"הרמב"ם כבר קבע" - אומר הח"כ הערבי

מכתב מפתיע בהחלט נחת הבוקר אל תיבת המייל שלי, לא לפני שקדמה לו שיחת טלפון מסבירה:

מתברר, שח"כ ראלב מג'אלדה, המכהן גם כסגן יו"ר הכנסת, החליט להשתמש במימד ההפתעה כדי לגרוף רייטינג למכתב אותו שיגר היישר אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

במכתב בוחר מג'אלדה (העבודה), ערבי המייצג את הציבור הערבי-מוסלמי במדינה, לצטט פסוקים מן המקורות, ולהפוך ל"מטיף לרגע" בשם ערכים המזכירים ערכי יהדות שורשיים הרבה יותר מערכים עליהם הוא חונך.

לפני שנצטט קטעים מעניינים מתוך מכתבו, כמה מילים על ח"כ מג'אלדה, שרק לפני חמש שנים הוכתר בתואר "השר הערבי-מוסלמי הראשון במדינת ישראל".

מג'אדלה, תושב באקה אל-גרביה, החל את דרכו במפלגת העבודה, כמזכיר הנוער העובד והלומד כשהוא ממלא שורה של תפקידים בהסתדרות.

ביולי 2004, עם התפטרותו של ח"כ אברהם בורג מתפקידו, נבחר מג'אלדה לכנסת. בתחילת כהונתה של הכנסת ה-17, ממשלתו של אהוד אולמרט, פעל ליציאתה של מפלגת העבודה מהממשלה משהצטרף אליה אביגדור ליברמן וסיעתו "ישראל ביתנו".

אלא שבהמשך, לא רק שלא 'יצא החוצה', אלא שאף הפך לשר מן המניין. תחילה, כשר בלי תיק, ועם פרישתו של אופיר פינם מהתפקיד (כמחאה על כניסתם של ליברמן וסיעתו), כשר המדע, התרבות והספורט. בבחירות לכנסת ה-18 הוצג במקום ה-15, ונותר בחוץ (העבודה זכתה ב-13 מנדטים בלבד), אך עם פרישתה של יולי תמיר שב לכהן כח"כ.

יהדות מנותקת. המכתב

וזהו המכתב אותו בחר לשגר אל ראש הממשלה, ואל יו"ר ועדת הכלכלה, כרמל שאמה הכהן. נושא המכתב: "פתרון למחאת הדיור ועליות המחירים – 'מחאת האוהלים'"

המכתב, לדברי כותבו, נכתב בעקבות "פנייתכם הנרגשת לאזרחי מדינה ישראל להעלאת הצעות לפתרון המשבר הנוכחי של מצוקת הציבור כפי שמתבטאת במחאת האוהלים המתרחבת".

ובכן, "כסגן יו"ר הכנסת וכאזרח מדינת ישראל", הוא שולח הצעות לפתרון, כשהפתרון, לדבריו, "פשוט וקל". "יהודי צריך לנהוג כצרכן יהודי", כותב הח"כ הערבי.

"אנחנו כמיעוט גדול, 20% מהחברה הישראלית, נאלצים לחיות במדינה שבה הרוב הגדול שלה אינו נוהג כפי שאמור לנהוג וההשפעה של מציאות זו על מציאות חיינו היא רבה. בעיני רבים בציבור להיות יהודי זה להיות גזען, לשנוא את האחר ואת השונה. לא כך למדנו על היהדות", כותב מג'אלדה וגם מפרט.

"הרב קוק, רבה של הציונות הדתית אומר שמפלגה שמושתת על שנאה היא מפלגה ריקה מתוכן ויש להיזהר ממנה. (תהיה זו ערבית או יהודית ליברלית או שמרנית) אני מביט על החברה הישראלית, ממשלות ישראל לדורותיהן ורואה את המציאות העגומה של התנתקות מהדרך שבה חונכו אבות אבותיכם. התוצאה היא החברה שבה אנו חיים היום ומחאת האוהלים היא רק סימפטום קטן ובודד שלה.

"מושגי יסוד יהודיים שאם היו נשמרים אפילו רק בחלקם ע"י ה"טייקונים", אנשי עסקים בכירים, בנקאים, שופטים, פקידים ובעיקר פוליטיקאים,ושאר בעלי השפעה על אורחות החיים במדינת ישראל, לא היינו מגיעים למצב הנוכחי. די אם נזכיר מעט מהם:

וכאן הוא מפרט סדרת ערכים יהודיים, שלדבריו, ננטשו. "שקר החן והבל היופי", "אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו", "לא תחמוד בית רעך", דור שלם שחי חיים של חיצוניות של "שקר החן והבל היופי" בלי ערכים ובלי כבוד, אדם זקן הוא כבר לא רלוונטי גם אם יש בו מידות מעולות וחוכמה יתרה, הוא פשוט כבר לא מספיק יפה, "לא עובר מסך".

"דור שלם שחי חיים של הסתכלות רק על מראה חיצוני בלי שום התייחסות לתוכן, מוכנים לשלם אלפי שקלים רק בשביל שיופיע ציור של תפוח אכול על הטלפון שלהם גם אם אין שום צורך או יכולת להפעיל את כל הפונקציות שמציע "הקנקן" עם הלוגו של התפוח האכול. דור שלם שחי בהסתכלות על השכן, "מה יש לו שאין לי?" אדם יכול שיהיה לו ה-כ-ל אבל אם השכן שלו החליף רכב או שיפץ את הדירה הוא כבר יהיה לא מאושר עד שגם הוא יחליף את האוטו (עם עדיפות לג'יפ זולל דלק). דור שלם חי על ערכים של צריכה, של חוסר נתינה, של קידוש עליון ועבודה זרה לאלוהי השקל וסמלי הסטטוס.

