כ"ד אלול התשפ"ד
27.09.2024

"כל שבוע יהיה פורים" • סילבן שלום שלא הכרתם • ראיון בנעלי בית

בראיון ל'בחדרי חרדים', מגולל השר סילבן שלום את סיפור חייו המרתק וקרבתו למסורת • ואיך אפשר בלי 'חוק סילבן': "גדולי ישראל שאלו אותי: 'אפשר יהיה ללמד ביום א'?' מה הבעיה? ילמדו חצי יום. הפארקים ב"ב וי-ם יהיו מלאים במשפחות" • והוא לא מתייאש: "אדבר עם הגר"ע אחד על אחד"

"שאלתי: 'מה קרה?' אמרו לי: 'אתה בכנסת'". השר סילבן שלום, בראיון
"שאלתי: 'מה קרה?' אמרו לי: 'אתה בכנסת'". השר סילבן שלום, בראיון



כאשר הגעתי אל משרדו של השר המחויך-תמיד, סילבן שלום, במגדל הסמוך ל'קריה' התל-אביבית, ידעתי שהאווירה תהיה טובה. רק לא ידעתי עד כמה.

את פנינו קיבל חגי אורן, צעיר חרדי, מקורבו של השר וידיד אישי של משפחתו. השר עצמו, עממי לגמרי, הרשה לעצמו לחשוב בקול האם ללבוש את חליפתו או להסתפק בחולצה ועניבה תואמת. חשב בקול, והחליט בקול - ללבוש.

אך טבעי הוא שהשיחה לא נערכה ליד שולחנו הרשמי. סביב הכורסאות הלבנות שמענו את סיפור חייו המרתק ואת האג'נדה של האיש, שבהחלט מתכוון להיות פה פעם ראש ממשלה.

פירות חתוכים שהוגשו אל השולחן רק השלימו את התפאורה הביתית. הייתה זו שיחה יותר מאשר ראיון. הוא קלח עם סיפורו. בין לבין, ניסתה עוזרת לשכתו 'לתפוס' את עוזריו של שר הפנים, אלי ישי, בניסיון נואש להיפגש איתו ולשכנע שיום ראשון חופש, זה לא ממש רע לחרדים. יום לאחר מכן יצאה הפגישה לפועל. סילבן אמר את שהיה לו לומר, ישי ישאל את הגר"ע יוסף בבוא המועד המתאים, כשיהיה הנושא אקטואלי.

פעם, בראיון ל'בשבע', סיפר סילבן שיועץ אסטרטגי אמר לו שיש לו את כל הכישורים להיות ראש ממשלה, "מלבד זה שעליי לשנות ממנהגי ולתפוס קצת דיסטנס". היועץ הנכבד הסביר לו ש"אנשים אוהבים להסתכל על המנהיגים מלמעלה, הם מעריכים דווקא מנהיגים שאי אפשר להשיג בפלאפון".

"אבל זה לא משהו שאני יכול לשנות", התנצל אז סילבן בפני המראיין, ספק מתנצל ספק מתגאה... "בגלל שאני כל כך נגיש, קרה כבר שבעודי יושב בבית הלבן קיבלתי טלפונים מפעילי השטח של הליכוד", סיפר.






אז זהו, שאני לא יודעת מה חושבים יועצים מדופלמים, אני באופן אישי סבורה שזה בדיוק הקסם של סילבן. הדיבור הזה של בגובה העיניים, היכולת להתאים את עצמו ליושב מולו, למגזר אליו הוא פונה, או במילים פשוטות: סילבן אינו שחצן, הוא עשוי מחומר עממי, וזוהי תכונה שכל כך חסרה אצל רבים מהפוליטיקאים.

אם תשאלו אותי, אני מעדיפה שר שעונה לפלאפון האישי שלו 'בלי פוזות', שעובר במסדרון בלי לחשוב שסביבו אבק כוכבים. לא תאמינו אצל כמה שרים וח"כים אני יכולה למשש את האבק המרגיז הזה. הם, ואפסם עוד.

הוא, לא.

פריטי יודאיקה בלשכה

הסיור במשרדו, הופך למרתק במיוחד.

