ביבי הבטיח דירה • שבע ברכות פוליטי • מיוחד

זו הייתה, במקור, אמורה להיות שמחת שבע ברכות. כך לפחות חשבו הורי החתן, אחיו ואחיותיו והסבתא.

עוד בנושא:
• 'שבע ברכות' לבת אלי ישי • הצמרת חגגה • וידאו ותמונות

ראיתי אותם נכנסים פנימה, רגע לאחר שעברו את הבידוק הביטחוני כמו כולנו, ונראה היה כי הם נבוכים לגמרי: מה להם ולפוליטיקה? האב עשה רושם של בן תורה אמיתי, האם והסבתא – של נשים צדקניות. אולי אפילו שבועונים לא נכנסים אליהם הביתה, והנה פתאום הם עומדים מול צמרת העיתונות, אפילו נחום ברנע, אחד מנכבדי אנשי התקשורת שגם זכה בעבר בפרס ישראל, הגיע לאחר שהוזמן אישית וכיפה שחורה גדולה לראשו כיאה לעיתונאי הגון, מהדור של 'פעם', אחד שיודע לכבד.

זהו המחיר של 'להיות פוליטיקאי' - עברה מחשבה בראשי. למען האמת, ישי הוא מסוג הפוליטיקאים המשתדלים לשלם את המחיר הזה מה שפחות בבית. הילדים שלו נחשבים למעולים במוסדות החינוך בהם הם לומדים, העידו על כך גם כמה מהנואמים. אחד מהם סיפר שפגש את מנהל הסמינר - הרב ליברמן, שהפליג בשבחה של הכלה, תלמידת הסמינר שלו: "היא יראת שמים", אמר עליה, וזה בהחלט אומר הכול.

איך אמר עליה הגר"ע יוסף בהמשך הערב? "היא אוהבת את התורה, אני יודע, אני מכיר אותה אישית".

ובכל זאת, בשמחות מבינים יותר מכל עד כמה קשה הוא המחיר. כשהחתונה שלך הופכת להיות החתונה של כל המדינה והצמרת הפוליטית, כשהשבע ברכות שלך מאובטח בידי יחידת עילית של השב"כ, זה אולי מחמיא לך אבל זה בהחלט גם מאד מפריע.

סכינאים מחכים בסיבוב

כבר בפתחו של רחוב הקבלן קשה היה לנוע עם הרכב. הצפיפות, הברזלים שחסמו את החניות שבצידי הכביש, ועשרות המאבטחים שעיניהם בלשו אחרי כל תנועה שלך מרגע הכנסך לרחוב, אחר ניסיונות מציאת החניה לרכבך, כשאתה מפלס דרך מדלת הרכב היישר אל האולם...

בפתחו של המבנה, הוקם מבעוד יום אוהל לבן ענק, בו הועמדה עמדת הבידוק. כל אורח - והיו רק עשרות כאלו וכל הזמנה נבררה בקפידה - נאלץ לעבור שרשרת ביקורות: ראשית, השם - עליך לומר את שמך, איש בטחון מיוחד בודק אם אתה כלול. ואז מגיע שלב הבידוק, במכשור שהוא רגיש יותר מהמכשיר המוצב בכנסת ושווה בערכו לבידוק הנערך בפתח משרד ראש הממשלה. חגורות, נעלים, כסף קטן חבוי בארנק – כל פריט שכזה מצריך בידוד, בדיקה בנפרד, איסוף. ורק אז אתה זוכה להיכנס פנימה אל ההיכל הקדוש של בית הכנסת, בו נערכה שמחת השבע ברכות.

מילא אנחנו העיתונאים, כבר מורגלים בכגון זה. כל יום ראשון בבוקר, היום של ישיבות הממשלה, הוא יום הסיוט.

הצלמים, אגב, עוברים את ה'מכה' הזו בכל כניסה שלהם לכנסת עת מפורקות מצלמותיהם לגורמים. אבל מה חטאו בני המשפחה? משפחתו של ישי כבר מורגלת בכגון זה, הם למדו לשלם את המחירים הללו וליהנות.

מצד שני, גם מהיופי של העניין. כן, הם בהחלט ישמחו להמשיך כך עוד ועוד קדנציות. אבל למשפחה חדשה, זה בהחלט לא פשוט. אגב, מהיום, כל כתבה ביקורתית בעיתון כלשהו נגד שר הפנים תזכה גם לעיונה של המשפחה החדשה, החתן החדש, הם ילמדו שבתפקידים ציבוריים לא הכול נוצץ, יש כתבות מחמיאות, יש צלמים שרודפים אחרי הפוליטיקאי ומתחננים לבדל של תמונה מחייכת, אבל יש גם סכינאים שמחכים לו בסיבוב.

לחבק את ש"ס

כאמור, היה זה מופע פוליטי על כל המשתמע מכך:

עמדתי שם, מתבוננת מהצד בגילויי החיבה שהרעיף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על בעל השמחה, שר הפנים שלו, אלי ישי, והתקשיתי שלא להעלות במוחי את היחס אותו ראיתי רק כמה חודשים לאחור.

