סערת בתי הדין תזעזע את הקואליציה • מאחורי הקלעים

סערת בתי הדין הרבניים מסרבת לרדת מסדר היום הציבורי.

כזכור, הגישה ועדה לבחינת סוגיית מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה - שמונתה מטעם שר המשפטים, יעקב נאמן - את מסקנותיה למורת רוחו של הרב הראשי לישראל, הגר"ש עמאר, שכעס על הקמת הוועדה הפוגעת בסמכויות בתי הדין הרבניים, 'מתחת לאפו' וללא ידיעתו.

בעקבות כך אירעו מספר השלכות: הראשונה - פרישתו של מנהל הוועדה הרב דיכובסקי, השניה: מכתב חריף שהועבר בידי הסיעות החרדיות והדתיות לראש הממשלה תוך רמיזה כי לנושא עלולות להיות השלכות פוליטיות קשות.

פניה שלי בנושא לאחד מדובריו של רה"מ נענתה בתשובה מתחמקת בסגנון "נבדוק". עד כה לא התקבלה תשובה משמעותית בדבר הצעדים המעשיים אותם חושב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנקוט כדי להביא את הנושא לידי פתרון שישביע את כל הצדדים.

קצת היסטוריה

נשוב אל הפרשה עצמה.

בחודש יוני 2010 הוקמה הוועדה. חודש לאחר מכן פורסמה בתקשורת הודעה לציבור תחת הכותרת "פניה לציבור להצגת עמדות והצעות לוועדה לבחינת סוגיית מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה".

הרכב החברים בוועדה נקבע כדלקמן: הרב שלמה דיכובסקי - יו"ר הוועדה, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, השופט בדימוס יצחק שנהב - מבכירי שופטי המשפחה בדימוס, בוגר ישיבה ובעל השכלה תורנית, פרופ' ועו"ד דב פרימר - מרצה ומעורכי הדין המובילים בארץ בתחום דיני אישות ומשפחה, פרופ' ועו"ד רות הלפרין - מרצה דתית בכירה לדיני משפחה, חוקרת משפטית, פעילה באו"ם ובארץ בתחום זכויות נשים, עו"ד יוסי מנדלסון – בסקר שנערך ע"י העיתון מעריב הוא נבחר לעו"ד המוביל בארץ בתחום המעמד האישי, עו"ד בת שבע שני – טוענת רבנית ומנהלת יד לאשה, פמיניסטית ועו"ד מוריה כהן – מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

שנה לאחר מינוי הוועדה, בחודש יולי 2011, פורסמו לראשונה מסקנות הוועדה שעיקריהן המלצה לשר המשפטים להציב בפני בני זוג הבאים להתגרש תנאי ראשוני של ברירת הסמכות, כלומר, הגעה להסכם בדבר הערכאה בה יתנהלו גירושיהם. לצד זאת, בני זוג שלא יצליחו להגיע להסכמה יצטרכו לנהל את דיוניהם בפני בתי המשפט לענייני משפחה.

פרסום מסקנות הוועדה הובילו, כאמור, לתגובה חריפה, שבראשה כינוס חירום בלשכתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר. אל הכינוס הוזמנו כל הדיינים וחברי כנסת דתיים וחרדים.

בסיום הכינוס הובע זעזוע על הקמת ועדה ללא ידיעת הרב. חתומים על ההחלטה כל חברי בית הדין הגדול וכל הדיינים. הכינוס אף דוחה מכל וכל את כל המלצות הוועדה.

בהמשך מיהרו ראשי סיעות ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי מסרו מכתב לראש הממשלה ובו הם טוענים כי המלצות הוועדה פוגעות במוסד הדיינות ומכרסמות במעמד בתי הדין.

לדבריהם, דבר הקמת הוועדה לפני כשנה הוסתר מנשיא בית הדין הרבני הגדול הרב הראשי שלמה עמאר, ויש בכך משום הפרת ההסכם הקואליציוני. הם אף מבקשים לזמן דיון דחוף עם מייצגי מערכת בתי הדין הרבניים בשיתוף הנציגות החרדית והדתית בקואליציה מתוך מגמה לשים קץ לכרסום בסמכויות בתי הדין ומעמדם.