הפריטים המונחים על המדפים 'שוכנים' שם מזה שנים, ומקפלים מאחוריהם מסכת מעניינת של קשר חם לדת וליהדות.

תמונות שלו מאפיית מצות בקרית צאנז בנתניה. עוד תמונה משפחתית שלו ושל אמא שלו בבית הכנסת שבג'רבה, שם שהו בעת ביקורם בטוניס. אמו עטוית שביס עומדת ומתפללת. היה זה בעת ביקורו כשר חוץ, בנובמבר 2005, חשון תשנ"ו, ביקור ראשון של שר ישראלי בטוניס וגם ביקור אחרון.

בתמונה נוספת הוא נראה כותב אות בספר תורה של חסידי חב"ד. לצידו עומד הגר"מ הבלין, רבה של קרית גת. שלום סנדק. שלום לצד הגר"מ מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים'. סידורים. תנ"ך. ואפילו חת"ת...

"הרב סוסו הכהן היה רב מפורסם בתוניס", מספר שלום. אחר כך הוא מנסה לפענח הקדשה שקיבל מבית כנסת שתרם לו כספים.

אבל הסיפור המרכזי שלו נע עשרים שנה אחורה, כאשר הגיע לניו יורק בלוויית רעייתו, ג'ודי. "היה חורף קר ומישהו אמר לי: 'בוא נלך לרבי מליובאוויטש לקבל ברכה'. בדיוק אז החלטתי לרוץ לכנסת", הוא פותח את סיפורו המרתק.

"היה אז יום שלג מטורף. נכנסנו. הוא לי אמר: 'אתה מופקד להביא אור לעם ישראל'. הייתי אז יו"ר דירקטוריון חברת החשמל... וגם היה חנוכה, אז אור... הוא נתן לי עוד דולר ועוד דולר. דקה לפני שאני עומד לצאת זרק לי מישהו: 'תבקש ברכה לכנסת'. אמרתי: 'לא נעים לי'. המזכיר אמר לרבי: 'הוא רץ לכנסת'. אמר הרבי: 'בשורות טובות, הצלחה רבה, בשורות טובות, הצלחה רבה'.

"יצאתי משם, והנה מתנפלים עליי כל החסידים, רוקדים איתי ושרים. שאלתי: 'מה קרה?' אמרו לי: 'אתה בכנסת'. אמרתי: 'מה קרה? רק אמר לי בהצלחה''. אמרו לי: 'לא, לפני שבוע היה פה זאביק בוים והוא אמר לו אין צורך למהר'. היה זה ערב בחירות 92', ובאמת זאביק נבחר רק ב-96'.

"יום לפני הבחירות בליכוד, התקשר אלי אחד מחסידי חב"ד, הרב קותי ראפ, ואמר לי שרוצה למסור לי את ברכת הרב לפני הבחירות והוסיף: 'תדע שלפני שבוע היה פה ראש עירית אריאל, רון נחמן, וגם לו אמר הרבי: 'בשורות טובות, הצלחה רבה'. אמרתי לעצמי: 'אה, ברוך... הרי לרון נחמן אין בדיוק סיכוי'...

"יום למחרת, יום הבחירות. הייתה אז שיטה אחרת של שני סיבובים. בסיבוב הראשון בחרו מתוך המאתיים ומשהו מועמדים, שהם אחר-כך רצים בשביעיות. אני נכנסתי במקום העשרים והוא במקום הארבעים וארבע... הסיכוי שרון נחמן יהיה בארבע שביעיות הוא כמעט אפס, יותר קל להיות על הירח.

"היתה שביעיה ראשונה, שביעיה שניה. דוד לוי ניצח. בין השביעייה השנייה לשלישית ולרביעית החליטו מחנה שמיר-ארנס ומחנה שרון לעשות הסכם, שיהיה חמישה בכל שביעייה למחנה שמיר ארנס ושנים למחנה שרון.

