הסוד של יהודית: עקרת הבית החרדית שפרצה את המחסום

יהודית הייתה בטוחה שאת השאיפה שלה ללמוד היא קברה מזמן. כבת סמינר שסיימה בהצטיינות מסלול מורות, ניבאו לה גדולות. יכולות הלמידה שלה היו ידועות, ובנות רבות נעזרו בה לאורך השנים בכל תחום ועניין לימודי. בשעה טובה יהודית נישאה והפכה מהר מאוד אמא לשלושה קטנטנים. היא מודה לה' כל יום מחדש על המתנות שנתן לה בחייה ועל הבית שהקימה בישראל, אך החלומות הלא כל כך ישנים שלה המשיכו להיות שם בלבה. חלקם למעשה היו אמורים לספק עבורה מקור פרנסה שיתן לה גם סיפוק. ומה רע? איך אמרו הוריה ומורותיה: פוטנציאל כה גדול, אסור להזניח. לא לכל אחת יש יכולות לימודיות גבוהות כל כך.

ברמה הפרקטית יהודית ידעה שאין לה הרבה אופציות להתפתח. מורה היא לא רצתה להיות, מבחני בגרות לא עשתה כי לא היתה מתכונת כזו בבית יעקב, לעבוד בעבודות מזדמנות היא חייבת כדי לסייע בעול הפרנסה, אך מצד שני היא צריכה להיות גם בבית לא מעט. מי שמגדל שלושה קטנטנים ודאי מבין. אז מה באמת האפשרויות שלה להתפתח? נראה מייאש. איכשהו היא שכנעה את עצמה שביום מן הימים תגשים את חלומה ללמוד באוניברסיטה, לעשות תואר ולהתקבל לעבודה שווה ומתגמלת.

יהודית אינה לבד בסיפור האישי שלה. לא מעט חרדים – גברים ונשים, חשים לא בנוח מול הרצון ללמוד באקדמיה, לבין המציאות שמציפה אותם בנתונים עגומים של מחסור אדיר בתנאי קבלה למוסד אקדמי כלשהו. בחורי הישיבות ודאי שלא עברו מבחנים, ובנות רבות אינן עושות בגרויות, בוודאי שלא פסיכומטרי. מדובר בהרבה מאוד אנשים אינטליגנטים ובעלי יכולות, שפשוט לא באו לידי ביטוי במרבית השנים. כשהם מתעוררים ומבינים שיש בהם רצון אחר לממש את הפוטנציאל הגדול, מאוחר להם מדי. הם עסוקים ומפרנסים ואין להם את האפשרות ללכת להשלים מכינה ומבחנים ורק אז לגשת לתואר.

באחד הימים נסעה יהודית ברכבת. היא עלעלה בעיתון שנח על השולחן וראתה דף מידע של האוניברסיטה הפתוחה. היא קראה כל מילה בשקיקה, לא כי חשבה שזה רלוונטי עבורה, פשוט בער בה הרצון לפחות להרגיש רגע כאילו זה קרוב אליה. כל כך אהבה את תחום הלימודים. השורה שצדה את עיניה הפכה את חייה ממש. "ללא תנאי קבלה". זה היה לה מוזר אך היא החליטה לבדוק לעומק. כך גילתה יהודית שבאוניברסיטה הפתוחה באמת לא צריכים לעשות מבחני בגרות כתנאי סף ללימודים! "ללא דרישת הוכחות למידה מוקדמות", הלמו בה המילים והיא חשה בשמחה שמציפה אותה. היה לה ברור שבקרוב מאוד היא תבדוק זאת מקרוב. לא כל יום את מגלה מוסד שמבין גם את נפשם של שוחרי הלימוד, שמכל סיבה שלי לא הצליחו להביא את המסמכים ההכרחיים או לעשות את המבחנים המסוימים שעומדים בדרך כלל כתנאי.

כששחה לבעלה על התגלית, הוא שמח בשבילה מאוד וצחק: "אפילו לי זה עושה חשק לקחת קורס במדעי הרוח". ויהודית, שידעה כמה גדול בעלה בתורה ובחוכמה, המשיכה את הקו בהתרגשות: "בוא נלמד יחד, לשנינו יש יכולות מוכחות, מדוע שלא נממש אותן במקום שמאפשר לנו? אתה מבין שמדובר בלימודים שנוכל לעשות מהבית, כן? הילדים לא ייפגעו מהיעדרות ממושכת של הורים, אין צורך להתערבב בכיתות עם תלמידים נוספים או לשהות עמם בספריה לחיפוש חומר – מאחר וכל החומר הלימודי מגיע עד לבית! תבין שאפילו הבחינה שמתקיימת בכל סמסטר, נערכת בערי מגורים שונות. כל אחד מהבית ובקצב שלו. הכי מתאים לאורח החיים שלנו. נראה שבאוני' הפתוחה יודעים שמקום הלימודים המתאים ביותר בעבור החרדים, כולל מבחינת האווירה והחברה, הוא ביתם וסביבתם הטבעית והשמורה וזה פשוט מושלם עבור שנינו".

סוף הסיפור של יהודית ובעלה מלא אופטימיות. שני צעירים חרדים אינטליגנטים, שלא חלמו כי לימודים אקדמיים יתאפשרו להם אי פעם, הפכו את החלום למציאות מהר מהמצופה. "כל עוד ידעתי שאין לי סיכוי ללימודי אוניברסיטה, אפילו לא חשבתי לנסות כיוון כלשהו", מספרת יהודית. "אבל מיד כשראיתי שאני למעשה עומדת בתנאי הקבלה, זה מה שהפך לי את כל החשיבה וזרק אותי חזרה למקום שכה רציתי. בזכות הסעיף הזה של האוניברסיטה הפתוחה, זכינו, גם בעלי וגם אני, בלי להתכוון בכלל, להתחיל לימודים גבוהים ומבחינתי זה צעד ראשון בשינוי המבורך שעוד צפוי לנו מבחינה אישית ואפילו בהמשך תעסוקתית וכלכלית".


לחצו כאן לפרטים נוספים>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!