ועדות שיבוץ? ה'עוקץ' של הסמינרים • תחקיר

רק לפני מספר חודשים התבשרנו על כניסת משרד החינוך לעובי הקורה של פתרון בעיית האפליה בסמינרים לבנות.

רבים אף הצדיעו לאנשי המשרד, התפללו שיצאו בשלום וללא פגע מהמסע הלא פשוט אליו יצאו, והמתינו לתוצאות בשטח.

כמה מהנציגים החרדים ביקשו להציץ, אולי גם לסייע. הציצו, נפגעו ועשו אחורה פנה. נשארו רק הפקידים הלא חרדים, אלו ש'לחצים' ושאר מיני 'קשרים' אינם פועלים על ליבם - הללו, באמונה תמימה, ראו את עצמם, בעיני רוחם, כמתקני עולם.

סוף סוף, לא תשבנה בנות בבית עם ממחטות נייר ודמעות - האמינו בכל ליבם.

כמה כואב לראות, אם כך, איך הולך הסיפור להסתיים עם קומבינה אחת גדולה, ועם המשך הנצחת האפליה: אגב, גם עם ממחטות ובכי.

הופס, אחרי שנים בהם דיברנו וכתבנו על כך שיש אפליה, שהסמינרים האשכנזים מציבים רף של מכסה (הנדיבים 'נותנים' 30%, הקמצנים רק 18-20) מצאו סוף סוף פתרון: בואו נקים סמינר לספרדיות והנה כולן משובצות בין רגע. בחלם לא היו עושים זאת טוב יותר.

פחד שניתן למישוש

קדמו להכנת כתבה זו הרבה מאד שיחות טלפון עם הורים, שהקדישו את רוב השיחה לאזהרות של 'לא לגלות עלי שום פרט'.

הפחד ניתן היה למישוש דרך המכשיר הדומם. ובכן, ככה עבדה השיטה במשך שנים: מנהלי בתי הספר האשכנזים קיבלו את הבנות הספרדיות בהן הם רצו (רמה לימודית, רמה רוחנית וכו' וכו'), קרי סינון בנפה, עם תום מכסת האחוזים הניעו את הראש לאות שלילה, לכל אם שהגיעה כדי להתחנן על נפשה ועל נפש ביתה.

אז מה התחדש השנה, באדיבות ועדות השיבוץ והמאמצים העילאיים של משרד החינוך? עד כאן, כלום. מכאן ואילך, את הבנות הספרדיות שנותרו (לא עברו בנפה) 'שיבצו' לסמינרים הספרדיים בעיר. אופס, כמה חכם ואיך לא חשבו על זה קודם?

אלא שמה שקרה הוא שמטבע הדברים הבנות הללו היו אלו שהן פחות טובות מבחינה לימודית או מבחינה אחרת, והסמינרים הספרדיים סירבו לשתף פעולה. לא, אין להם שום בעיה לקבל כל בת ספרדיה, ובלבד שלא יקחו להם 30% או פחות וישאירו להם לקחת את מה שנשאר.

השאלה הגדולה היא איך משרד החינוך מעלים עין מכך?

יותר מזה, מאז פתיחת שנת הלימודים קורא מנכ"ל המשרד, הד"ר שמשון שושני, לעוד ועוד מנהלי סמינרים ל'שימוע', שיש לו משמעות משפטית לכל דבר ועניין. עד כה הוא קרא למנהלי סמינרים לבנות ספרדיות. נשמע אבסורדי? נכון, וזו בדיוק השאלה הגדולה.

אגב, שושני גם הוציא מכתבים למנהלים שהיו אצלו בשימוע. רוח המכתבים הללו היא בסגנון של 'אני מכבד אתכם מאד, שמעתי אתכם, מבין אתכם' אבל אתם חייבים למלא אחר הוראות השיבוץ של הוועדות העירוניות. אם יש בעיה של מחסור בכיתות או כל מחסור טכני אחר, אין בעיה, העיריה תעזור, משרד החינוך יעזור, אבל השיבוץ חייב להתבצע. ורק שכחו במשרד שהשיבוץ הזה הוא בדיוק מה שמנציח את האפליה על שלל מכסותיה, וכלל לא ברור איך הוא עובר את מבחן בג"ץ. וכפי שהדברים נראים כרגע יש כבר מי שנמצא עם חצי רגל להיכל בית המשפט העליון.