"אני רצתי לבד. בשביעייה הרביעית, פתאום, משום מקום, החליט אריאל שרון שאחד מהשנים שלו הוא לא אחר מאשר רון נחמן. ופתאום הוא נכנס לשביעיות ופתאום הוא מקום עשרים ושמונה ברשימה, ואני רק מקום 32. והוא לפני כן לא היה לו שום סיכוי".

"בגלל שפקפקתי הייתי צריך לעבור את כל מסכת הייסורים הזו". במשרדצילום: "בגלל שפקפקתי הייתי צריך לעבור את כל מסכת הייסורים הזו". במשרד
"בגלל שפקפקתי הייתי צריך לעבור את כל מסכת הייסורים הזו". במשרד


כמעט ח"כ

"יום אחד, לפני הגשת השביעיות, מחליטים לשריין מישהו בשם אפרים גור ומזיזים אותי למקום ה-33. בלילה התוצאות נעות בין 32 ל-33. בבוקר 32 ואני בחוץ, לא נכנס. שמיר הפסיד, מתפטר, ילך הביתה. אמרו 'יכנס בקולות החיילים', אבל לא. פתאום הודיע משה ארנס, שהיה שר ביטחון שהוא פורש. זה היה יום אחד לפני פרסום התוצאות ברשומות.

"זה כאילו נשלחתי. הייתי סטודנט שנה א' במשפטי, ולא הייתי כל השנה. ממש בסוף הלימודים הגעתי לשיעור במשפט קונסטיציוני, חוקתי. ושם אני שומע את המרצה אומר כדלקמן: תדעו, גם אם אדם נבחר לכנסת, אבל אחרי הבחירות עד הפרסום ברשומות שזה שבוע אחר-כך משך שמו מהרשימה כאילו מעולם לא היה ברשימה".

"הגיוני שבאתי בדיוק לשיעור הזה?" – שואל שלום...

"כשאני אומר לועדת הבחירות שצריך להוציא אותו, אומר לי מיקי איתן שהיה סגן יו"ר ועדת הבחירות שלא. גם שרי משפטים לשעבר דן מרידור ומשה ניסים אמרו שהוא חייב להיות מושבע לכנסת, ורק אחרי ההשבעה להגיש מכתב התפטרות. אמרתי תראו אני אמנם תלמיד שנה א', אבל כך וכך החוק. שאלו את השופט יו"ר ועדת הבחירות - אמר נכון.

"וכך מחקו את משה ארנס והוסיפו אותי ונכנסתי למקום ה-33. למה אני מספר את זה? בגלל הפקפוק שלי, הספקות, שאמר שרון נחמן וחשבתי איך יכול להיות. אז גם אני נכנסתי, אבל בגלל שפקפקתי הייתי צריך לעבור את כל מסכת הייסורים הזו".

ועם האמונה הזו הוא שורד את הפוליטיקה הישראלית-ליכודית מאז ועד היום. "מעת לעת אני גם מקיים כאן שיעור תורה עם הרב מרדכי גל - מנהל מרכז חב"ד ברמת גן. עכשיו בדיוק אנחנו עוסקים בהתוועדות מדהימה של הרבי מליובאוויטש עם הרב אברהם שפירא ועם הרב מרדכי אליהו - שלושתם ז"ל.

"הם ביניהם מדברים מה צריך לעשות כדי לקרב לבבות, החיבור הסופי שלי לעניין הזה הוא שבג' בתמוז עבורי הוא יום חשוב. בג' בתמוז, ב-10:45 יצאה הודעה מבית החולים בניו יורק שהרבי איננו. כעבור 20 דקות, באותו יום, באותה שעה, נולדו התאומים שלי. גם השבוע, במעיני הישועה, נולדה לי אחינית. באותו תאריך..."

קורות חיים עשירים

באופן רשמי הוא השר לפיתוח הנגב והגליל, וגם השר לשיתוף פעולה אזורי. בעבר ידע כבר תפקידים רמים יותר, אבל הוא נאלץ לכבד את החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא רצה להעניק לו במתנה את המשרד בו חפץ: משרד האוצר, אליו חשב שהוא מכניס בובה ממושמעת, את השר הנוכחי, יובל שטיניץ. מאז ועד היום, אגב, הוכיח לו שטייניץ, כמעט בכל יום מחדש, שהוא בהחלט לא עונה על הציפיות המקוריות שנתלו בו.

