חשיפה • ה'סוכריה' של משרד החינוך לישיבות: שלל הטבות

יום שלישי בבוקר. זמן קצר לפני פגישה עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, צילצל השר אלי ישי טלפון לסגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס, שהוזמן אף הוא לפגישה בנושא הביקורות בישיבות.

ישי ביקש לברר אם מוזס מגיע לפגישה.

מוזס השיב בשלילה. "אין לי קשר לנושא", אמר לישי.

השבוע, בשיחה עם מוזס, הוא הסביר לי בהרחבה את מניעיו שלא להשתתף בפגישה מסוג זה. "אנחנו לא מכתיבים להם את טיב הביקורות, אם להוריד ראש ישיבה באמצע שיעור כללי או לא. אנחנו אחראים על נושא התקצוב, ובזה בקרוב נוציא הקלות משמעותיות", חשף.

נבירה שלי בפרטים העלתה, כי הערב עומד משרד החינוך לפרסם על שורה של הקלות לישיבות, וביניהן, למשל, הקלה בקבלת תקציב עבור תלמיד תושב חו"ל - נושא שעד כה היה בעייתי ביותר.

עצם העובדה שכולם הסכימו להעביר את שורת ההקלות האלו, אותן יזם מוזס, מעידה כמובן על שינוי מרענן שחל במשרד החינוך, כפי שאנו מדווחים עליו זה תקופה ארוכה. עמוס צאיידה אישר, השר עצמו גדעון סער בירך, וכולם מרוצים.

לנושא הביקורות, טען מוזס באוזני, אין לו כל קשר. "הביקורות קשורות לחשכ"ל, שיטפל בזה שר האוצר וסגנו, איציק כהן, ואלי ישי כממונה על איציק כהן".

ובכן, גם כהן לא היה באותה פגישה, אולי בשל נופש אליו יצא, ואולי מסיבה אחרת. בשורה של ממש לא התקבלה מהפגישה ההיא בין גפני לישי. כי מה כבר יכולים הנציגים החרדיים לעשות מול פקידי האוצר. כמקובל, סיכמו להמשיך להיפגש, להקים ועדה - כרגיל. אה, ועוד משהו מאוד 'חשוב'. הישיבות בהן תתקיים ביקור יתקשרו אל ישי או גפני, והפוליטיקאי שיהיה קרוב ביותר למקום 'האירוע', קרי ביקורת פקחים בלתי הולמת, יוזנק מיד למקום.

היכונו לקרבות 'ש"ס או יהדות התורה' - מי זינק ראשון אל השטח. קרבות ארגוני ההצלה יהיו קטנים לעומת המריבות הללו. וכאן אפילו ליצמן לא יוכל להושיע.

הבטחות כמו חול

אלא שלשינוי המבורך שחל במסדרונות משרד החינוך, יש גם חסרונות משל עצמו. ואחד מהם, כך הולך ומתברר, קשור לאפליה בסמינרים.

נזכיר קצת היסטוריה. לפני כשלושה חודשים התפרסם דו"ח חריף של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בו הוצגו האשמות המופנות כלפי משרד החינוך בשל אי מיגור האפליה בסמינרים החרדיים.

בתגובה הבטיחו במשרד החינוך לפעול "שכל הבנות ישובצו עד תחילת שנת הלימודים".

אז זהו: שבועיים בדיוק נותרו על לתאריך היעד.

האם קוימה ההבטחה? האם הבנות החרדיות, גם הספרדיות, משובצות לשביעות רצונן?

תלוי את מי שואלים.

השבוע, במפגש בין ישי לגפני העלה ישי גם את הבעיה הכאובה הזו. גפני השיב לו כי לפי הידוע לו הכול סודר. ישי התפלא, סיפר לו כי קיבל פניות מהורים. גפני הבטיח לברר.

בירר או לא בירר, לא זו השאלה. התשובה היא כי גם אם בירר, הוא לא יכול לעשות הרבה מפחד פן יבולע לו מידי מנהלי הסמינרים, שכוחם רב מאוד ב'מקומות הנכונים'.

המצב בשטח הוא שעד כה עשרות בנות טרם שובצו לסמינרים. הרשויות המקומיות מנסות 'למזער נזקים' ולהעביר נתונים קצת נמוכים מהמצב בשטח - ובמשרד החינוך מבוכה רבה.

ועדת השיבוץ תקום?

מצד אחד, לפני מספר שבועות פנה מנכ"ל משרד החינוך, הד"ר שמשון שושני, אל ראשי הערים החרדיות ואל המנכ"לים של אגפי החינוך, בדרישה לעשות הכול כדי לשבץ את הבנות. "אני פונה אליך כמי שאחראי לשיבוץ תלמידות בעירך, לבקש את פעולתך המיידית לשיבוץ תלמידות רבות שלא התקבלו לבתי ספר חרדיים על-יסודיים. הטענות הנשמעות לאחר מועד הרישום הן: תלמידות רבות לא שובצו על רקע חשש לאפליה, במיוחד על רקע עדתי וכן כי אין למוסדות החינוך נהלים שקופים לשיבוץ תלמידות".

באותו מכתב דרש שושני להקים ועדת שיבוץ עירונית, בה יטלו חלק מנהל מחלקת חינוך, קצין ביקור סדיר, רב אשכנזי ורב ספרדי ומפקח מטעם המשרד.