היה זה שעות אחדות לאחר שפרצה השריפה הגדולה בכרמל, כאשר נפתחה מסכת איומה של צינה קודרת מצידו של נתניהו אל אלי ישי. באותה תקופה היחיד שעמד לצידו של אלי היה הגר"ע, שטרח בכל הזדמנות להביע את חיבתו אל הנציג שלו "עד ביאת גואל צדק".

כך היה בביקורי אצל הרב, מלווה בצלם הוידאו שלנו יעקב כהן, כך היה בסרט הוידאו שהופק לקראת בר המצווה של בנו של אלי, וכך היה בעוד הזדמנויות רבות. בשבועות ההם, הרב היה היחיד שגילה חיבה לשליח הציבור שלו - "שליח נאמן", כפי שכינה אותו.

זר כי הגיע אתמול לאירוע, יכול היה לחשוב שמאז ומתמיד אהבת נפש שוררת בין נתניהו לישי. רק מי שידע גם ימים אחרים ידע להעריך את גודל השינוי. אולי היו אלו ברכותיו של הרב שהתקיימו, ואולי היו אלו עצותיהם של היועצים האסטרטגיים שמריחים בחירות באוויר, ורוצים לחבק את ש"ס, לבל תפזול חלילה לצדדים.

כך או כך, השינוי היה מרגש לגמרי.

"אני רוצה לומר לך, ישראל מאיר", פנה נתניהו אל החתן הנרגש וסיפר לו סיפור "על החותן שלך, כשהוא היה פחות או יותר בגילך, אולי קצת יותר מבוגר, אבל היה נראה צעיר ממך. אלי היה השר הצעיר ביותר בממשלה הראשונה שעמדתי בראשה".

תמו ימי השנאה

הפסקה קצרה למילות חנופה.

"קודם כל הוא היה ונשאר צעיר ויפה תואר, הוא וציפי סבא וסבתא צעירים ויפים באמת. אבל אז הוא היה באמת צעיר". ומכאן להמשך הסיפור.

"אני זוכר ישיבת ממשלה שבה אלי זעק את זעקתם של הילדים במצוקה. ואני זוכר שכל השרים נדמו. הם ישבו שם עם פיות פעורים כי האמירה שלו הייתה כל כך חזקה, כל כך חריפה, יצאה מהלב.

"זה עלה לנו הרבה כסף", סיים נתניהו את סיפורו לקול צחוקו של הקהל, "אבל הוא שכנע בליבו. הוא דיבר בהמית ליבו וכבש אותנו. אני זוכר את הרושם הגדול שזה עשה עלי אז".

טוב, אז הרושם הזה אולי היטשטש לנוכח הלהבות בכרמל, אבל ב"ה שהוא שב, ובגדול. טוב מאוחר, מאף פעם לא.

אלא שיועציו של נתניהו, כך נראה, לא הסתפקו במילות שבח לשר ישי בלבד. גם הרב קיבל הרבה כבוד, והאמת ניתנת להיאמר שגם הוא מצידו השפיע שפע של ברכות ושבחים על ראשו של ראש הממשלה. אם שינה את היחס לחביבו של הרב, מגיע לו ביושר. וחוץ מזה, תמיד טוב לחזק ראש ממשלה, שמפגינים ומוחים למיניהם נותנים לו להבין שהם לא יראו בעין יפה הזרמת כספים לישיבות. תמיד טוב להסביר לו, כמה כדאי לו לאהוב תורה ולהזרים ללומדיה את הלחם והחלב שלהם.

לשבחו של נתניהו ייאמר, שההתרגשות שאחזה בו הייתה בהחלט אמיתית. כבר בהכנסו, לקול צלילי השיר "לבנימין אמר", ניכר בו כי הוא בהחלט מתחבר אל המעמד, אל ברכות הרב, ואפילו אל הכאפות להן זכה.

אפילו אנשי הביטחון קיבלו בהבנה את סטירות החיבה הללו.

תורה היא המגן

ואז פתח הרב בדבריו היוצאים מן הלב: "חביב ונחמד, ראש ממשלת ישראל. אוהב התורה ולומדיה, אהוב למעלה ונחמד למטה", שפע שבחים, שרק שר החינוך, גדעון סער, זכה להם לפני מספר חודשים.

"ידידנו היקר, ראש ממשלת ישראל, מה אני אגיד לך? רק פסוק אחד: לבנימין אמר, ידיד ה' ישכון לבטח עליו.

"ואיך נהיה ידיד ה'? שמחזק את התורה. העומדים בראש אלה שעיניהם יפה בתורה. וידידנו היקר, התומך של התורה. ותומכיה מאושר. כתוב במשלי: 'אני אוהבי יאהב', התורה אומרת מי שאוהב אותי אני אוהבת אותו. ואוצרותיהם ימלא, נאמר עליהם, וחבל ששר האוצר לא פה...

"אשריך ואשרי חלקך, כל אלו מאות אלפים שלומדים, תלמודי תורה, ישיבות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים, אשרי חלקך, מה נעים גורלך. כמה שאתה עושה יתנו לך כפל כפליים".

לסיום, העניק לו את הברכה לה הוא כל כך זקוק. "אל תדאג, אל תערוץ ואל תחת". הוא לא פירש, אבל לא קשה היה להבין על מה זקוק נתניהו לדברי העידוד הללו. ספטמבר, פיגועים, מחאות, אוהלים, התקשורת השונאת את רעייתו, ומה לא".

נתניהו זקוק לברכות

אחר כך המשיך הרב להסביר לנתניהו כי רק בכוח התורה עם ישראל ינצח, "אם היה פה שר הביטחון היה צריך לשמוע", אמר. אבל שר הביטחון לא היה, רק בוגי יעלון היה השר שייצג את הממשלה מעבר לשרי ש"ס.

"תורה היא המגן, היא יוצרת מלאכים", אמר, וסיים בעוד ועוד ברכות. "עוד תעלה מעלה מעלה ותמצא חן וחסד בעיני כל רואיך האמריקאים, כולם יחמדו אותך, לא רק יקחו אותך על כתפיים - אלא יתנו לך כפל כפליים".

הקהל צחק, נתניהו ממש לא. מי כמוהו יודע עד כמה הוא צריך לברכות הללו, לקראת החודש הקרוב. "וכל אשר תעשה תצליח", סיים את דבריו.

אם יזכה נתניהו בעוד קדנציה, יהיו מי שיצביעו על ברכות הערב הזה כעל הגורם המכריע.

נתניהו מצידו ידע להשיב לרב אהבה תחת אהבה.

"הרב עובדיה יוסף שליט"א, תמיד כשאני מגיע אליו אני יוצא עם לחיים סמוקות. הרב תמיד מחזק אותי באמונה, בחיבה, אפשר להגיד באהבה. לפעמים אני בא בימים קשים, ואין פעם שאני לא יוצא מחוזק. אין פעם!.

"אני הכרתי אותו לפני עשרות שנים, הרב אולי זוכר, באחד הרגעים הקשים ביותר בחיי, ואני התרשמתי אז עמוקות מכוח האמונה של הרב ממנהיגותו הרוחנית וזה כוחו, זה כוח גדול בישראל". הוא לא פירש לאיזה אירוע התכוון, אבל לא קשה לנחש.

שגם לאלעזר יהיה בית

מכאן עבר נתניהו אל הנושא האקטואלי של הדיור:

"נאמר כאן בצדק שמקימים בית חדש בישראל זה קודם כל בית וחפצים אמיתיים שזה ערכי ישראל אבל, רבותי זה גם בית. מלבנים, מחומר. ואחד הדברים שאנחנו דיברנו עליו לפני שהקמנו את הממשלה זה הצורך לפתור את מצוקת הדיור שמעיקה - ואתם אמרתם את זה - על כל אזרחי ישראל, על כל הזוגות הצעירים, מצוקה קשה לבית. אמרנו אנחנו נשנה את זה. קודם כל כי בנינו 50% יותר ממה שהיה מקובל, ותודות למאמצים של אלי ושל אריאל שנמצא פה ושל שאר החברים ושל הממשלה כולה זה מאמץ גדול, אבל היינו צריכים לעשות מאמצים שיהייה יותר דירות. אם יהיה יותר דירות יהיה לכל עם ישראל: חילונים, דתיים, זוגות צעירים, עולים.

"פה נדרשתי לעזרת חברי כי זה לוקח כאורך הגלות לתכנן דירה בישראל. יותר מכל מדינה אחרת שאני מכיר. כאן פניתי לאלי ואמרתי לו אלי מוכרחים כביש עוקף, איך אמרת לי? עלי. ועשינו את זה. סללנו את זה. קוראים לזה וד"לים, כביש עוקף בירוקרטיה. זה הולך לעלות הרבה כסף. אחרי זה צריך לשווק את הדירות שאנחנו בונים. אמרתי לו ממ"י, מוכרחים לעשות שינוי בגוף הזה. אמר : "עלי", "עלינו".

"השינויים האלו לא נעשו 50 שנה חוץ מפעם אחת, כשאריאל שרון ז"ל, סליחה, יבדל לחיים ארוכים, עשה דבר גדול מאד. אנחנו רוצים לעשות את הדבר המקביל.

"אני רוצה שהילד הזה", פנה לעבר אחד הילדים שעמד מולו, "איך קוראים לך?", "אלעזר" – השיב לו הילד. "אני רוצה שגם לו יהיה בית".

והייתם צריכים לראות את חיוך האושר של הילדון, כשהגיע לעזרת הנשים כדי לחלוק עם אמו את החוויה המיוחדת: ראש הממשלה הבטיח לו בית. וזה, בהחלט, לא קורה בכל יום.

בין לבין, רק שלא נשכח לסיום, היה זה לא רק אירוע פוליטי, כי אם שמחת שבע ברכות. מעל גבי במה נכבדת זו נאחל לחתן ולכלה, ישראל מאיר ואשרית, מזל טוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!