אבל סילבן שלום הוא הרבה יותר משר במשרדים הנ"ל. הוא משנה לראש ממשלה, ואין מי שאינו יודע שהוא לוטש את עיניו אל כס ראשות הממשלה. אפילו נתניהו, אגב, מודע לכך. יש אומרים, אולי בצדק, שזוהי הסיבה לשליחתו אל המשרדים הפחות נחשקים-נחשבים. אבל בל נחשוד בראש ממשלה בישראל בשיקולים כה צרים. מן הסתם מונעים כל מהלכיו משיקולים העומדים ברומו של עולם, או לפחות ברומה של מדינה.

למען האמת, אין כמעט תפקיד בו לא 'נגע' שלום. שר אוצר, שר חינוך, שר חוץ, סגן שר ביטחון, שר מדע.

זה לא רק משחק התפקידים הגדול בו השתתף. אלו הם גם קורות החיים ה'עשירים' שלו, ולאו דווקא תרתי משמע. כי לא תמיד הם היו עשירים.

"ציון סילבן משה" נקרא שמו בישראל כאשר נולד, לשמעון ומרים שלום, בעיר גאבס שבתוניסיה. בגיל חמישה חודשים הגיע ארצה, לבאר שבע, שם גדל והתחנך, יחד עם אמו ואחיו.

"אבי נפטר כשהייתי בגיל 6 ומאז גדלנו לבד. ילד יתום, אבל ב"ה הצלחנו", הוא מספר. אביו, כידוע, נהרג צעיר, בן 37 בלבד, במהלך שוד בסניף בנק שאותו ניהל בבאר ¬שבע.

לימים, הנציח את זכרו הבן סילבן בבית כנסת הקרוי על שמו ואשם ממוקם בבאר שבע. לפני מספר שבועות הופצץ המקום על ידי טיל מעזה, והבן מיהר לבקר שם ולאמוד את הנזקים. ויש גם בית כנסת ברמת גן, וכולל בשם "בני שמעון" הממוקם במגדלי אביב ואשר יושבים בו תלמידים ולומדים בו כל היום...

"מעולם לא דיברתי על הכולל הזה", הוא מוסיף בחיוך, ומסביר כי אצלם במשפחה מדובר במשהו 'טבעי'. "אנחנו באים מרקע מסורתי מאד. אמי ואחי שומרי תורה ומצוות ממש, אנחנו אימצנו בבית את כל הדפוסים עמם באתי מהבית כלומר שמירת כשרות מלאה, קידוש בשישי, הפרדה מוחלטת בין בשר לחלב, איסור הדלקת אש בשבת ועוד. וזאת למרות שאשתו לא מגיעה מבית דתי".

בשבילו זה טבעי לגמרי. "גדלתי בבית כנסת, אני יודע להתפלל, חלק מהתפילות אני אפילו יודע בעל פה, קדיש, לצערי הרב... שהרי אני אומר אותו מגיל 6... זה לא דבר מעושה אצלי, אלא דבר אמיתי שזורם בדמי".

"ממשלה בלי החרדים היא לא ממשלה שהליכוד יכול להתגאות בה". עם מקורבו,  חגי אורןצילום: "ממשלה בלי החרדים היא לא ממשלה שהליכוד יכול להתגאות בה". עם מקורבו, חגי אורן
"ממשלה בלי החרדים היא לא ממשלה שהליכוד יכול להתגאות בה". עם מקורבו, חגי אורן


ממשלה בלי החרדים – אינה לאומית

ויש לזה גם השלכות פוליטיות.

"לכן גם הייתי תמיד מאד מחובר לציבור הדתי והחרדי. מאד כעסתי כאשר ממשלת שרון השנייה החליטה שלא לצרף את המפלגות החרדיות. יצאתי אז באמירה מאד חדה, שהליכוד לא יכול להרשות לעצמו להקים ממשלה בלי החרדים, כי ממשלה בלי החרדים היא לא ממשלה שהליכוד יכול להתגאות בה, היא לא ממשלה לאומית"...

אז הוא שמע לך והפך אותה לממשלת 'קדימה'.

"לא, גם כשצירף את מפלגת 'העבודה' בנוסף לשינוי יצאתי בקמפיין גדול שקראתי לו 'ממשלת שמאל חילונית', ובסופו של דבר הצלחנו למנוע את זה".

אבל מה שמעניין יותר הוא מה שהוא מספר על הממשלה האחרונה. לדבריו, הוא פעל רבות לצירופה של ש"ס לממשלה, יחד עם 'יהדות התורה'. "הסתובבתי עם ראש הממשלה, אז יושב ראש האופוזיציה, בכל חצרות הרבנים, היינו אצל הרבה מאד, אבל הידוע הוא שהיינו אצל הרב עובדיה יוסף, הרב קנייבסקי, אצל שאר הרבנים מאחר שלא פורסם איני רוצה לומר".

בבית הרב, נכחו אז גם אלי ישי ואריאל אטיאס. "כאשר דובר על ההתחיבויות של הליכוד, אלי ישי הסביר לרב שסילבן שלום ערב גם הוא לדברים. אני והרב מחוברים הרבה מאד שנים, אני מבאי ביתו שנים".

מהנקודה הזו של קירבה לבית הרב הוא מרשה לעצמו לתת מעת לעת עצות לאלי ישי. הנה, בנושא שעון הקיץ, יעץ לו יותר מפעם אחת "חבל שאתה ממשיך לעמוד על הדבר הזה. קח החלטה, תאריך את שעון הקיץ, וגם עכשיו כשהחליט להאריך את זה עד ל- 1 באוקטובר אמרתי לו, אפילו בישיבת הממשלה האחרונה, אלי, מאחר וכבר עכשיו בכל ארבע שנים שנתיים יום כיפור יהיה בתוך שעון קיץ ושנתיים בשעון חורף, אפשר כבר להאריך את זה, זה כבר לא ישנה".

גם ככה הוא ספג בעיתונות החרדית, אני מזכירה לו. אבל הוא ממשיך להסביר. "גם ככה, בתשעה באב, הצום נגמר ב-8:30 בערב. גם בצום הזה יש לנו 25 שעות, כך שמהבחינה הזו זה לא דבר שלא קיים בקיץ. כמובן שכולנו רוצים שהצום ייצא ב-6:10 ולא ב-7:10, זה באופן טבעי. אבל אני חושב שאם אנחנו רואים את המכלול, צריך להיות גשר בין דתיים לחילוניים, זה דבר שנכון לעשותו".

שבת ביום ראשון

ומכאן, איך לא, הוא גולש לנושא 'שלו', יום ראשון...

"ואם נדבר על סובלנות בין דתית שבת ראשן זו הסובלנות הכי גדולה. מעבר להיבטים הכלכליים".

• זה הנושא הכי חשוב לך בשבועות האחרונים, נכון?

"כן, אני עוסק בזה המון, אני מאמין גדול בזה, ניסיתי לקדם את זה עוד בסוף כהונתי כשר אוצר, ואני חושב שיש לזה חשיבות גם כלכלית וגם חברתית. אין לנו סוף שבוע אמיתי במדינ ישראל. ביום שישי "בשעה 2 הכול נסגר, ואנחנו נמצאים במצב ששישי שבת הכול סגור, בניגוד לעולם שבו יש מצב שבסוף שבוע אפשר להסתובב ולקנות. הדבר הזה נמנע מחלק גדול מהציבור במדינת ישרא וחשבתי שיש צורך להעתיק את זה ליום ראשון".

"אני חושב, שלפעמים הגויים עושים דברים טובים...".

"כולם עברו לשבת ראשון. הסינים, היפנים, ההודים, בסינגפור ואפילו מוסלמים כמו אינדונזיה ופקיסטן ותוניס. כולם הבינו שצריך להיות מחוברים לעולם".

הוא מסביר את השיקולים הכלכליים, ולדעתו זה יעמיק גם את התיירות. כוח קניה דתי, חרדי שלא משתתף במעגל של קניות בסוף שבוע.

