שום דבר לא יחזור עוד להיות אחרי התאונה והאסון
שמואל אבואב מנכ"ל 'אור ירוק' מקדיש את טורו השבועי לרגל שבת נחמו - לנחמתן של המשפחות השכולות והסיוע של פורום ההורים השכולים
- שמואל אבואב, מנכ''ל 'אור ירוק'
- י"א אב התשע"א
יצחק לב ארי מהיר חימה
השבת היא שבת נחמו. בשבת שכזו גם עבור היתומים, ההורים השכולים, האלמנים והאלמנות, ישנה נחמה. למרות שדבר לא יחזור עוד להיות כשהיה אחרי התאונה והאסון, וההלם ותחושת האובדן כה חזקות ומשתקות, עד שהן כמשקולת כבדה הקשורה לרגל, מושכת אחריה את הקשור אליה למטה, אל המצולות.
הקלישאה אומרת שהחיים חזקים מהכל, אבל האמת היא שהמוצא הקל ביותר מן המצוקה הוא דווקא לאבד את טעם החיים, לשקוע אל תוך האבל, ולהעביר איכשהו את שארית הזמן שנותר ללא טעם, ללא תוחלת, ללא מחויבות וללא חדווה. משפחות רבות ששכלו את יקיריהם בתאונות דרכים, במיוחד משפחות שאינן חזקות באמונה, אינן מוצאות את הכלים ואת עוצמות הנפש להתמודד עם האסון, והן נשאבות אל האין מוצא שבשקיעה באבל הפרטי, ובהקטנת המעורבות ההדרגתית במעגל החיים – בעודם בחיים. אובדן בן, כידוע, הוא הקשה שבכאבי אנוש, ובהיעדר כלים להתמודד עם הכאב, מתפרצים החוצה בצורה הרסנית מתחים פנימיים עימם הצליחה המשפחה להתמודד עד שקרה האסון, ומשפחות רבות מוסיפות על אסון השכול, חס וחלילה גם את אסון ההתפרקות.
אחת הדרכים המוכחות כיעילות להתמודדות עם אסון נורא שכזה, שלה גם בסיס איתן ורחב במסורת ישראל, היא ההירתמות לפעולה למען הכלל, ולמניעת הישנות אסונות נוספים. מנחמת במיוחד היא ההתנדבות לשם מניעת הישנות אסונות מעין אלה אצל אחרים, כפי שאנו רואים בעינינו מידי יום בביתנו, בעמותת אור ירוק.
"פורום ההורים השכולים" הפועל בעמותה, מציע מסגרת פעילות התנדבותית למי שאיבדו בן משפחה קרוב בתאונה, וקיבלו החלטה אמיצה להפוך את אסונם הפרטי למנוף מנחם לפעילות למען הכלל. הפורום פתוח בפני כל המגזרים, ומתאים לכולם. מתוך אמונה חזקה שניתן לצמצם משמעותית את מימדי האסון המתרחש בכבישים יום יום, בוחרים חברי הפורום לתרגם את אמונתם זו למעשים, והם פועלים לקידום החינוך לנהיגה, למימוש התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, לקידום הענישה וההרתעה כלפי עברייני כביש, לקידום חוק זכויות נפגעי תאונות דרכים, ועוד.
הלב מתרחב ומתחמם לראות אותם מלווים גני ילדים ובתי ספר לאורך השנה בהדרכות והפעלות על זהירות בדרכים, חלקם במסגרת פרויקט 'אמץ בית ספר', בו הם מאמצים בית ספר קרוב לליבם ומרכזים בו את הפעילות בנושא. בנוסף פעילים חברי הפורום בפעילות עם בני נוער שנתפסו נוהגים ללא רישיון, ואף נוטלים חלק בפעילות התקשורתית המלווה את המאבק הציבורי שמובילה אור ירוק לשיפור הבטיחות בכבישי ישראל.
אך יותר מאלה, מעודד לראות את התהליך הנפשי העובר עליהם. בתחילת הפעילות נראות עשרות המשפחות הפעילות אצלנו שבורות ורצוצות, וככל שחולף הזמן הן הולכות ונטענות בטעם, במשמעות, בחיות ובנחמה. מחקר עולמי מקיף על הסיבות העיקריות לאושר של בני האדם, כבר העלה את ההתנדבות כסיבה הראשונה מבין הסיבות המסבות אושר. יהיה זה נפרז ולא נכון לומר שההתנדבות באור ירוק מסבה אושר גם לאנשים אלה, אבל בנסיבות הנוראות שנכפו עליהם, הופכת ההתנדבות את המשקולת שלרגלם קלה יותר ויותר.
הקלישאה אומרת שהחיים חזקים מהכל, אבל האמת היא שהמוצא הקל ביותר מן המצוקה הוא דווקא לאבד את טעם החיים, לשקוע אל תוך האבל, ולהעביר איכשהו את שארית הזמן שנותר ללא טעם, ללא תוחלת, ללא מחויבות וללא חדווה. משפחות רבות ששכלו את יקיריהם בתאונות דרכים, במיוחד משפחות שאינן חזקות באמונה, אינן מוצאות את הכלים ואת עוצמות הנפש להתמודד עם האסון, והן נשאבות אל האין מוצא שבשקיעה באבל הפרטי, ובהקטנת המעורבות ההדרגתית במעגל החיים – בעודם בחיים. אובדן בן, כידוע, הוא הקשה שבכאבי אנוש, ובהיעדר כלים להתמודד עם הכאב, מתפרצים החוצה בצורה הרסנית מתחים פנימיים עימם הצליחה המשפחה להתמודד עד שקרה האסון, ומשפחות רבות מוסיפות על אסון השכול, חס וחלילה גם את אסון ההתפרקות.
אחת הדרכים המוכחות כיעילות להתמודדות עם אסון נורא שכזה, שלה גם בסיס איתן ורחב במסורת ישראל, היא ההירתמות לפעולה למען הכלל, ולמניעת הישנות אסונות נוספים. מנחמת במיוחד היא ההתנדבות לשם מניעת הישנות אסונות מעין אלה אצל אחרים, כפי שאנו רואים בעינינו מידי יום בביתנו, בעמותת אור ירוק.
"פורום ההורים השכולים" הפועל בעמותה, מציע מסגרת פעילות התנדבותית למי שאיבדו בן משפחה קרוב בתאונה, וקיבלו החלטה אמיצה להפוך את אסונם הפרטי למנוף מנחם לפעילות למען הכלל. הפורום פתוח בפני כל המגזרים, ומתאים לכולם. מתוך אמונה חזקה שניתן לצמצם משמעותית את מימדי האסון המתרחש בכבישים יום יום, בוחרים חברי הפורום לתרגם את אמונתם זו למעשים, והם פועלים לקידום החינוך לנהיגה, למימוש התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, לקידום הענישה וההרתעה כלפי עברייני כביש, לקידום חוק זכויות נפגעי תאונות דרכים, ועוד.
הלב מתרחב ומתחמם לראות אותם מלווים גני ילדים ובתי ספר לאורך השנה בהדרכות והפעלות על זהירות בדרכים, חלקם במסגרת פרויקט 'אמץ בית ספר', בו הם מאמצים בית ספר קרוב לליבם ומרכזים בו את הפעילות בנושא. בנוסף פעילים חברי הפורום בפעילות עם בני נוער שנתפסו נוהגים ללא רישיון, ואף נוטלים חלק בפעילות התקשורתית המלווה את המאבק הציבורי שמובילה אור ירוק לשיפור הבטיחות בכבישי ישראל.
אך יותר מאלה, מעודד לראות את התהליך הנפשי העובר עליהם. בתחילת הפעילות נראות עשרות המשפחות הפעילות אצלנו שבורות ורצוצות, וככל שחולף הזמן הן הולכות ונטענות בטעם, במשמעות, בחיות ובנחמה. מחקר עולמי מקיף על הסיבות העיקריות לאושר של בני האדם, כבר העלה את ההתנדבות כסיבה הראשונה מבין הסיבות המסבות אושר. יהיה זה נפרז ולא נכון לומר שההתנדבות באור ירוק מסבה אושר גם לאנשים אלה, אבל בנסיבות הנוראות שנכפו עליהם, הופכת ההתנדבות את המשקולת שלרגלם קלה יותר ויותר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות