הגרי"מ לאו: הקשר בין המחאות לרצח 'באבא אלעזר' זצ"ל
הראיון היומי של העיתון 'מעריב' מוקדש הבוקר לשיחה עם הגרי"מ לאו על המחאה החברתית והמצב בארץ • "המחייה היא יקרת ערך, אבל בערך החיים יש זילות"
- עמיחי אתאלי, מעריב
- א' אב התשע"א
- 13 תגובות
הגרי"מ לאו. צילום: ארכיון בחדרי חרדים
גל מחאות מציף את המדינה. צעירים דורשים צדק חברתי ומחירי דיור שפויים, הורים יוצאים לרחובות ומוחים נגד העלויות המטורפות של גידול הילדים, הרופאים נאבקים למען הרפואה הציבורית ומשבשים את המערכת כבר ארבעה חודשים, וכולם מאוחדים כולם בזעקה הגדולה ביותר - מחאת הנדל"ן.
העיר שבה התחילה המחאה האדירה הזו היא עירו של הרב ישראל מאיר לאו, ומתברר כי הוא בקיא בכל פרטיה, מכיר את כל סוגיה, את שמות האנשים שמובילים אותה, את מימדיה ואת המגמות שבה. קל להבחין שהוא רווה נחת מהצעירים האלה, שמציפים את הרחובות בתל אביב, ומשמיעים זעקתם. אבל הוא גם מודאג. "חשוב מאוד לא לעבור לפסים פוליטיים ובוודאי לא חלילה אלימים", אומר הרב לאו. "כל עוד שהמחאה נשארת של כולם, יש לנו הרבה מה ללמוד ולהפיק ממנה".
• הרב לאו, המחאה הזו התחילה בעירך ומציפה את כל הארץ. מה דעתך עליה?
"אני לא יכול שלא לקשר בין שפיכות הדמים הנוראה שהיתה שלשום, הרצח של הרב אלעזר אבוחצירא, לבין המצב החברתי-כלכלי. אני קורא לזה 'יוקר המחייה מול זילות החיים'. המחייה היא יקרת ערך, אבל בערך החיים יש זילות.
"לשמחתנו, בשבועות האחרונים עלו על סדר היום הציבורי שלל סוגיות בעניין יוקר המחייה. בני המעמד הבינוני, ועוד יותר - בני המעמד הנמוך, מתקשים מאוד להשיג דלק, דיור ראוי ומוצרי מזון במחירים סבירים, וגם לפרנס את ילדיהם. כל אלה הולכים ומתייקרים ויוצאים מחוץ להישג ידו של המעמד הבינוני והנמוך.
"לדאבון לבי, הדבר היחיד שערכו הוזל והפך להיות כמעט חסר ערך הוא חיי האדם. הדבר הזה הולך וגואה, עד שלא רק בעל פוגע באשתו ובבת זוגו, אפילו הורים מסוגלים לרצוח את ילדיהם, והמושג 'כרחם אב על בנים' הפך להיות מושג שאין בו כל ודאות. לפני ימים ספורים קרה לראשונה, עד כמה שזכור לי, בדברי ימי ישראל, שרב נרצח על ידי יהודי. זאת לאחר שיהודי רצח גם ראש ממשלה.
"הזילות הזו של חיי האדם מול היוקר של חיי היומיום, הם מציבים בפנינו תמרור אזהרה שאומר'עצרו ועשו חשבון נפש'. אנחנו נמצאים בדיוק שבוע לפני תשעה באב. בית המקדש הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. עבירות נוראות שעליהן נאמר 'ייהרג ובל יעבור', אבל כעבור 70 שנה הוא כבר נבנה מחדש, בעוד שהבית השני אשר חרב בשל שנאת חינם לא נבנה כבר קרוב ל-2,000 שנה . משמע שהנושא של שנאת חינם לא תוקן על ידינו".
• איך הדברים קשורים?
"הקשר צריך להיות בהעמדת סדר עדיפויות ערכי. צריך רמונט כללי. צריך לתקן את החברה מהמסד עד הטפחות, קודם כל בחינוך. בעוד חודש בדיוק פותחים את שנת הלימודים. אם עדיין ערכי יסוד כמו כבוד האדם וחיי האדם והשוויון עדיין לא ברורים ומוטמעים בכל תלמידי ישראל, ראוי מאוד להעמיק בהם. צריך ללמד על השוויון ועל סגירת הפערים, ובמקביל לדאוג שייסגרו".
• ומה דעתך על ההתעוררות החברתית?