• וזה הולך וגדל.

"נכון, זה הולך וגדל. וזה יקרה, הרכבת יצאה מהתחנה ואי אפשר לעצור אותה".

וכן, זה גם ימנע חילול שבת, לדעתו. "כי אפשר בסופו של יום שאנשים יגידו שאם אני יכול ביום ראשון לפתוח את המסעדה ויבואו אלי המונים, אני לא חייב לפתוח בשבת. היום, יש שפותחים מחוסר ברירה".

אבל בזה הוא צריך לשכנע את אלי ישי, ובעיקר את הגר"ע יוסף.

• היית אצל הרבנים ונתנו לך את ברכת הדרך.

"הייתי אצל הרב שטיינמן, אצל הרב קנייבסקי, אצל הרב קרליץ – הם כמובן רוצים כולם לדעת האם אפשר יהיה להמשיך וללמד ביום ראשון תינוקות של בית רבן. אמרתי, אני לא חושב שעל זה יקום ויפול דבר. אני מציע שזה יהיה יום חופש מלא כדי שיהיה אפשר לצאת עם כל המשפחה, אבל אם על זה ייפול דבר, והחרדים ימשיכו ללמד בראשון אז אין לי בעיה. אמרו לי, ילמדו חצי יום. אני לא יודע להגיד, אבל בכל מקרה תחשבי מה קורה בפורים, בחול המועד פסח או סוכות, איך הציבור הדתי והחרדי בהמוניו נהנה ומטייל. כל יום ראשון יהיה חול המועד, יהיה פורים. אומרים לא כל יום פורים, כל יום ראשון יהיה לנו פורים. הכול יהיה פתוח, בני ברק וירושלים יהיו מלאות, עם משפחות, בפארקים".

"לא נבין איך לא היה לנו את זה קודם". מציג תמונות במשרדוצילום: "לא נבין איך לא היה לנו את זה קודם". מציג תמונות במשרדו
"לא נבין איך לא היה לנו את זה קודם". מציג תמונות במשרדו


חוק חדש-ישן

הוא מדבר בכזו התלהבות, שקשה שלא להיסחף איתה. אז איך זה שלא הצלחת לשכנע את אלי ישי? אני מתפלאת.

"קודם כל, אני מאד מקווה שיהיה אפשר לשכנע אותו. קשה לי להבין את ההתנגדות".

• לא התנגדות, זה עוד לא סופי אצלו...

"בשנת 2002", הוא מפליג להיסטוריה, "הציע חבר הכנסת לנדנטל מהמפד"ל דאז את ההצעה, אז ש"ס תמכה בזה, הוא היה אצל הרב עובדיה יוסף דרך הבן שלו משה והם תמכו בזה".

• כשאלי ישי היה שר פנים?

"כן, אלי ישי היה שר פנים, ש"ס הצביעה בעד החוק במליאה, העביר את זה בוועדת העבודה והרווחה דוד טל, שאז היה חלק מש"ס, לא מורד...והם תמכו בזה. אם תראי את איציק כהן, סגן שר האוצר, ואמנון כהן, ואחרים, גם ועקנין – הם מבינים מה יעשה עבורם יום ראשון חופש".

"בפורים האחרון הייתי בישוב טלמון. היה שם זוג דתי-חרדי אנגלו סכסי. היא ניגשה אלי ואמרה לי: 'תשמע, אני כל כך תומכת ברעיון, ולו רק משום שמי שהגה את הרעיון של שבת-ראשון חופש בארה"ב זה סבא שלי'. אומר לי בעלה, שהוא מנתח בכיר בהדסה, שהוא לא מבין איך הציבור הדתי והחרדי יכול לחיות בארץ כשאין לו ראשון חופש. הוא אומר לי שבשבת הוא הולך מבית כנסת לבית, כשהיה בארה"ב היה לו יום ראשון שיכול היה לנוח, להסתובב, לקחת את הרכב ולנסוע עם המשפחה. 'זה נתן לנו את הכוחות לחזור ביום שני לעבודה ברוגע'".

