קריסה כלכלית? • בנק ישראל: "הכלכלה משגשגת"

אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מפרסם היום את הדו"ח המלא הסוקר את המערכת הבנקאית בשנת 2010.

בבנק ישראל מסבירים כי מרכזיותה של מערכת הבנקאות בפעילות הפיננסית בישראל מקנה משנה חשיבות ליציבותה ולהתנהלותה התקינה לשם תמיכה בפעילות הכלכלית - הריאלית והפיננסית כאחת.

כדי להבטיח את איתנותה של המערכת ואת יכולתה לספק שירותים בנקאיים ברמה גבוהה בסביבת סיכונים משתנה, התמקד הפיקוח בשנת 2010 בפעולות לחיזוק הלימות ההון, הממשל התאגידי וניהול הסיכונים בה. צעדים אלה ננקטו, בין היתר, כחלק מיישום מסגרת באזל II, שנכנסה השנה לתוקף, וכן בתגובה על ההתפתחויות בשוק הדיור. כן המשיך הפיקוח בפעולותיו לשמירה על ההוגנות ביחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם ולעידוד התחרות במערכת הבנקאית. פעולות אלה כללו, בין השאר, טיפול בפניות ותלונות של הציבור, הגברת ההסברה והמידע הצרכני הניתן לציבור ופעולות הסדרה להקלת מעבר של לקוחות מבנק לבנק.

שנת 2010 הייתה, בעיקרה, שנה טובה למערכת הבנקאות הישראלית, וזו המשיכה להציג שיפור בתוצאותיה העסקיות ובהלימות הונה. כארבע שנים לאחר תחילת המשבר הפיננסי העולמי חזרו השנה ביצועי הקבוצות הבנקאיות, ברוב הפרמטרים, לרמות שאפיינו אותם בשנות הגאות שקדמו למשבר.

בבסיס השיפור עמדו ההתפתחויות החיוביות במשק הישראלי. התוצר גדל בשנת 2010 בקצב מהיר, ונרשם שיפור בתחומים רבים, ביניהם התעסוקה, פריון העבודה, איתנותן הפיננסית של החברות העסקיות והשכר הריאלי. על רקע מגמות אלה התרחב הביקוש לאשראי ולשירותים בנקאיים, והשתפרו איכות הלווים ואיתנותם הפיננסית. התפתחויות אלו עמדו בבסיס העלייה ברווח וברווחיות של חמש הקבוצות הבנקאיות, והן הציגו תשואה-להון של 9.7% ורווח נקי מצטבר של כ-6.6 מיליארדי ש"ח.
התוצאות החיוביות לוו בהמשך חשיפה לסיכונים במישור הגלובלי ובמישור המקומי - ובעיקר להתפתחויות מדאיגות בשוק הדיור בישראל ובאשראי לדיור שניתן על ידי המערכת הבנקאית.

התפתחויות אלו, שכללו עלייה מהירה של מחירי הדירות ושל האשראי לדיור, הושפעו מסביבת הריבית הנמוכה במשק וממחסור בהיצע דירות, וחייבו התערבות של הפיקוח לשם הקטנת הסיכונים הפוטנציאליים הנובעים משוק הדיור. בשנת 2010 נקטנו אפוא מספר צעדים מקרו-יציבותיים, שפעלו להגברת המודעות לסיכון ולהגדלת הרזרבות של הבנקים לכיסוי הפסדים בלתי צפויים בגין אשראי זה. נוסף על כך הוגבל במאי 2011, חלק ההלוואה שהבנקים רשאים להעמיד בריבית משתנה לשליש מסך ההלוואה-לדיור הניתנת ללקוח. צעד זה נועד לצמצם את הסיכון ללווים הגלום באפשרות ששיעור הריבית יעלה ויגדיל במידה ניכרת את ההחזר החודשי בגין הלוואותיהם, וכפועל יוצא מכך - להבטיח את איכות האשראי לדיור בתיקי התאגידים הבנקאיים.

חיזוק הלימות ההון היה במוקד המהלכים השונים שקידמנו בשנים האחרונות, ובהם אימוץ מיתווה להעלאת יחס הלימות ההון הכולל לשיעורים גבוהים מ-12%. בשנת 2010 המשכנו בפעילות זו והנחינו את המערכת הבנקאית לאמץ יעד בשיעור של 7.5% לפחות להלימות הון הליבה. צעדים אלה שיפרו את יכולתה של המערכת לספוג זעזועים בלתי צפויים והביאו את הונה לרמה ולאיכות המקובלות במדינות רבות בעולם. כחלק מבחינת הלימות ההון של התאגידים הבנקאיים ערכנו השנה תרחיש קיצון מקיף, לשם בחינת עמידותה ורגישותה של המערכת הבנקאית למיגוון גורמי סיכון. בחינה זו העלתה כי המערכת נותרה איתנה ויציבה, אך עם זאת הדגישה את הצורך בהמשך החיזוק של הון הליבה ושל ניהול הסיכונים והבקרות בפעילויות עתירות סיכון כדוגמת השקעה בניירות ערך, העמדת אשראי ממונף וריכוזיות לווים.

