"איפה פדיון שבויים?" • שליט ב'יהדות התורה'

מסעם של בני הזוג נועם ואביבה שליט אינו מדלג על אף מפלגה בכנסת. השבוע הגיע תורה של סיעת 'יהדות התורה' להיות נבוכה. למה נבוכה? כי קשה לעמוד מול צערם של ההורים ולומר להם 'לא' או להשיב תשובה מתחמקת כזו או אחרת.

רגע לפני שנכנסו פנימה, אל חדר הסיעה, פגש בהם סגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס. הוא ניגש אליהם ופתח בדברי חיזוק ועידוד. היו אלו דברים ספונטניים, היוצאים מן הלב. גם בחדר עצמו, כשנכנסו, מיהר להבטיח להם למלא את מבוקשם. הוא התקשה לומר להם תשובה שלילית. רק לבסוף, כשהבין שהם מבקשים ממנו לחתום, שחור על גבי מסמך, נאלץ להבהיר שמבלי לשאול את האדמו"ר, לא יוכל לעשות זאת.

אביבה האם, נכנסה פנימה אל חדר הישיבות בצעדים מהוססים. מיהרתי להצטרף אליה ויחד ישבנו בפינה צדדית. היא לא אהבה את הרעיון, בסיעות אחרות הושיבו אותה בראש השולחן, לצד בעלה נועם.

לשבחו של ח"כ משה גפני ייאמר שקלט מיד את הרגישות: הוא מיהר להזמין אותה לגשת ולשבת, והיא נעתרה בשמחה.

גם לאחר שהסתיימו כל הנאומים 'הגבריים', היה זה גפני שהציע גם לאם לומר דברים. היא סירבה, כמנהגה, אבל יפה היה שהציע. אביבה, למי שאינו מכיר, נוהגת לשמור על שתיקה. את רשות הדיבור היא משאירה לנועם.

אנחנו איתכם

"כבר לפני שנתיים אירחנו אותך כאן", פתח יו"ר הסיעה, ישראל אייכלר, בדברים: "לא האמנו ששוב נקבל אותך ובאותו נושא. בבתי הכנסת ובישיבות מתפללים על גלעד כל הזמן", אמר להורים.

"שכחת להזכיר את מצוות פדיון שבויים", קטע אותו נועם.

"הוא השאיר משהו לחברים האחרים", השיב לו גפני.

"5 שנים עברו, אנחנו עמוק בשנה השישית, לוחם של צה"ל שנשלח על ידי הממשלה ואפילו פתק היא אינה מצליחה להביא לנו ממנו. לפני שנתיים קיבלנו קלטת וידאו, אבל מאז, 'גורנישט מיט גורנישט' (כלום וכלום)", נאם האב בכאב גדול.

מוזס סיפר על ר' משה לייב מסאסוב, שנהג לעסוק בפדיון שבויים, עד שהוכנס לבור בעצמו. "מן השמים רצו שארגיש את הטעם", אמר אז. "את שלום גלעד אי אפשר לדעת, אבל אני רואה שאתם מתהלכים בבית ראש הממשלה כדי לראות מה קורה".

"אנחנו תומכים בכם", קרא לעבר ההורים, "אני חושב שאצטרף למכתב", הוסיף. בהמשך כאמור, נאלץ לומר להם כי עליו לשאול תחילה את פי האדמו"ר.

"צריך ללמוד מוסר איך הורים מתמסרים לילדם", אמר גפני. "אני ומקלב מייצגים את הציבור הליטאי, את הצד ההלכתי, שם מדברים הרבה על פדיון שבויים. ברגע שיגיע הסדר, אנחנו בסיעה נתמוך בו בשתי ידיים. אין ספק. לא ראיתי הזדהות כמו ההזדהות של הציבור החרדי עם המאבק שלכם. אנחנו אתכם! אבל. לגבי החתימה, נשאל את גדולי ישראל, גם נדווח להם על הפגישה הזו".

גפני עוד זוכר איך קרא זבולון אורלב לנועם, לפני כחמש שנים, זמן קצר לאחר האסון. "הוא אמר לך כבר אז, שזו תהיה דרך ארוכה, וחיזק אותך".




מאיר פרוש ביקש "לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה". הוא ביקר את העובדה שבחודשים האחרונים "משהו נפגע באחדות". אפשר לומר ביקורת, אבל צריך להקפיד לשמור על האחדות.

"כשאני חושב מה עובר להורים בראש אני נחרד", פתח מקלב בדבריו. "דאגה, געגועים, ייסורי נפש, המחשבות איך לנהל את המאבק. אין ספק שאתם רוצים לעשות הכול למענו, מצד שני אומרים לכם זה כן, וזה לא". גם הוא הדגיש כי כאשר יגיע צעד מעשי, "נשאל קודם".

"אני יודע שאתם מחכים לתשובות, אבל אנחנו חייבים לשאול. בקטן ובגדול. אנחנו קטנים כדי להכריע. לא מרגישים ראויים להכריע", אמר להם.

כשהם מצוידים רק בכשני עשרות של חותמים, יצאו ההורים המודאגים גם מחדר סיעת 'יהדות התורה' באכזבה גדולה. מהיכרות איתם, הם יתגברו על האכזבה המרה ויעברו אל הצעד הבא. ללא לאות יכתתו רגליים, יעברו מתוכנית אחת לשנייה, עד ליום המיוחל בו יזכו לחבק את בנם בזרועותיהם.

גלעד בן אביבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!