חופש ביום ראשון? אלי ישי לא יתערב, בינתיים

האם עומדים ימי ראשון לעמוד לרשותנו כימי חופשה? העולים החדשים, הן מרוסיה, הן מארה"ב, ובעצם מכל העולם, מאוד מתלהבים. העיתונות הישראלית באנגלית עוקבת אחר ההתפתחויות בנושא בשקיקה רבה. המפלגות החרדיות טרם גיבשו עמדה ברורה, בינתיים לא ברור להן איך לאכול את הרעיון והאם הוא 'טוב לנו' או 'רע לנו'.

מה באמת עומד לעלות בגורלו של החוק שיהפוך את ימי ראשון של מדינת ישראל לימי חופשה?

הפרסומים בכלי התקשורת לפיהם, כביכול, ש"ס מתנגדת להארכת סוף השבוע בישראל, הפתיעו את שר הפנים, אלי ישי. בשיחה איתו הוא מבהיר כי כל שאמר היה מהכובע של שר תמ"ת לשעבר. היה זה בימים בהם הייתה ש"ס חלק ממשלת אהוד אולמרט, אלי ישי כיהן בראשות משרד התמ"ת וסילבן שלום...היה חלק מהאופוזיציה.

"מהצד של משרד התמ"ת אני סבור שזהו צעד שיזיק למשק", מבהיר ישי. יחד עם זה, מאחר והפרטים עדיין לא ברורים, ולא ידוע מה יהיה היקף העבודה בימי שישי - שתקבע הוועדה - וחסרים עוד פרטים, ומאחר וועדה מקצועית עומדת לבחון את הנושא כולו, "אין לנו המפלגות החרדיות כל דעה כרגע בנושא", הוא אומר בשיחה ל'בחדרי חרדים'.

דווקא העובדה לפיה שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, תומך ברעיון, משחקת, לדעת ישי, לטובת החוק, שהיקפו ופרטיו עדיין לא ברורים.

לדבריו, בבוא העת, לאחר שהוועדה שהוקמה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תסיים את עבודתה, ואם וכאשר יועלה הנושא להצבעה בכנסת, יובא העניין בפני הגר"ע יוסף, שיכריע סופית - לאור החלטות הוועדה לגבי היקפי העבודה בימי שישי - האם לתמוך בחוק, והאם בכלל ראוי שהמפלגות החרדיות ייטלו חלק בויכוח.

הצעת חוק פרטית

במקור הייתה זו הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין, נתן שרנסקי ויולי אדלשטין.

בחודשים האחרונים היא קיבלה רענון ומי שלקח עליה את ה'אפוטרופוסות' היה המשנה לרה"מ, ח"כ סילבן שלום. מהרגע הזה, לכאורה, נגזר גורלה של הצעת החוק לקבורה, שהרי, כידוע, שלום ונתניהו הם לא הח"כים המיודדים ביותר זה לזה...

שלום מעולם לא הסתיר את כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה, ראש בראש מול נתניהו. בראיון שהעניק לעיתונאית שרי מקובר ב'מעריב' הבהיר ברורות - "אני אהיה ראש ממשלה" - וגם דיבר איתה על כך ש"העובדה שעד היום לא היה כאן ראש ממשלה מעדות המזרח בלתי נתפסת".

אלא שנתניהו, בפקחות יש לומר, החליט שלא 'להכנס' בחוק באופן גלוי, וכאשר דיברו עליו אתמול (ב'), בישיבת הסיעה, שמר על פני פוקר. כאילו היה מישהו מהאו"ם, אחד שאין לו צד לכאן או לכאן.

ישיבה אחת, שלוש דעות

במהלך הישיבה הובעו למעשה שלוש דעות. האחת, דעתו של שלום, המצדדת בחוק. בשיחה עמו מסביר שלום כי עבורנו, הציבור הדתי והחרדי, יש משמעות רבה לתוספת של יום חופשה בו נוכל לערוך קניות ושופינג במנוחה. ובכלל, הוא טוען, "אם לא נוסיף את יום א' כיום מנוחה נוסף כבר היום, הציבור הדתי, שיהיה בעוד עשר שנים רוב בארץ, יחליט על זה בכל מקרה".

הדעה השניה היא, כצפוי, דעתו של שר האוצר, יובל שטיניץ, שלא אוהב 'כלכלית' שישביתו לו את המשק ליום תמים. לדעתו, יום שישי לא יוכל לפצות על יום עבודה שלם שילך לאבדון, כי שישי זה שישי, לא יום תמים. הן המוסלמים והן, להבדיל, הדתיים והחרדים, לא יוכלו לעבוד בשישי כמו בכל יום רגיל, ו'זה לא זה'. ובכלל, טוען שטיניץ, למה שמדינת ישראל לא תהיה שונה? מיוחדת?