מנהלי הסמינרים עלו לשמוע דעת הגרי"ש אלישיב, שהורה להם שלא לשתף פעולה עם הוועדות. בפועל, מה שנוצר בשטח הוא אנדרלמוסיה של ממש.

באופן מעשי, פקע תאריך האולטימטום אותו הציג שושני לעיריות: ה-28 ל-7. אלא שגם הוא נמצא במבוך. האם יבצע את האיום ויפעיל את ועדת השיבוץ, כשהוא יודע שמנהלי הסמינרים לא ישתפו איתה פעולה? מה הטעם? מאידך, בג"ץ לא יאהב, בלשון המעטה, את העובדה שיש בנות שאינן משובצות. ותהיו בטוחים שיהיה מי שידאג ליידע את השופטים על כך.

בשיחה עם גורמים בלתי רשמיים במשרד החינוך, הם נשמעים מבולבלים. מצד אחד, הם שבים ומבטיחים שכל הבנות יסודרו, לשביעות רצונן. מצד שני, הם לא ממש יודעים להסביר איך ומתי. בינתיים,

כיוון שכך, הם מנופפים בהקלות לישיבות בתקווה שהציבור יסלח להם על נושא הסמינרים.

דמעות הבנות

האם הציבור יסלח? נקווה שלא. כי המקרים עצמם, בשטח, קורעים כל לב. למקרה אחד נחשפתי היום בבוקר, כשברקע אני קוראת את דבר העיריות השונות, כפי שהגיבו לעיתון 'הארץ', במילים כמו "כל בנות העיר משובצות", "הוועדה השלימה את עבודתה", "כל התלמידות שובצו מלבד 14", ו"רק בנות בודדות עדיין לא שובצו",

את הילדה השוכבת במיטתה ובוכה, כל זה אינו מרגיע. כולן שובצו מלבד 14 - פירושו ש-14 בנות יושבות ברגעים אלו ממש בבתים, ממאנות ליהנות מהחופש, ומזילות דמעות כמים. בנות בודדות עדחין לא שובצו, פירושו שבנות בודדות יושבות ובוכות.

וכך זה נשמע.

על קו הטלפון שלי אם למשפחה ספרדית, שכל בנותיה למדו בסמינר אשכנזי מפורסם בבני-ברק. "גם אני למדתי שם, אך טבעי היה שאשלח לסמינר הזה את בנותיי", סיפרה האם בקול מרוסק. עד לסוף שנת הלימודים היא הייתה בטוחה, כמו בתה בת כיתה ח', שהכל בסדר, ושגם הבת הנוכחית תתקבל לסמינר בו חפצה ללמוד. ואז הגיעה ההודעה ששינתה את חייהם: הבת לא התקבלה, "מחוסר מקום".

כאילו מדובר היה בעפרון, מחק או ספרון.

"אתמול ביקשתי מבתי ללוות משהו מהשכנה. היא סירבה, לא רצתה לפגוש את הבת של השכנים, שכן התקבלה לסמינר בו רצתה, שמא תשאל אותה האם היא עצמה התקבלה. הילדה ממעטת לצאת מהבית, לא עושה שום פעילות של חופש, ורק יושבת מכונסת בתוך עצמה בחדר שלה ומצוערת לגמרי".

בקול אירוני מספרת לי האם כי קראה בעיתונות החרדית על ההבטחות לפיהן "כל הבנות ישובצו לשביעות רצונן". בטח לשביעות רצונן, היא אומרת. את הבת שלה 'זרקו' לסמינר ספרדי.

לא שהיא מתנגדת לכך שביתה תלמד בסמינר ספרדי, אלא שמכורח הנסיבות הסמינר הזה נאלץ לקלוט את כל 'השאריות' שהשליכו הסמינרים האשכנזים. מטבע הדברים מדובר ברישום 'לא טוב'.

הפוליטיקים מבטיחים לברר

ההורים תמימים. הם אינם מכירים פוליטיקאים ופוליטיקה, ויושבים נואשים בביתם מבלי למצוא בדל של פתרון. רק קורע להם את הלב לקרוא ידיעות על כך שהכול בסדר, כשאצלם הכול כל-כך לא בסדר.

שמעתי, הזדעזעתי, פניתי לפוליטיקאים שלנו - שהבטיחו לברר. גם במשרד החינוך הבטיחו לפעול ולעשות.

עם יד על הלב, אני יודעת שאיש לא יעשה דבר. לא כי הוא אינו רוצה, אלא כי מדובר בכוחות הגדולים מכוחותיו של פוליטיקאי חרדי.

לא תאמינו מה רובץ מאחורי הסיפורים התמימים האלו של "אין מקום". לא, לא מחשבה על פח שמן טהור, על חינוך ליראת שמים ומידות טובות. ממש לא.

בסוף, כשמישהו ירים כפפה ויחליט לפנות לבג"ץ, כולם יצקצקו בלשונם ויגידו 'אוי, כמה נורא'. נכון, אסור ללכת לבג"ץ. אבל כשמשאירים אנשים עם עיניים דומעות בפינה, בל נדון אותם כשהם יתלו את יהבם בשופטי בית המשפט העליון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!