הכעסים משני הצדדים

בסקירה נרחבת נתאר כאן, משני צידי המתרס, את הכעסים הקיימים בפרשה.

תחילה נביא את דעתו של רו"ח יעקב אליה, שהוא גם מבקר מערכות שלטון. בחודש יוני 2011 פרסם אליה דוח מחקר חסר תקדים בחריפותו בנושא הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים.

בדבריו ל"בחדרי חרדים", הוא חושף את דעתו על כל הסיפור.

תחילה, סבור אליה, כי כינוס החירום והפניה לראש הממשלה, נועדו להלך אימים על שר המשפטים וראש הממשלה. "כעניין שבעובדה אלפי משפחות התפרקו בישראל אך ורק בגין קיומו של מרוץ הסמכויות ואילו הנשיא הרב עמאר רואה בוועדה מקצועית שמבקשת להפסיק את הטירוף הזה 'ניסיון להרים יד בתורת משה. כל זאת כאשר הוועדה מונתה ע"י שר משפטים דתי שתומך בגלוי במשפט העברי יותר מכל קודמיו".

אליה אף מתקשה להבין על מה ולמה יהום הסער. "הוועדה הנדונה הנה ועדת יעוץ במסלול של הצעת חוק ממשלתית. מרוץ הסמכויות מחייב תיקוני חקיקה כך שבכל מקרה תינתן לחברי הכנסת החרדים במה דמוקרטית להשמיע את כל טענותיהם", הוא כותב. אלא שלדעתו, הממסד הדתי יעשה הכול כדי שלא לפתוח את הנושא לדיון בכנסת ו'להנציח את המצב הבלתי נסבל הנוכחי'".

לדבריו, הלחץ המוטל על שר המשפטים "לקבור את מסקנות הוועדה החשובה הזו" הוא עצום ואולי חסר תקדים, וכראיה הוא מתאר את מכתב ההתראה "הכוחני", כהגדרתו, אותו העבירו ראשי הסיעות הדתיות לראש הממשלה. "למעשה, במכבש הלחצים שנוצר, שום שר לא יוכל לקדם את הפתרון לסוגיית 'מרוץ הסמכויות' על בסיס ענייני ומקצועי בלבד", סבור אליה.

"מרוץ סמכויות בלתי נסבל"

תחילה, הוא מתייחס לגופו של דו"ח.

לדבריו, לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט למשפחה ישנן סמכויות מקבילות לדון בסוגיות הקשורות לגירושין דוגמת חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. הערכאה שתדון בסוגיות אלו היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה קודם, בשיטת "כל הקודם זוכה". תחרות זאת נקראת : "מרוץ סמכויות". אליה אף מצטט את דבריו של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק לפיהם "נוצר מצב מביך של מרוץ סמכויות. במקום ניסיון להבנה ולשיקום החיים המשותפים, מוקצנות העמדות ומתחיל מאבק משפטי .

אליה אף מצטט את עו"ד מיכל בראון, מומחית בתחום דיני משפחה, ולפיהם "בשל קיומו של מירוץ הסמכויות, השאלה מי יגיע ראשון לבית המשפט היא בעלת השלכות תוצאתיות. התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמערכת מעודדת פתיחה בהליכים משפטיים. המערכת מודיעה לאזרח : לחכות זה מסוכן. התוצאה של העידוד היא פתיחה במאבק מוקדם מדי. וגם, וזה הכי גרוע, פתיחה במאבק שניתן היה למנעו, אילו רק לא היה סיכון בלחכות".

גם הרב עמאר עצמו קבע, כפי שאליה מצטט, כי "אנו מצויים במצב בלתי נסבל של מרוץ סמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט".