כשיגיע הנושא לפתחו של בג"ץ, יצקצקו כולם בשפתיהם 'מויסר'.

אז נכון, אף אחד מאיתנו לא מצדיק הליכה לערכאות, השאלה הגדולה היא למה אפשרנו להנציח את השיטה הקיימת והקלוקלת תוך עריכת קומבינות שעוד יילמדו בספר הקומבינות הגדול שברשות חלק מהציבור החרדי. לא כולם, כמובן.

"הרגשנו כמו בהמות"

באחת מהערים החרדיות, אגב, הגדילה אחת ממנהלות הסמינרים לעשות ו'קימבנה' באופן מחפיר ביותר: היא דיווחה למשרד החינוך על 39 בנות בכיתה, ואויה, מה לעשות, טכנית אין לה מקום לעוד בת שאינה משובצת.

המשרד לא התעצל, שלח לעקוב, וגילה שבכיתה המדוברת יש 34 בנות בלבד. לא נעים, אבל סלחו לה. לילדה שלום, כלומר שיבוץ. אני רק לא מקנאה בה על התחושה ועל ההשפלה.

יש ערים בהן בהן מדווחים, באופן רשמי, על "בת אחת בלבד" שלא שובצה, אך בשיחה עם ההורים מתברר שכל השיבוץ הזה נעשה כמו במשחק שבץ נא. בלי להתייעץ איתם, בלי להודיע להם. שיבצו ובזה תם העניין, כאילו לא היה מדובר בנשמות. הורים שניסו להגיש ערר לוועדות הללו לא קיבלו תשובה. "חשתי כאילו היינו בהמות", אמרה לי אחת מהאמהות.

בעיר חרדית אחת, קיבלו הבנות את ההודעה על 'שיבוצן' בסמינר ה...ספרדי (ספרדיה לסמינר ספרדי – זו תמצית שיטת השיבוץ ה'חדשה' ישנה) רק יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. אחרי ארגזים של טישיו מוכתם מדמעות, אבל למי אכפת?

בעיר אחרת בכלל לא הודיעו. הבנות הגיעו בתחילת שנת הלימודים כמו כל התלמידות, אבל אז שמעו מהמנהלים שהן בכלל לא משובצות פה, וכי הן מוזמנות כלאחר כבוד לחזור הביתה.

תאמינו לי, בסיפור של קמצא ובר קמצא עשו את זה פחות אכזרי.

"נפנה לבית משפט"

ח"כ ניסים זאב, לדוגמה, הוא אחד מהמנהלים ש'זכו' השבוע להיות מוזמן לשימוע. השימוע, לדבריו, הסתיים ברוח טובה, אבל מצחיק היה לו שמישהו מטיף לו מוסר בנושא הזה של קבלת בנות. מי שמכיר את ח"כ זאב ואת רוח השליחות בה הוא חדור, מבין עד כמה זה אבסורדי לקרוא בדיוק לו לשימוע. יחד איתו היו עוד שלושה מנהלים של סמינרים ספרדיים. הסבירו להם כמה חשוב לקבל את הבנות.

"אני לא זקוק שמישהו יטיף לי מוסר בעניין הזה", הוא אומר לי ונשמע בהחלט כאוב. אני יישמתי את כל זה הלכה למעשה כבר לפני עשרות שנים, כשהקמתי את בית הספר שלי, התחלתי מיסודי ועברתי לסמינר".

לדבריו, הוועדות תפקדו באופן לקוי, לא ברור מי היו הנציגים בהם, והשאלה היותר גדולה היא איך יתכן שלסמינרים האשכנזים לא ניסו לשנות את המכסה? למה לקחו את כל הבנות הספרדיות ושיבצו אותן בסמינרים ספרדיים? אין פלא שראש העיר, ברקת, מנסה למנות חילוני לממונה השיבוץ בסמינרים. אולי קלט כי מדובר ב'קומבינה'.

מבחינת ח"כ זאב, אין לו בעיה לקבל את 7 הבנות ששובצו אליו בתנאי שיסדרו לו מקום כדי לעמוד בכך מבחינה טכנית. מדובר כפי הנראה בבנות שרמת הלימודים שלהן זקוקה לתגבור, אם יתנו לו תנאים ותקציבים הוא יתגבר על כל הבעיות.

