סיידה חושף את הטראומה שמלווה את חייו

דני סיידה נולד וגדל בספסופה - מרחק נגיעה ממושב מירון. הוא למד במירון, ילדותו ובחרותו עברו עליו שם, וגם היום הוא לא מפסיק לרגע לחשוב עליה. כיום מכהן סיידה כחבר כנסת מטעם סיעת ש"ס כאשר הפעילות שלו בנושא מירון - נמשכת גם מלשכתו במשכן בירושלים.

"נולדתי במירון, למדתי שם, חייתי שם, וגדלתי שם כל הילדות שלי", מספר סיידה בראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים, הבחרות שלי והבגרות היו במירון, רצה הקדוש ברוך הוא שגם העבודה שלי תהיה קשורה במירון ונבחרתי לכהן כראש המעוצה הדתית מרום הגליל. לפני כן נבחרתי לסגן ראש המועצה האזורית מרום הגליל שאחד הסמכויות שהחזקתי זו היה לטפל במירון ומאז אני בפנים, רואה ברכה בפעילות שלי"

תכף נדבר על הבירוקרטיה סביב ההר, אבל מעניין אותי לשמוע - מה הזיכרון הראשון שיש לך ממירון?

"הזיכרון הראשון שלי הוא די דרמטי, והשנה עם האסון בערבה הזכיר לי שנה שהייתי ילד צעיר בבית הספר היסודי במירון כשהיה מזג אוויר עם ברד וגשם שוטף עד שלא נשאר יהודי אחד חוץ מהקבר, כולם נאלצו להתפנות. היה משונה לראות איך אנשים חיו בשנה הגשומה, ואני בתור ילד חלחלה אלי התודעה שצריך את המקום הזה לסדר".

סיידה מוסיף ומשחזר "כשהייתי ילד, הכל היה שבילי עפר ואבק, ולא היה שום מכסה ושום תשתית מינימאלית, היום לשמחתנו זה לא דומה, זה שונה עולם ומלואו, אבל זה עדיין רחוק, ואני אומר את זה בכל ישיבה ובכל כנס".

סיידה מתייחס לבירוקרטיה סביב הילולת הרשב"י. "נראה על פניו שהמדינה משקיעה תשתיות, לכאורה נראה השקעה אדירה אבל היא ממש לא מספיקה! תמיד היא מפגרת באיחור, בכיבוי אש, התשתיות צריכות להיות מובנות בכזאת רמה שאני השוותי את זה בישיבות האחרונות: כשמדברים על משחקי ספורט בארה"ב (אם ניקח את ארה"ב כמדינה מתוקנת בתשתיות" מגיעים 40 - 50 אלף איש והתשתיות שם יותר טובות מהתשתיות שלנו שמגיעים חצי מיליון איש. צריך להשקיע ברמה, אני לא מדבר על הקדושה של המקום ועל היהודים שמגעים לשם בחירוף נפש אני מדבר על תשתיות מינימליות כמו כבישי גישה וביוב".

ראינו את האירוע שהיה לפני שבועיים בהר הרצל, ומירון - אני לא יודע אם זה יותר קטן אולי זה אפילו יותר גדול. וכל שנה יש את הדיבורים על הכבישים וכו'. מה צריכים להבין השרים או הממשלה שזה אירוע תיירותי. אולי בגלל שזה אירוע חרדי?

"קודם כל אני חייב לציין בשביל ההגינות שהיחס השתנה בשנים האחרונות, יש שינוי בתפיסה של כל משרדי הממשלה. אני אשמע לא הוגן או הגון אבל ברור שזה הובלה של יו"ר התנועה שלנו, ברגע שהוא נכנס לקדנציה הזו כולם נפקחו להם העיניים הוא הוביל את כל הקו שעושים במירון. וכמה שהוא משקיע שם אתה מבין שזה מעט מידי זה רק כיבוי שריפות".

מה הם צריכים להבין?

לעשות את זה פרויקט לאומי ולהתייחס לזה כאל פרויקט לאומי, וכל משרדי הממשלה יש להם את היכולת להאציל סמכויות לאחד השרים, ואני חושב שהשר המתאים בוודאי שנושאי דת קשורים לליבו, אולי אפילו למנות שר לענייני מירון והאיש המתאים הוא אריה דרעי.

לסיום, אתה עושה אירוע הכנסת ספר תורה, אבל ברוח הימים האחרונים - זה אירוע ראשון של הרב עמאר שיגיע לשם יחד עם השר דרעי. אני רוצה לשאול אותך האם לדעתך השלום הזה יוסיף ויחזק את ש"ס?

האירוע מתקיים כל שנה, ולשמחתי הוא מתקיים תמיד עם הרב עמאר ותמיד עם הרב אריה דרעי. כמובן כשהרב אריה דרעי לא יכול לבוא מסיבות אובייקטיביות, כשהוא לא יכול להגיע הוא לא הגיע אבל הרב עמאר תמיד הגיע והגיע היה. והשנה היא שנה שבאמת עם כל הרגישות שניהם התלהבו להגיע ולהיות נוכחים ושמחו ששניהם נמצאים יחד.

"אני חושב שהשלום הוא אמיתי. הספרדים - זה ידוע לכל בר דעת שהם לא בנויים לזה, הם לא יודעים לריב. להתקוטט הם לא יודעים. בכל זאת אני לא יודע אם זה היה התקוטטות כי זה גדולי ישראל. זה לא ברמה שלי להגיד מי רב עם מי חלילה, היה שם משהו שנבצר מבינתנו ואני חושב שהוא איננו, וגם אם נשאר שם משהו קטן הוא יחלוף איתו ועם כל שאר הרבנים שמרכיבים את ההנהגה הרוחנית.

"אין לי ספק שברגע שיהיה שלום, התוצאה תהיה דרמטית. זה יהיה אחד מהפתעות הבחירות. כל האלה שמספידים – יופתעו ברמה שהם לא ציפו לה. רק השלום!".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!