אליה חושף כי בעקבות חשיפת מסקנות הוועדה, גורמים בכירים בממסד החרדי הטיחו ביקורת קשה כנגד הרב דיכובסקי שעמד בראשה. "ביקורת זו זכתה לתגובות משולבות של דיכובסקי, חלקן הופנו כלפי חוץ וחלקן כלפי פנים. כלפי חוץ הרב דיכובסקי הודיע לשר המשפטים על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הוועדה וכן כי הוא אף שוקל להתפטר מתפקידו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, אך במישור הפנימי של בתי הדין הרב דיכובסקי לא נותר חייב כנגד הטענות הרבות כנגדו. הוא כתב מכתב ביקורתי קשה לנשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר, החושף את הכביסה המלוכלכת במערך בתי הדין".

מכאן, הוא עובר לגופן של טענות, שהן, לדעתו "טענות מגוחכות ומנותקות מהמציאות".

על פי הפרסומים דובר על כך שהוועדה הוקמה, כאילו, בחשאי. אליה סבור כי "די בעובדה שדבר הקמת הוועדה ומטרותיה פורסמו באמצעי התקשורת ב- 13.7.1" כדי שהטענה תופרך.

שיטות כוחניות

טענה נוספת מדברת על כך שדבר הקמתה של הוועדה הוסתר מנשיא בית הדין הרבני הגדול. אליה מזכיר כי "שוב, הרי פורסמה הודעה פומבית בכלי התקשורת! ולא רק זאת, אלא עצם העובדה שוועד הדיינים הוזמן לשאת דברים בפני הוועדה מדבר עד עצמו. "אם ועד הדיינים לא תיאם את סירובו עם הנשיא זה מוכיח 2 דברים : א. העדר בוס לדיינים. ב. הפקרות מוחלטת בהתנהלות הדיינים".

טענה נוספת מדברת על הרכב החברים בוועדה. אליה מבקש להזכיר כי בראשות הוועדה "עמד לא אחר מאשר מנכ"ל בתי הדין הרבניים ומבכירי הדיינים בדימוס".

בנוסף, ההתרעמות לפיה בוועדה נכללו 2 פעילות מוכרות לזכויות נשים, פרופ' רות הלפרין והטוענת הרבנית בת שבע שני, אינה רצינית לדעתו. "קולם של ארגונים חברתיים צריך להישמע בוועדה מסוג זה כך שלכל היותר ניתן לטעון שהיה ניתן להסתפק בנציגה אחת ולא שתיים. העניין הוא שלמעט המנכ"ל שלטענתו לא תמך במסקנות, כל יתר חברי הוועדה תמכו במסקנות. לכן גם אם לא נחשיב כלל את הקול של 2 חברות אלו גם יחד, הוועדה בכל מקרה היתה מגיעה למסקנות זהות או דומות".

אליה אף טוען כי בהתאם למידע שברשותו הוזמנו לוועדה דיינים נוספים, " אולם הם בחרו מיוזמתם שלא להשתתף בה" ומספר כי הוועדה הזמינה להופיע בפניה גם את וועד הדיינים, לא פחות מחמש פעמים, אך הם סירבו להופיע בפני הוועדה.

לסיכום, כותב אליה כי "לא אחר מאשר מנכ"ל בתי הדין הרבניים הטיב לבטא את המצב הבלתי נסבל בהתמודדות עם הדיינים בתחום זה. בהקשר זה הוא אמר כי השיטה של הדיינים היא 'להפעיל כוח במקום מוח ולהימנע מדיון ענייני'. מדינת ישראל הנאורה לא יכולה להיכנע לשיטות כוחניות שכאלה של הדיינים".

אפליית נשים

אלא שלעומתו, מי שמצטרפים לכעסו של הגר"ש עמאר על הוועדה הם הטוענים הרבניים.

במכתב שנשלח לפני מספר ימים בידי עמותת הטוענים הרבניים בישראל אל שר המשפטים (בי"א אב תשע"א, 11/08/2011) הם כותבים כי נדהמו "לשמוע מהתקשורת, כי מינית ועדה לבחינת נושא 'מרוץ הסמכויות' וכי היא עמדה לסיים את עבודתה והיה בדעתה להמליץ שלא לאפשר לבתי הדין הרבניים בישראל להמשיך ולדון בכל הנושאים הכרוכים בגירושין, אלא אם תהיה על כך הסכמה מראש של שני בני הזוג".

העמותה מביעה את תמיהתה על כך ש"מינית לוועדה ארבעה עורכי דין, אך אף לא טוען רבני אחד".

שנית, הם מביעים תרעומת על כך שמונתה לוועדה "אשת אקדמיה בעלת אג'נדה ברורה נגד בתי הדין הרבניים ואשר התמחתה בכתיבה משפטית פמיניסטית", זאת בלי לאזן את המינוי באמצעות "מינוי של מרצה תורני בעל שיעור קומה במכונים להכשרת טוענים רבניים או באקדמיה".

במכתב הם לא מפרטים, אך בשיחה עם יהודה רוזנגרטן, טוען רבני, הוא מספר על הליכתה של הפרופ' הנ"ל להעיד בבית הדין האירופי לזכויות האדם בשטרסבורג נגד מדינת ישראל בתיק שהתנהל בפני ההרכב של הרב יצחק אלמליח בת"א וטענה שם כ"עדה מקצועית" כי בתי הדין הרבניים בישראל מפלים נשים לרעה, ועל כן אין להחזיר לישראל ילדה יהודיה שנחטפה על ידי אימה לטורקיה והוחבאה שם במלבושים של מוסלמית כאשר בית המשפט בטורקיה הורה להחזיר את הבת לישראל בהתאם לפסיקת ביה"ד הרבני והאם עתרה נגד טורקיה בבית הדין האירופי לזכויות האדם). אגב,לדבריו עו"ד שני אינה טוענת רבנית.

"שלישית", ממשיכים הטוענים הרבניים במכתבם, "ועם כל הכבוד הראוי והערכתנו לגדולתו של דיין ביה"ד הגדול (בדימוס), הרה"ג שלמה דיכובסקי שליט"א, שמינית כיו"ר הוועדה, אין זה סוד כי בנושא זה אינו משקף את מגוון הדעות הקיימות במערכת בתי הדין. ממילא, העובדה שמינית רק שופט אחד (בדימוס) לוועדה, אינה מבטאת איזון אמיתי לעמדות המורכבות, ואף הסותרות, הקיימות בנושא".

"רביעית, אחת מעורכות הדין שמינית לוועדה מנהלת ארגון שכל מטרתו הוא לסייע לנשים מסורבות גט, מן הראוי היה לאזן את המינוי בנציג שעיסוקו בסיוע לגברים מסורבי גט".

לסיום, קוראים הטוענים הרבניים "מעומק ליבנו, לפרק את הוועדה הקיימת, ולהקים ועדה חדשה ומאוזנת בהרכבה, בתיאום מלא עם נשיא בית הדין הרבני הגדול".

על החתום: הרב יוסף וסרמן - יו"ר עמותת/לשכת הטו"ר וקלמן יעקב,טו"ר, יו"ר ועדת ארגון לשכת הטו"ר.

• • •

דומה כי במהלך החודשים הבאים תטיל הוועדה המדוברת צל כבד על השותפות הקואליציונית בין הסיעות החרדיות לבין סיעת 'הליכוד'.

האם כתוצאה מהלחץ הזה תפרושנה הסיעות החרדיות מהממשלה? הערכה שלי היא שסביר יותר ששר המשפטים ייכנע מאשר שנתניהו יאפשר לשותפותיו 'לצאת בחוץ'.

ודייני בתי הדין הרבניים ימשיכו לנהוג ב"עולם כמנהגו נוהג" (לא כולם לא בסדר, חשוב תמיד להדגיש), ומי שיפסיד מכל זה הוא, שוב, כמו תמיד, הציבור.

למה אי אפשר, אחת ולתמיד, למצוא דרך שתרצה את כולם?

במדינת היהודים, כפי הנראה, עוד לא נולדה נוסחה מתאימה לביצוע אידיליה שכזו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!