"היה פה צירוף של כמה נתונים שחברו יחד. זו מחאת הקוטג' שקמה ונענתה למעלה מהמשוער, שביתת הרופאים שמתנהלת כבר למעלה מ-120 יום על שכרם הירוד ותנאי העבודה שלהם, שהם למטה מכל ביקורת, וכעת קריאתה של דפני ליף מראשי המחאה. כל הדברים הללו חברו יחד למחאה גורפת והמונית. לדעתי, זו הזדמנות טובה ונאותה לשבת פעם אחת בצורה רצינית ולהעמיד את הנושאים החברתיים בראש סדר היום שלנו, וכך אולי מעז ייצא מתוק. חובה לעסוק במקביל בנושא של כבוד האדם. לא ייתכן שתלמיד יופיע בבית הספר כשסכין בין בגדיו, באותה מידה שלא יתכן שבני המעמד הבינוני והנמוך לא יוכלו לנהל משקי בית תקינים".
• איך הגענו למצב הזה?
"הפער החל בעיקר בנושא הנדל"ן. ברוך השם, העם הולך וגדל, קשה למצוא תקדים לכך שאוכלוסיה הגדילה את עצמה תוך 60 שנה מ-600 אלף לשבעה מיליון. זכינו לעלייה גדולה מחבר העמים ומאתיופיה, ובמקביל יהודים רבים מצרפת זיהו מצב מעורער בארצם ורכשו ליתר ביטחון דירות בארץ, כך גם יהודים מארה"ב, קנדה ואנגליה. זה בוודאי השפיע על שוק הנדל"ן והמשימה צריכה להיות הסתכלות פנימה, כיצד מסייעים לאנשים בארץ לגדל ילדים בכבוד. כמה מן ההצעות שעליהן דיבר ראש הממשלה יכולות להיות בהחלט פתח לפתרון, השאלה מה ייעשה בהצעות הללו. חשוב מאוד לנצל את ההתעוררות הזו כדי להניע תהליכים".
• מה דעתך על המחאה, כפי שהיא נראית כרגע?
"המחאה הזו צודקת ומובנת. אני מאוד מקווה עבור כולנו שלא תהיינה חריגות של אלימות או פוליטיזציה שלה. כל זמן שמחאה היא צודקת, כמו למשל מחאת העגלות הנהדרת או הרופאים שמוחים בצדק רב, חשוב מאוד לא לסטות לפוליטיזציה ולשמור על טוהר המאבק. אני מאוד מקווה שגם הצעירים שמוחים בעניין הדיור יישארו בתוך הנושא ולא יסטו ממנו החוצה. כנראה שבשנים האחרונות עסקנו יותר בבעיות חוץ וביטחון ופחות בבעיות חברה. אני מבקש מהצעירים, כדי שכולנו נוכל להמשיך לתמוך בהם ולאהוד אותם - שימרו על המסגרת האותנטית של המחאה, וכך, בעזרת השם, תוכלו להביא לשינוי משמעותי בסדר היום של מדינת ישראל".
העיר שבה התחילה המחאה האדירה הזו היא עירו של הרב ישראל מאיר לאו, ומתברר כי הוא בקיא בכל פרטיה, מכיר את כל סוגיה, את שמות האנשים שמובילים אותה, את מימדיה ואת המגמות שבה. קל להבחין שהוא רווה נחת מהצעירים האלה, שמציפים את הרחובות בתל אביב, ומשמיעים זעקתם. אבל הוא גם מודאג. "חשוב מאוד לא לעבור לפסים פוליטיים ובוודאי לא חלילה אלימים", אומר הרב לאו. "כל עוד שהמחאה נשארת של כולם, יש לנו הרבה מה ללמוד ולהפיק ממנה".
• הרב לאו, המחאה הזו התחילה בעירך ומציפה את כל הארץ. מה דעתך עליה?
"אני לא יכול שלא לקשר בין שפיכות הדמים הנוראה שהיתה שלשום, הרצח של הרב אלעזר אבוחצירא, לבין המצב החברתי-כלכלי. אני קורא לזה 'יוקר המחייה מול זילות החיים'. המחייה היא יקרת ערך, אבל בערך החיים יש זילות.
"לשמחתנו, בשבועות האחרונים עלו על סדר היום הציבורי שלל סוגיות בעניין יוקר המחייה. בני המעמד הבינוני, ועוד יותר - בני המעמד הנמוך, מתקשים מאוד להשיג דלק, דיור ראוי ומוצרי מזון במחירים סבירים, וגם לפרנס את ילדיהם. כל אלה הולכים ומתייקרים ויוצאים מחוץ להישג ידו של המעמד הבינוני והנמוך.
"לדאבון לבי, הדבר היחיד שערכו הוזל והפך להיות כמעט חסר ערך הוא חיי האדם. הדבר הזה הולך וגואה, עד שלא רק בעל פוגע באשתו ובבת זוגו, אפילו הורים מסוגלים לרצוח את ילדיהם, והמושג 'כרחם אב על בנים' הפך להיות מושג שאין בו כל ודאות. לפני ימים ספורים קרה לראשונה, עד כמה שזכור לי, בדברי ימי ישראל, שרב נרצח על ידי יהודי. זאת לאחר שיהודי רצח גם ראש ממשלה.
"הזילות הזו של חיי האדם מול היוקר של חיי היומיום, הם מציבים בפנינו תמרור אזהרה שאומר'עצרו ועשו חשבון נפש'. אנחנו נמצאים בדיוק שבוע לפני תשעה באב. בית המקדש הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. עבירות נוראות שעליהן נאמר 'ייהרג ובל יעבור', אבל כעבור 70 שנה הוא כבר נבנה מחדש, בעוד שהבית השני אשר חרב בשל שנאת חינם לא נבנה כבר קרוב ל-2,000 שנה . משמע שהנושא של שנאת חינם לא תוקן על ידינו".
• איך הדברים קשורים?
"הקשר צריך להיות בהעמדת סדר עדיפויות ערכי. צריך רמונט כללי. צריך לתקן את החברה מהמסד עד הטפחות, קודם כל בחינוך. בעוד חודש בדיוק פותחים את שנת הלימודים. אם עדיין ערכי יסוד כמו כבוד האדם וחיי האדם והשוויון עדיין לא ברורים ומוטמעים בכל תלמידי ישראל, ראוי מאוד להעמיק בהם. צריך ללמד על השוויון ועל סגירת הפערים, ובמקביל לדאוג שייסגרו".
• ומה דעתך על ההתעוררות החברתית?
"היה פה צירוף של כמה נתונים שחברו יחד. זו מחאת הקוטג' שקמה ונענתה למעלה מהמשוער, שביתת הרופאים שמתנהלת כבר למעלה מ-120 יום על שכרם הירוד ותנאי העבודה שלהם, שהם למטה מכל ביקורת, וכעת קריאתה של דפני ליף מראשי המחאה. כל הדברים הללו חברו יחד למחאה גורפת והמונית. לדעתי, זו הזדמנות טובה ונאותה לשבת פעם אחת בצורה רצינית ולהעמיד את הנושאים החברתיים בראש סדר היום שלנו, וכך אולי מעז ייצא מתוק. חובה לעסוק במקביל בנושא של כבוד האדם. לא ייתכן שתלמיד יופיע בבית הספר כשסכין בין בגדיו, באותה מידה שלא יתכן שבני המעמד הבינוני והנמוך לא יוכלו לנהל משקי בית תקינים".
• איך הגענו למצב הזה?
"הפער החל בעיקר בנושא הנדל"ן. ברוך השם, העם הולך וגדל, קשה למצוא תקדים לכך שאוכלוסיה הגדילה את עצמה תוך 60 שנה מ-600 אלף לשבעה מיליון. זכינו לעלייה גדולה מחבר העמים ומאתיופיה, ובמקביל יהודים רבים מצרפת זיהו מצב מעורער בארצם ורכשו ליתר ביטחון דירות בארץ, כך גם יהודים מארה"ב, קנדה ואנגליה. זה בוודאי השפיע על שוק הנדל"ן והמשימה צריכה להיות הסתכלות פנימה, כיצד מסייעים לאנשים בארץ לגדל ילדים בכבוד. כמה מן ההצעות שעליהן דיבר ראש הממשלה יכולות להיות בהחלט פתח לפתרון, השאלה מה ייעשה בהצעות הללו. חשוב מאוד לנצל את ההתעוררות הזו כדי להניע תהליכים".
• מה דעתך על המחאה, כפי שהיא נראית כרגע?
"המחאה הזו צודקת ומובנת. אני מאוד מקווה עבור כולנו שלא תהיינה חריגות של אלימות או פוליטיזציה שלה. כל זמן שמחאה היא צודקת, כמו למשל מחאת העגלות הנהדרת או הרופאים שמוחים בצדק רב, חשוב מאוד לא לסטות לפוליטיזציה ולשמור על טוהר המאבק. אני מאוד מקווה שגם הצעירים שמוחים בעניין הדיור יישארו בתוך הנושא ולא יסטו ממנו החוצה. כנראה שבשנים האחרונות עסקנו יותר בבעיות חוץ וביטחון ופחות בבעיות חברה. אני מבקש מהצעירים, כדי שכולנו נוכל להמשיך לתמוך בהם ולאהוד אותם - שימרו על המסגרת האותנטית של המחאה, וכך, בעזרת השם, תוכלו להביא לשינוי משמעותי בסדר היום של מדינת ישראל".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות