אטימות ברבנות הצבאית • לשמוע קול שופר? לא בצה"ל

זה כבר שנים ארוכות, שמדי חודש אלול, הרבנות הצבאית מספקת לחילות השונים שופרות, מחזורים, ספרי סליחות, קיטלע'ך ופרוכות לבנות.

כך, כל מועד בישראל - והציוד היהודי הדרוש לו.

בתום התקופה, על היחידות להחזיר את הציוד המושאל ל'בסיס ציוד' של הרבנות הצבאית בצריפין.

השנה זה לא קרה.

חיילים דתיים וחרדים שפנו ל'בחדרי חרדים', סיפרו כי השבוע לא נשמע קול השופר בבית-הכנסת של הרבנות, והחיילים המזרחיים, שבאו לומר סליחות, גם לא קיבלו לידיהם ספרי סליחות.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי ההנחיה התמוהה יצאה מלשכתו של ראש המטה של הרבנות הצבאית, אלוף משנה אורי הורביץ, האומרת: אין שופרות, אין ספרי סליחות ואין ניפוק כל ציוד שאמור לשרת את החייל ביחידתו, כל עוד היחידה לא מחזיריה את חובותיה.

אולם האבסורד זועק לשמים: אין בהנחיה אלא פגיעה בחיילים הדתיים והחרדים - ולא בקציני האפסנאות או הרבנים הצבאיים, החבים חובות ישנים של ציוד.

האבסורד: החיילים הם הנפגעים

הרקע לעונש, מוכר בצה"ל, אך במקרה זה טוענים גורמים בצה"ל - נדרשת מינימום רגישות, שכן החיילים הם הנפגעים.

כאשר יחידה מתרשלת ואינה מחזירה לאפסניה את הציוד שהושאל לה, החיל הרלוונטי מחייב למצוא לעצמו מזור על מנת לוודא שהציוד יוחזר לבסיסו.

המזור יכול לבוא בדמות דרישה להעמדה לדין משמעתי של הקצין האחראי או מפקד היחידה החבים את חובם ואינם מזדכים על הציוד שניתן - כנדרש.

על החיל הרלוונטי לאתר כל סנקציה אחרת שתגרום לקצין הרשלן לעשות את המוטל עליו.

בתנאי אחד: שהסנקציה לא תיפול על ראשו של החייל, בכך שלא יקבל את המגיע לו ואת הציוד שהוא כה זקוק לו. במקרה זה, ההיפך הגמור קרה: שופרות וספרי סליחות לספרדים לא הגיעו.

תגובת דובר צה"ל:"הרבנות הצבאית ערוכה כמידי שנה לספק את ציוד הדת הדרוש לחיילים לחגים. יודגש כי אין מחסור לחיילים בציוד דת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!