למען האמת, בתחילה סבר שטיניץ שמצפים מהאוצר לממן את שעות העבודה של מי שכן יבחרו לעבוד בראשון כשעות נוספות. וזה, כמובן, הבהיל אותו ואת הארנק של המשק הישראלי. כאשר הבהירו לו שיום ראשון יהיה כמו שישי כיום, ומי שיעבוד לא יקבל על זה תוספות כלשהן, התרכך קמעא.
בשלב מסוים פלט שטיניץ משהו בסגנון של 'צריך לחשוב על זה', והציע להחליף את שישי בראשון. שישי שבת שבתון, הייתה הצעתו.

נתניהו, שהופתע מעצם הנכונות של שטיניץ לשני ימי שבתון, מיהר לשאול האם יש מצב שהוא יתמוך בחוק. לא בדקתי לעומק, מיהר שטיניץ להסתייג, אבל...

הנוקשה מכולם היה שר החינוך, גדעון סער, שלא מוכן שישביתו לו את מערכת החינוך ליום, כלומר יומיים כולל שבת. הסבירו לו שלא בטוח שגם מערכת החינוך תיכלל ביום השבתון, ובכל זאת הוא נרשם בין חברי הכנסת המתנגדים נחרצות לרעיון.

עוד ועדה

הפשרה, כמה לא מפתיע, הגיעה בדמותה של 'עוד ועדה'. הפעם הודיע נתניהו כי הוא יעמיד בראשה את הכלכלן הבכיר באוצר הפרופ' יוג'ין קנדל ויקצה לעבודתה ארבעה חודשים.

השמועות הראשוניות דיברו על כך שיוג'ין ידוע כתומך בחוק. אבל תוך כדי ישיבת הסיעה מיהרו להתקשר עמו, והוא אמר שבהחלט עדיין לא קבע עמדה ברורה. עם קצת מזל, ועם ההבנה שלו בדבר מי העמיד אותו בראשות הועדה, אולי עוד יהפוך למתנגד? מי יודע.

בין חברי הוועדה יכללו נציגים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וביניהם משרד האוצר ומשרד החינוך. לדעת נתניהו "מדובר בנושא מורכב שדורש בדיקה רצינית ממספר רב של זוויות, הן כלכליות והן חברתיות, דתיות, ערכיות ועוד".

שר האוצר מדבר מגרונו

ההפתעות הגדולות של ישיבת הסיעה, כפי שהיטיב להגדיר זאת באוזני אחד מהמשתתפים, שלא לציטוט בשמו, הן שתים: האחת, תמיכתו של שרגא ברוש. מבחינתו, עסקים קשורים זה בזה בהיבט בינלאומי, וכך יוצא שיום שישי שהוא יום למחצה הופך ליום אבוד, כאשר ראשון הוא יום מת. בנוסף, הציבור הדתי אינו משתתף בחגיגת הקניות של שבת, וממילא מדובר בהפסד למשק.

ההפתעה השנייה הייתה העובדה שראש הממשלה, "שבדרך כלל שר האוצר מדבר מגרונו, לא היה נחרץ בדעתו נגד החוק.

אבל צריך לקחת בחשבון שלעיתים צריך לנהוג בשכל, ו'לשחק' אותה חצי-תומך. למה לך לומר דוגרי 'אני נגד' כשועדה יכולה לעשות לך באלגנטיות את העבודה?

אגב, אנקדוטה אחרונה לסיום. מי שנכח בישיבה שם לב לכך שנתניהו שכח 'במקרה' להזכיר את שמו של סילבן שלום כמי שעומד מאחורי ההצעה. מה זה אומר על סיכויי החוק לעבור? ימים יגידו.

שלום, מבחינתו, ממשיך להיות נחוש. "לא ניתן לעצור את הרכבת שכבר יצאה מהתחנה", הוא אומר. ורוצה להאמין בכל ליבו שהוועדה המקצועית תגיש את מסקנותיה עד לתחילת מושב החורף והן תהיינה כפי שהוא רוצה שתהיינה.

בביקור הבא שלו בבית הגראי"ל שטינמן, הייתי מציעה לו לבקש ברכה. בלעדיה, סיכוייו, כך עושה לי הרושם, לא ממש גבוהים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!