חיי אדם: הרב משה קנר • ספרן, גנאולוג ומגיד שיעור

סדר יום

06:00 - השכמה
06:30 - תפילת שחרית
07:30 - ארוחת בוקר (כשמתאפשר) וסידורים
09:00 - התייצבות בספרייה הלאומית
13:30 - תפילת מנחה
20:00 – יציאה מהספרייה
20:15 – תפילת ערבית
20:30 – מוסר שיעור בגמרא
21:30 - הגעה הביתה
22:00 – ארוחת ערב
22:30 – זמן איכות עם המשפחה
23:00 – פורש מעיסוקיו וצולל אל ים התלמוד
03:00- זמן שינה

כרטיס ביקור • הרב משה קנר

ר' משה נולד בשנת תשי"ז בקריית מוצקין הסמוכה לחיפה. בוגר הישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' בירושלים וישיבת 'מרכז הרב', כשבמהלך לימודיו עשה שירות צבאי מקוצר.

בשנת תשמ"ב התחתן והמשיך ללמוד כאברך בישיבה עד שנת תשנ"א. במקביל למד מדעים באוניברסיטה העברית, תחום שהוא חש כלפיו משיכה עזה.

קנר מגדיר עצמו כ'תולעת ספרים' משחר נעוריו: "נוסף לספרות תורנית מרתקים אותי ספרי מדע עיוניים".

לאחר תקופת מה, הוצע לו להתחיל לעבוד כספרן בספריה הלאומית, שליד האוניברסיטה והוא נענה ברצון.

את תפקידו הוא מבצע בהצלחה רבה, כשאת כל שעות היום הוא עושה בחיק הספרייה. את שעות הערב –עד לשעות הקטנות של הלילה, הוא 'מבלה' בחיק הספרים עצמם על ספרי התלמוד, יושב והוגה בתורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'לא איברי לילא אלא לגירסא' (= הלילה לא נוצר אלא ללימוד). המתמיד שלנו, מסתפק בשעות שינה בודדות הנחוצות. לא מעבר לכך.

איש הספר

הספרייה הלאומית היא הספריה היהודית הגדולה בעולם. מחסניו משתרעים על שלוש קומות מתחת לאדמה ומכילים לפחות חמשה מיליון ספרים, רובם יצירות תורניות, יהודיות וישראליות.

היא הוקמה כבר בשנת תרנ"ב, על ידי ארגון 'לשכת בני ברית', מטעם ההסתדרות הציונית וכיום היא באחריות האוניברסיטה העברית.

המבנה הנוכחי הוקם בשנת תש"כ, ובעוד חמש שנים על פי התוכנית, הוא אמור לעבור למבנה חדש, מפואר, ומרווח יותר בשטח סמוך, באזור בית משפט העליון.

מי שחפץ לעיין בספר מה יעשה?

במתחם הספרייה אולמות קריאה, כאשר כל הקירות שמסביב וגם במרכזם, מדופנות בכונניות ענק שעל מדפיהן רבבות ספרים המצפים לאיש שיגאל אותם מבדידותם.

אולם 'יהדות' (שבו חומר קריאה יהודי) דומיננטי יותר מ'הכללי' (ספרות זרה). במספר חדרי ספח, ניתן למצוא כתבי עת, ביטאונים, חומרי קריאה שונים ועוד.

כדי להזמין ספרים מהמחסן הענק, על הקורא לשלוח הזמנה במערכת ההזמנות הממוחשבת העומדת לרשותו באולם נוסף, ותוך שעה קלה, ימתין לו הספר בדלפק הקבלה, שבאולם הקריאה.

עד לא מכבר, השיטה הייתה פרימיטיבית: הקורא היה משלשל פתקית שעליה הפרטים, לארובה שהשתלשלה למחסן, היישר לשולחנו של הספרן.

מי שמעוניין לעיין באחד מעיתוני העבר יכול לעיין בו באמצעות מיקרופילם (מדיה אופטית המשמשת לאכסון תכנים אנלוגיים).

מכל מלמדי השכלתי

ומה בעצם אתה עושה כאן בפועל? אנו מבקשים לדעת. "העבודה שלי מתחלקת לכמה טריטוריות", מסביר קנר. כשהוא יושב במחסן.

עבודתו היא בעיקר בתחום המחשוב. הוא עובר על הספרים, ממפה, מקטלג, מעדכן, מבצע תיקוני טעויות במספור, עורך גיבוי ועוד.

אבל את עיקר סיפוקו הוא שואב מייעוץ: קנר יושב לעיתים קרובות באולם ההזמנות ומסייע לאנשים בניסיונות איתור הספרים.

הוא לא רק מנחה, מתדרך ומכוון, אלא לומד בעצמו ומחכים רבות, כתוצאה ממגוון עצום של שאלות ובירורים של הקוראים, מכל שכבות האוכלוסייה.

לפרקים מדובר בנושאים מסקרנים, מרתקים ומאלפים, כאלו השנויים במחלוקת או ששוכתבו והועלמו על ידי אינטרסנטים שמתהדרים בנוצות של היסטוריונים.

השבוע, לרגל יומא דהילולא של ה'אור החיים' הקדוש נזכר קנר באחת השאלות המאתגרות שהוצגו בפניו:

"קורא פנה אלי ושאל האם אוכל לאתר לו את דבריו המדויקים של כ"ק האדמו"ר בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זצ"ל, כאשר השתטח על קברו של ה'אור החיים'. אז הסביר מדוע הציבור הספרדי אינו פוקד את המקום

"ואכן גיליתי בספר 'מסעות ירושלים' המתעד את מסע האדמו"ר ילרושלים כי האדמו"ר סיפר אז,מפי רבו הגה"ק משינאווא זי"ע, שכאשר פקד את קברו של ה'אור החיים' ביום ההילולא, נוכח כי הספרדים אינם פוקדים את המקום.

"זאת משום שהיה מתבונן במצחם של בני העיר, צופה ברישום הרוחני של מעשיהם השליליים, ומוכיח אותם קשות. הם לא עמדו באותה שעה, על ערך גדולתו וקדושתו ובזטו לו והציקו לו, כפי שה'אור החיים' מתאונן בהקדמתו לספרו 'חפץ ה'. משכך, גם לא עלו לקברו לאחר הסתלקותו".

איך קונים מכונת כביסה

רבים מבקשים להתחקות אחר ספר היוחסין שלהם: "מדובר בנושא חם ביותר. גם חילונים שואלים: 'סבי היה רב בעיירה פלונית, התוכל לאתר לי עליו פרטים?' וכיוצא בזה".

וישנם גם שאלות 'תמוהות': "מישהו ניגש אלי פעם ושאל אותי, מתי יבוא המשיח? הוא לא רצה שנירה תשובה מהמותן. אלא שאנמצא לו מקורות בספרים...

"קשיש עולה חדש מאחת ממדינות חבר העמים, הגיע לספריה מאחד מערי הארץ, וביקש ממני ייעוץ אודות רכישת מכונת כביסה: "אני לא אמונה בחנות.. אמרו לי, רק ספריה אפשר לעזור"... הבהיר האיש בעברית עילגת",

קנר לא אכזב גם הפעם, והגיש את הסיוע לעולה.

אם מישהו חושב, שהשהייה הממושכת בספרייה, עלולה לגרום לו להתנוונות שרירית, בהעדר פעילות פיזית, טעות בידו:

"אני הולך כאן מספר קילומטרים ביום ובכך הפכו שריריי, לשרירי ברזל" מתפאר קנר. מסתבר, כי אם מונים את השטח שבין עשרות כונניות הספרים, שבין בתריהן פוסע מיודענו בכל יום אינטנסיבית הלוך ושוב, נקבל אכן כברת דרך בלתי מבוטלת...

"כאשר שירתי במילואים ברמאללה, ליוויתי ארכיאולוג בגבעות תלולות שהטיפוס עליהן מפרך וכרוך במאמץ גדול.

"הארכיאולוג התנשף בכבדות ובסוף היום", מספר ר' משה, "שאל אותי הארכיאולוג , האם אני מתאמן במכון כושר?... גיחכתי והסברתי לו שכל ה'כושר' נובע מהשהות בספריה הלאומית...הוא הרים גבה ולא האמין למשמע אזניו. 'מעולם לא ראיתי חייל ועוד מילואמיניק הפוסע בקלות שכזו'... התפעם האיש".

עויינים את העיון

הציבור החרדי, נמנה על המבקרים ה'כבדים' בספריה.

הספרן שלנו, שנתקל בהם רבות, יודע בדרך כלל כיצד לסייע והוא מהווה עבורם אינדיקטור וידען מופלג בנישות רבות.

למרות שתוכנות שונות ייתרו את הצורך בהגעה פיזית אל הספרייה, עדיין רבים מבקרים כאן בפועל, מכיוון שאין להם את הגישה לתוכנות, או שהם מבקשים להיעזר באיש מקצוע, כדי להגיע אל היעד הנכסף.

קנר, מותח ביקורת גלויה על התופעה המתרחבת לה הוא עד, כאשר רבים וויתרו בעקבות אותם מאגרים על רכישת בקיאות, שכן הכל נמצא בהישג יד וברפרוף מקלדת.

יש לו דוקטרינה ומשנה סדורה בנושא: "לא מגיעים להעמקה בלימוד התורני, ללא בסיס בקיאות רחב. אבל היום המאגר נמצא במחשב ולא במח.

"מדובר במשהו שהייתי מגדיר אותו כמסוכן. אחר כך אנו מקבלים חיבורים שהאושיות שלהם היא לא יותר מכינוס רנדומלי אל אכסניה אחת, ליקוט של דינים, הלכות מנהגים וכיוצא בזה, שהמחבר לא הגה ולא עיין בהם די הצורך, אלא אסף אותם כאלומות אל תוך הגורן, וחבל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!