אחים לצרה • "לולא האמונה, הייתי חולה נפש"

הרצח המחריד של הילד לייבי קלצקי ז"ל בשבוע שעבר נגע לליבו של דוצי גוטשטיין, הניצול היחיד מאסון הרכבת סמוך לקרית גת לפני שנה.

במכתב מיוחד, הנחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים', כותב דוצי גוטשטיין לנחמן קלצקי, אביו של לייבי ז"ל:

המכתב - "בקרוב ניפגש עם קרובינו"

בקיץ האחרון איבדתי בצורה מחרידה וטראגית את אשתי (בהריון מתקדם), את בני מוטי (בןה שנתיים), את חמי וחמותי עם כל המשפחה, בתאונת רכבת.

לקח כמה ימים עד שהודיעו לי על האסון שקרה. בתוך תוכי ידעתי שקרה אסון נורא, אך בליבי הדחקתי את המחשבות הצידה.

כשבאו להודיע לי, הייתי מוכן נפשית בגלל ההרגשה שהיתה לי לפני כן. רגע אחרי ההודעה השתלטה עלי רוח של אמונה שהכל מאתו יתברך והוא נתן לי את הזכות להתחתן ולהיכנס למשפחה הזאת, ויחד עם אשתי להגדיל את הדור עם נכד נוסף.

אינני יכול להסביר בשום מצב מה חיזק אותי ומה חישל אותי. מה שאני כן יכול להסביר ואני יודע, שה' איתי בכל רגע ורגע. מאז האסון אני מרגיש אותו איתי כל הזמן. מתי שעולה לי מחשבה שעלולה לשבור אותי, מיד עולה מנגד המחשבה של הזכות והאמונה שהכל מאיתו יתברך. אני מרגיש שאני פשוט לא יכול להישבר.

בשבוע האחרון ליויתי את הסיפור שהיה עם בנכם לייבי ז"ל.

מצד אחד, כאבה לי מאוד ההיעלמות, ומצד שני שמחתי מאוד שהוא נמצא והגיע לקבר ישראל, הייתי מעודכן בכל רגע ורגע על ההתפתחויות בסיפור הטראגי.

כל כך קיויתי שהוא יימצא בחיים וכל כך התאכזבתי שהוא נמצא ללא רוח חיים.

אני בטוח שבתוך תוכך כאבא ידעת בדיוק מה המצב שלו, רק ניסית להדחיק ולקוות שהוא יימצא והכול יהיה בסדר. וכשהוא נמצא ובאו להודיע לך קיבלת באהבה את הגזירה, מאחר שכבר ידעת את האמת, ורוח האמונה של כל יהודי שהכול מאתו יתברך השתלטה גם עליך.

התרגשתי מאד מההספד הכל-כך מרגש. בכיתי (ואני לא רגיל לבכות) איתך יחד, אבל לפי הדיבורים שאמרת ידעתי שאתה בידיים טובות.

אתה נמצא באותן ידיים שאני נמצא בהן. הידיים האלה לא יתנו לך ולרעייתך ליפול לזרועות הייאוש. הידיים האלה רק יעזרו לך להתקדם בחיים, הידיים האלה יחזקו אותך תמיד מתי שתצטרך תמיכה.

חשוב לרגע: אילו לא היינו יהודים בעלי אמונה, בטוחני שמזמן כבר לא הייתי פה עם כולם או שהיו מאשפזים אותי בבית חולים לחולי נפש.

בזכות האמונה אני מתחזק כל יום, אין רגע ושניה שאני לא זוכר אותם, ולהיפך בזכות האמונה אני כל הזמן חי עם ההרגשה שהיתה לי וזכיתי להיות השליח לחיות עם אשתי ועם הבן שלי מוטי את החיים שחיינו יחד.

הרב קלצקי, אני שולח את תנחומיי מתוך תוכי ליבי ומאחל שנזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו ובתחיית המתים ניפגש עם קרובינו היקרים לנו מכול.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון ירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!