• אולי תנסה להיכנס לרב עובדיה בעצמו ולדבר איתו. אתה נראה כל כך משוכנע, אולי תצליח לשכנע אותו.

"אני אעשה גם את זה" – הוא מבטיח.

"כשיהיה לנו את זה, לא נבין איך לא היה לנו את זה קודם", אומר שלום, ומעניק קרדיט לראש הממשלה שהקים ועדה. "אני מקווה שהוועדה תפעל משיקולים ענייניים ולא משיקולים זרים", הוא מוסיף, אבל גם הוא וגם אני יודעים שזה לא כל כך פשוט.

• אתה מאמין בזה?

"מאמין. תלוי גם בהרכב", הוא אומר, ומפרט את רשימת הגופים שכבר הביעו תמיכה בחוק 'שלו. "אמרתי לראש הממשלה וגם לשר האוצר 'קחו את זה ותובילו אתם, זה לא עניין של קרדיט שלי או קרדיט שלכם. אם ממשלת נתניהו תעשה את זה, זה יירשם לנצח על שמה".

"אם הממשלה הזו לא תעשה את זה", הוא עובר לשלב האיום, והפעם מדבר כמו פוליטיקאי, "יש גם הצעות חוק פרטיות, שלפי דעתי יעברו והממשלה תיאלץ ללכת אחריהם".

להעלות ידיעות ביום שישי

• עם יד על הלב, אני מנסה לשים את היד על הנקודה. זה הרי לא סוד שאתה מתמודד שנים מול נתניהו, ומתכוון להתמודד, והצהרת לא פעם שתרצה להיות פה ראש ממשלה אם תגבר על נתניהו במרכז הליכוד. אתה מאמין שנתניהו יתן לך לגזור את הקופון? הרי תמיד זה יישאר 'חוק סילבן', לא יעזור. גם אם בסיעת הליכוד הוא לא יזכיר את השם שלך, וכך גם בישיבת הממשלה, אנחנו העיתונאים הרי לא נשכח – זה 'חוק סילבן'. אתה באמת מאמין שהוועדה הזו תתן לך להעביר את החוק?!

לאורך כל הרצאת שאלתי, הוא צוחק, כמעט בקול. מי כמוהו יודע כי בישיבת סיעת הליכוד שמו אפילו לא הוזכר ברמז בהקשר של החוק. ומי כמוהו מכיר את אהבת נתניהו אליו, אהבה שהביאה אותו אל המשרדים 'הנכבדים' בהם הוא מכהן כיום.

"זה מה שאני קורא, שהבעיה היא לא עם ההצעה, אלא עם זהות המציע", הוא מסכים...יחד עם זה רוצה לקוות ש"ראש הממשלה יסתכל על זה בצורה רחבה", וממשיך להרצות לי את מעלות החוק...לתלמידים, למפעל ההזנה, לנשים עובדות ולמי לא.

הנה, רק ביום שישי הוא דיבר עם בכיר חרדי, מהפוליטיקה, והוא אמר ש"לנו אין בעיה שיעבדו ביום שישי, כי הנשים במגזר החינוכי רובן עובדות"...

"אומרים, מה יהיה עם הציבור הדתי? עד לפני 20 שנה עבדו בשישי...".

מה, מבחינת הכנת השבת? – אני שואלת, ומזמינה אלי לקורס איך אפשר להעלות ידיעות בשישי, וגם להכין שבת...

"אין כמוך", הוא אומר, ומתלהב לזהות עוד תומך לחוק 'שלו'. מבחינתו, כך נראה, מדובר בבייבי לכל דבר, בתינוק שהוא מצפה בכל יום ללידתו.

"זה מהלך נכון, זה מחבר את העם, אני מאמין שאני גשר. אני הרבה פעמים מרגיש שאני נקודת החיבור. למה? כי באתי מהרקע הדתי, אני מכיר גם את הרקע החילוני, אני מכיר את הציבור העני, גם את הציבור העשיר...".

את העשירים מהצד של אשתך... את העניים מהצד של העבר שלך – אני צוחקת.

"אני יכול לדבר עם אנשי אקדמיה, גם את ה'עמך' שלא למדו. אני מרגיש שאני יכול לדבר עם כל אחד, וכל אחד מרגיש איתי טוב..".