בשיחה עמו הוא נשמע נחרץ ביותר. "העירייה שולחת למשרד החינוך, שהפך להיות השוט, במשרד החינוך מפילים על העירייה, שהיא זו שערכה את השיבוץ. זה ממש שוטרים ושופטים תתן לך בכל שעריך. העירייה הפכה לשופט, משרד החינוך לשוטר".

אגב, אם משרד החינוך ינסה לכפות עליו לקבל את הבנות מבלי להעניק לו תנאים לעשות זאת כמו שצריך הוא מתכוון לפנות לבית המשפט. בנושא הזה, טוען ח"כ זאב, יש לו גיבוי מלא מהנהגת התנועה.

לא עומדים בצער הבנות

בשיחה עם ישראל פכטר, חבר מועצת העיר מטעם תנועת "טוב" ויו"ר ועדת החינוך בעיר ביתר עילית, הוא נשמע מודאג מהמצב. הוא מספר על מורה בעיר שהחליטה להתפטר מחינוך כיתה ח', כי היא לא עומדת בצער התלמידות.

השנה ילדה ספרדיה, שלמדה עם חברותיה האשכנזיות במשך 8 שנים והייתה מצוינת, כולל ציונים טובים, הופרדה מהן ונשלחה ללמוד בסמינר ספרדי, רק כי המכסה מולאה.

"לא, היא לא מסוגלת לעמוד בתחושות הללו ולא תלמד עוד בכיתות ח'. זה לא יפתור שום בעיה, כמובן, אבל זה ממחיש את גודל הזוועה. בעיתון 'משפחה' כתבו שאצלינו רק בת אחת לא שובצה, למעשה עשרות מחכות בבית, בלי פתרון אמיתי.

לשבחו של פכטר ייאמר שכבר לפני מספר שבועות, בטור שכתב כאן - באתר 'בחדרי חרדים' - התריע והזהיר. "החמיצו הזדמנות אדירה להביא לשינוי, נעבוד על משרד החינוך פעם, פעמיים, אבל בסוף זה יתפוצץ לנו בפרצוף ויטלו מאיתנו את העצמאות, שהיא כל כך חשובה לנו לדעתי.

"ביקשנו ועדת רבנים, ביקשנו שלא יתערבו לנו, נתנו לנו את הכול, אבל לא עשינו כלום. בל נבכה כאשר נעמוד בעתיד בפני שוקת שבורה. בהתנהגות הזו אנחנו הורסים לעצמנו בידיים את העצמאות שניתנה לנו עד היום", מתריע פכטר.

מה יהיה סופו של הסיפור? לכאורה, מעל לפני השטח, ברשימות, כולן תהיינה משובצות. אם אף אחת 'לא תפתח פה' ולא תרוץ לבג"ץ, נעבור גם את הרישום הזה בשלום, לכאורה כמובן.

הצרה תתחיל כשמישהו יחשוף את הכביסה המלוכלכת הזו בפני שופטי בג"ץ: הם לא יאהבו לשמוע את מה שישמעו.

במשרד החינוך אומרים לנו הערב גורמים בלתי רשמיים כי הם מעדיפים לעשות הכול כדי לצמצם את התערבות המשרד בעניינים הפנים חרדיים. לא, הם בהחלט לא טפשים, ורואים את מה שכולנו רואים, גם שומעים את קולות הבכי, אבל כשניסו להתערב ולהקים וועדות הטילו רבנים איסור לשתף איתם פעולה. אז מה נותר להם לעשות? לתת לעיריות ולמנהלים להסתדר פנימית בינם לבין עצמם.

אם זה לא יקרה, יקרה אחת משניים: או שהמשרד יטיל סנקציות (ו'יזכה' להשחזת סכינים בעיתונות החרדית) או שמישהו יפנה לבג"ץ.

מצד אחד מצביעים במשרד החינוך על כך שמספר הבנות הבלתי משובצות הצטמצם השנה, וזה נכון אם כי לא מספיק. יש לפחות שני סמינרים שהואילו בטובם להגדיל את המכסה ל-50%, שזה הוגן לגמרי. מצד שני, ברור לכולם שעדיין יש בנות אומללות ששובצו בניגוד לרצונן ובאופן לא צודק. "נתן למנכ"ל לעשות את כל הבירורים שלו ונראה מה יחליט בסופו של דבר", הם מציעים.

האם יצליח שושני, רגע לפני פרישתו לפנסיה, לחולל מהפכה בשיטת השיבוץ בסמינרים? הלוואי. אבל כולנו יודעים כמה זה לא פשוט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!