"לא תגזול, לא תעשוק, יהיה ממון חברך חביב עליך כשלך - עשרות חברות תקשורת, ביטוח, שירותים פיננסים ובנקים בזויים, נכנסים לרשותנו, דוחפים את ידם לכיסנו באמצעות חוזי מכר והתקשרות סבוכים ומסובכים ופשוט מושכים משם כספים כרצונם. אין אזרח במדינת ישראל כולל כותב שורות אלו שלא נדהם לגלות חיובים נוספים בחשבון בגין "עליית מחירים", שינוי ריבית, עמלות ותוספות שונות ומשונות שפשוט נמשכות ישירות מחשבון הבנק שלנו, ושלא נדבר על "טעויות" בחשבון שמצריכות שעות רבות של עבודה ע"מ להביא לביטולן ולעיתים גם זה לא עוזר.

"חברות המזון גם הם מעוניינות להצטרף לחגיגת הגזל של חבריהם טייקוני התקשורת והפיננסים אז פשוט העלו מחירים במוצרי יסוד כדוגמת הקוטג', הקפה והפסטה. במציאות כזו של גזל אין שום אפשרות לנהל ולשלוט במבנה ההוצאות של משפחה ממוצעת. (ולראייה בדוק כמה פונים לארגון הסיוע "פעמונים" ודומיו)".

"ולהלן הפתרון כפי שמציע הרמב"ם, גדול הוגי הדעות היהודית: "ואסור לגזול כל שהוא, דין תורה. אפילו גוי עובד עבודה זרה, אסור לגוזלו או לעושקו; ואם גזלו או עשקו, יחזיר". (משנה תורה, ספר נזקים). הקפדה מדוקדקת על סעיפי הגזל והעושק הייתה מסייעת למנוע הרבה מהתסכול שצברו הצרכנים כלפי הממשלה והחברות הגדולות.

"לא תשיך לאחיך נשך כסף ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" - הבנקים הישראלים, חברות לאשראי חוץ בנקאי וחברות האשראי, מעניקות לאזרחי המדינה הלוואות בריבית מופקעת, ובכך גורמות לעידוד הצריכה העודפת והמיותרת ובכך מעמיקות את הבור והגרעון של המשפחות. לאדם שהגיע למצב גרעון בעו"ש, דהיינו שההוצאות החודשיות שלו גדולות מההכנסות מוצעת הלוואה בריבית גבוהה במקום לעצור ולהסביר שהוא צריך לשנות את הרגלי הצריכה, מוכרים לו כסף יקר, ע"מ שיוכל להמשיך בחייו הבזבזניים (הדבר דומה לקזינו שמעודד קנייה של ז'יטונים נוספים לאדם שהפסיד את כספו), עד שהוא מפסיד את כל רכושו וחסכונותיו".

"שימו לב למילותיו של הרמב"ם: נשך ותרבית אחד הוא--שנאמר "את כספך-לא תיתן לו, בנשך; ובמרבית, לא תיתן אוכלך" (ויקרא כה,לז), ולהלן הוא אומר "נשך כסף נשך אוכל: נשך, כל דבר אשר יישך" (דברים כג,כ). ולמה נקרא שמו נשך--מפני שהוא כנושך, שמצער חברו ואוכל בשרו. (משנה תורה, ספר משפטים)".

"מאות אלפי משפחות במדינת ישראל חיות מתחת לקו העוני וחלקם חיות בעוני מחפיר. במקום לעזור, לתרום ולחפש פתרונות עבורם, להפנות "מעשרות" (שגם היא ממצוות היהודי) מתוך ההכנסה שלכם אתם מפנים את המעשרות לרכישת מותגים, מסעדות יוקרה ובילויים ושאר מוצרים שאין בהם שום צורך למעט הנאה ריקה ורגעית במקום למלא את חובתכם היהודית כלפי העני.

"הפתרון: לפי מה שחסר העני, אתה מצווה ליתן לו--אם אין לו כסות, מכסין אותו; אין לו כלי בית, קונין לו כלי בית...אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו, והעני וירד מנכסיו--קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, שנאמר "די מחסורו, אשר יחסר לו" ומצווה אתה להשלים חסרונו.

"גם אנחנו, הציבור הערבי צרכנים של חברות התקשורת, גם אנחנו מתמודדים עם פקידים ופקידי אוצר שנוהגים בשרירות לב, בגזל באטימות ובחוסר כבוד. גם אנחנו נאלצים להתמודד עם עליות המחירים המטורפות, גם אנחנו סובלים מהתוצאה של צריכה ללא גבולות. אין לי ספק ששינוי חיובי אצל רוב אזרחי מדינת ישראל ישפיע גם על המיעוטים החיים בה, גם אם השינוי לא יחול באופן ישיר כלפי המיעוט.

"כל "סופר טאנקר" או כל רעיון אחר שהממשלה תצליח "לגגל" בגוגל יהיה בבחינת פלסטר קטן על מחלה קשה, השינוי צריך להיות מהותי, שורשי ונשען על יסודות יציבים ולא על ועדת רוטשילד כזו או אחרת (שהמציאות כבר לימדה אותנו שבמקרה הטוב היא נותנת מענה לטווח קצר). אם החברה לא תתעורר ותחזור לשורשה, ובעקבותיה תשנה הממשלה את המדיניות הדורסנית שלה אנחנו ניראה עוד שנים רבות של מאהלים ומחאות".

לסיכום:

כשהדברים כל כך נכונים, למה דווקא ח"כ ערבי צריך להזכיר לנו את דבר קיומם?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!