מחקר חדש: הפערים בשכר ובחינוך הולכים וגדלים

, ,

דו"ח מצב המדינה השנתי של מרכז טאוב המתפרסם היום מתריע: לצד נתונים מקרו-כלכליים טובים ביחס למדינות המערב, הולכים ומעמיקים הפערים בהכנסות, בהשכלה ובבריאות ומצטיירת תמונה ארוכת טווח שאינה מבשרת טוב.

מנהל מרכז טאוב, פרופ' דן בן-דוד, העביר אמש לרוה"מ , לשר האוצר ולמשרדים הרלוונטיים את הדו"ח המלא על מצב המדינה, הכולל המלצות אופרטיביות לשינוי מדיניות.

מהדו"ח עולה כי בישראל הולכים ומעמיקים הפערים בהכנסות, בהשכלה ובבריאות. מרכז טאוב מראה שרמת החינוך בארץ היא גורם מרכזי לכך.

המפתח לצמיחה כלכלית בת קיימא הוא שיפורים מתמידים בפריון – מה שמגביר את הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים, ומקטין את הביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה.

אנשים משכילים מועסקים יותר ומשתכרים יותר. כתוצאה מכך, כפי שמלמד הדו"ח, שיעורי העוני בקרבם נמוכים יותר, נגישותם לטיפול רפואי ולתרופות טובה יותר, והישגי ילדיהם בלימודים גבוהים יותר.

לאור הירידה הגדולה והנמשכת בביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה, היה ניתן לצפות, שממשלת ישראל תפעל בנחישות להקטנת ההיצע של מעוטי ההשכלה והמיומנות. אך הממשלה עושה בדיוק את ההיפך: היא מאפשרת יבוא של מאות אלפי עובדים ובכך מונעת התאוששות בתעסוקה ובהשתכרות של ישראלים בעלי השכלה נמוכה.

בזמן שהתמונה המאקרו-כלכלית בהווה נראית טוב ביחס למדינות המערב, המתאוששות מהמשבר הכלכלי החמור, התחזית לישראל בטווח הארוך בעייתית למדי. מרכז טאוב מראה, כי הדבר קשור באופן הדוק לרמת החינוך הניתנת לחלק גדול וגדל בחברה הישראלית. החינוך שילדי המדינה מקבלים היום יקבע לא מעט את יכולתה של ישראל העתידית להחזיק משק של עולם ראשון., ,

הממצאים העיקריים בדו"ח:, ,

בחמש השנים האחרונות, ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ישראל ירדו ביחס לתוצר, בעוד שהן עלו במרבית מדינות המערב.

פערי השכר בישראל גבוהים בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת, והם מתבטאים בעיקר בפערי השכר בין עובדים בעלי רמות השכלה שונות.

פערי השכר בין שכירים עם ניסיון עבודה של 10 שנים ומעלה לבין שכירים עם פחות ניסיון עבודה נעים סביב ה-50% במשך העשור האחרון, ופערי השכר בין גברים לנשים ירדו מכ-40% לסביבות ה-35% בתקופה זו. לעומתם, פערי השכר בין שכירים בעלי יותר מ-12 שנות לימוד לבין בעלי עד 12 שנות לימוד גדלו מ-66% ב-1998 ל-80% ב-2009.

שיעור העוני בקרב האוכלוסייה העובדת בישראל נמצא במגמת עלייה. כיום מרבית העניים בישראל באים מקרב משפחות עובדות.

המשפחות החד-הוריות בישראל נוטות להיות עניות מאד – למעלה משליש ממשפחות אלה נמצאות מתחת לקו העוני – גם בהשוואה למשפחה הישראלית הזוגית וגם בהשוואה למשפחה החד-הורית המערבית.

תנאי העבודה והשכר של מורי ישראל טובים בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב, לעומת עמיתיהם בחו"ל. כמו כן, בקרב התלמידים שאינם חרדים או תושבי מזרח ירושלים, חלה עלייה בשיעור הלומדים בכיתה י"ב, בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות ובשיעור הזכאים לבגרות, שציוניהם עומדים בתנאי הסף ללימודים גבוהים.

בין 2000 ו-2010, מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית ירד באחוז אחד בזמן שמספר התלמידים הערבים גדל ב-46% ומספר התלמידים החרדים גדל ב-58%.

במחקר הבוחן את רמת ההשכלה של ילידי 1955-1981 נמצא, שחל צמצום בפערים בשיעורי הזכאות לבגרות בין שכבות חברתיות-כלכליות שונות. שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילידי 1955-59, שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד, היה 40%. בקרב ילדים שנולדו שני עשורים מאוחר יותר, בשנים 1975-81, שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילדים שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד עלה ל-55%. אולם, במערכת ההשכלה הגבוהה, למרות התרחבותה הניכרת, נשמר אי-השוויון החברתי-כלכלי.

בהשוואה ל-25 מדינות מפותחות, תוצאות מבחני ה-PISA האחרונים מצביעות על כך, שההישגים של ילדי ישראל הם הנמוכים ביותר, הפערים בהישגים הם הגבוהים ביותר ואפילו ההישגים של התלמידים המצטיינים בארץ נמוכים מאלה של המצטיינים ב-24 מתוך 25 המדינות.
, ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!