במסגרת הטיפול בסיכון האשראי המשכנו ללַוות את היערכות המערכת הבנקאית ביישומה של הוראת דיווח לציבור בנושא "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי", שנכנסה לתוקף בינואר 2011. ההוראה נועדה לחזק את הקשר בין שינויים באיכות האשראי לבין שינויים בהפרשה להפסדי אשראי, לשפר את ההליכים של ניהול סיכוני האשראי, וכן להגביר את היכולת להשוות בין הבנקים בישראל, ובפרט בינם לבין בנקים בעולם. בחינת ההשפעה של יישום ההוראה לראשונה מצביעה על צורך בהגדלת ההפרשות להפסדי אשראי, כדי ליצור כיסוי נאות יותר להפסדים אלה, ובכלל זה להפסדי אשראי שטרם זוהו.

בשנת 2010 המשכנו בפעולות לחיזוק הממשל התאגידי במערכת הבנקאית, שבמרכזן עדכון משמעותי של הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא הדירקטוריון, ברוח המלצות ועדת באזל והשינויים שחלו בתפישת המושג "ממשל תאגידי" בשנים האחרונות. בהוראה המעודכנת כללנו משנה סדורה וברורה המגדירה את תפקידי הדירקטוריון, סמכויותיו והרכבו, את האחריות שלו ושל ההנהלה לפעילויות השונות של התאגיד הבנקאי, וכן את הקשר שלו עם לקוחותיו.

פעלנו גם לקידום תיקוני חקיקה שמטרתם חיזוק הממשל התאגידי בבנקים, עם דגש בבנקים ללא גרעין שליטה, ובמסגרת זו קבענו מנגנונים למניעת שליטה-בפועל על ידי מי שאין בידיו היתר שליטה מנגיד בנק ישראל. התיקונים המוצעים מאזנים בין הזכויות המוקנות לבעלי מניות לבין הצורך למנוע שליטה בבנק ממי שלא עבר הליך בחינה של איתנות פיננסית ויושרה על ידי הפיקוח על הבנקים.

במסגרת אחריות הפיקוח על הבנקים לפעילות התקינה של המערכת הבנקאית נקטנו פעולות רבות להגברת מוכנותה של המערכת לשעת חירום. כחלק מהטיפול בנושא גיבשנו עקרונות מדיניות ליעדי השירות המינימליים של המערכת, במטרה להבטיח מתן שירותים פיננסיים חיוניים למשק ולציבור בשעת חירום. כמהלך משלים קבענו הקלות זמניות בהוראות הניהול הבנקאי התקין כדי להקל על האוכלוסייה בקבלת שירותים בנקאיים בעיתות חירום. פעולות אלו מחזקות את יכולתה של המערכת הבנקאית למלא את ייעודה כמתווכת פיננסית גם בתקופות לחץ.

התוצאות המשופרות וההליכים שהבנקים נקטו לחיזוק הממשל התאגידי וניהול הסיכונים הם נקודת מוצא טובה להמשך התמודדותם עם האתגרים הרבים והמורכבים העומדים בפניהם. במישור העסקי - התחדשות התחרות מצד שוק האשראי החוץ-בנקאי והתגברות התחרותיות במגזר הקמעוני ובתחום האשראי לדיור יחייבו חיזוק של ערוצי הרווח הקיימים, פיתוח ערוצים חדשים, וכן שיפור של השירותים הבנקאיים הניתנים לציבור ושל היעילות התפעולית בבנקים. לנוכח אתגרים אלה, לרבות החשיפה לסיכונים כלכליים וגיאופוליטיים, יהא על המערכת הבנקאית להמשיך ולפעול בשנים הבאות לחיזוק הלימות ההון, הנזילות וניהול הסיכונים.

בשנים הקרובות יידרשו הבנקים להמשיך ולהקצות משאבים רבים לעמידה ברגולציה רחבה יותר ומורכבת יותר. הפיקוח על הבנקים הציב לעצמו כיעד אסטרטגי אימוץ תקנים בין-לאומיים מיטביים בתחומי הבנקאות והפיקוח על המערכת הבנקאית. זאת כדי להבטיח את חוסנה של המערכת ואת מעמדה בארץ ובעולם. תקנים אלה הורחבו משמעותית בשנים האחרונות, על רקע הפקת הלקחים הגלובלית בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. האתגרים המרכזיים בהקשר זה כוללים סגירה של הפערים לעומת התקנים המיטביים בתחומי הליבה הבנקאיים, תוך יישום ההנחיות החדשות של ועדת באזל מדצמבר 2010, הידועות כבאזל III, וחיזוק הכלים שבידי הפיקוח על הבנקים לסיוע בשיקום בנק בקשיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!