אני מנסה לתרגם את דבריו ל'פוליטית'.

"החיבור שלי עם קבוצות באוכלוסיה הוא חיבור אמיתי". אלי ישיצילום: "החיבור שלי עם קבוצות באוכלוסיה הוא חיבור אמיתי". אלי ישי
"החיבור שלי עם קבוצות באוכלוסיה הוא חיבור אמיתי". אלי ישי


"יש לי כבוד למסורת"

• אתה בעצם, מה שאתה אומר, בלי להגיד, זה שבעצם ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו קצת קשה לו עם המפלגות החרדיות, עם הפוליטיקה החרדית. ראינו איך לפני חצי שנה אלי ישי ממש הושפל על ידו. אתה לא היית נוהג כך, נכון?

"אני יכול לומר לך שלי יש כבוד לדת, למסורת, אני בשבת בבית הכנסת אקרא מפטיר כי לאח שלי נולדה בת השבוע", הוא מעדיף לדבר בשבח עצמו ולא בגנות ראש ממשלתו.

• לא רק בשבת גיבושון...

"אשתו ילדה בבית חולים מעיני הישועה בבני ברק.יש להם 7 ילדים, שיהיו בריאים".

• כלומר, כשאתה מדבר עם אלי ישי, אתה מדבר איתו בגובה העיניים.

"אני יכול לדבר עם אלי ישי ואני יכול לדבר גם עם יאיר לפיד ועם שניהם להרגיש מצוין ושניהם ירגישו טוב איתי. החיבור שלי עם קבוצות באוכלוסיה הוא חיבור אמיתי, לא מזויף. אני יכול להבין גם את הצדדים האלו וגם את הצדדים האחרים.

"אני יכול להבין גם כשהחילוניים כועסים, ואני יכול להבין גם כשהחרדים כועסים...ואני מאד מקווה שאנחנו יום אחד נצליח לחבר יחד שבטי ישראל".

• אתה מתכוון להגיד אתה, כראש ממשלה...

הוא לא מכחיש. כבר בראיון שנערך איתו ל'הארץ', לפני כ-3 שנים, אמר: "אני מאמין שגם אהיה ראש ממשלה, בתוך פחות מעשור, אולי הרבה פחות. אני אהיה ראש ממשלה", קבע אז נחרצות. עד תום העשור, אולי פחות מעשור, לא נותרו עוד שנים רבות, ונראה שהרכבת, מבחינתו יצאה מהתחנה גם בנושא הזה.

• אגב, בוא נשים אותך רגע פרשן פוליטי: אם אתה ראש ממשלה ומולך עומד מישהו מקדימה, אתה מעדיף מן הסתם את ציפי ולא את שאול, כי שאול מגיע גם עם אג'נדה דומה לשלך?

"לא, שאול מגיע עם אג'נדה ביטחונית. נכון, גם אני הייתי שר בשלושת המשרדים הגדולים. חוץ בטחון ואוצר. כך שאני חושב שמבחינת הניסיון, הוותק בממשלה, כבר ממשלה רביעית, אפילו יותר זמן מנתניהו בממשלת ישראל...".

• אבל כשמופז יבוא מולך בממשלה הבאה, אם וכאשר, שניכם תעמדו מול הציבור החרדי עם אותו מצע: אנחנו מסורתיים, עושים קידוש, באים מבית דתי. עדיף לך ציפי"...

"לא, לא משנה לי. אני חושב שקודם כל אנחנו צריכים להוביל את הליכוד שיוכל לנצח את הבחירות הבאות, כי אם הוא יהיה במצב לא טוב למי שיהיה בראשו יהיה קשה לנצח את הבחירות.

"אנחנו צריכים לפעול לטובת העניין, יש הרבה מאד דברים לשנות ולעשות,ואני מאמין שאם תינתן לי האפשרות אפשר להפוך את המדינה הזו מהקצה לקצה, ולחיוב, ולחבר, ולהוות גשר.

"ואני מאמין שאני יודע לעשות את זה!".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}