רשויות המס האשימו: הפליט מאריתראה העלים מיליונים

פליט מאריתריאה העלים הכנסות בסכומי עתק, נשמע סיפור בדיוני? לא לפי רשות המיסים, לטענת הרשות, הפליט שבא ארצה בחוסר כול ופתח עמדה ברחוב נווה שאנן בתל אביב למכירת כרטיסי חיוג, העלים הכנסות במאות אלפי שקלים.

הפליט שהחזיק עסק בו השכיר עמדות לגלישה באינטרנט ומכר כרטיסי חיוג, העלים הכנסות חודשיות בהיקף של 400 אלף שקל, לטענת רשויות המס. כאשר על פי החוק, במקרה והאדם לא דיווח לרשויות המס על הכנסתו, רשאיות הרשויות לקבוע על פי אומדן את הסכומים הנראים להן.

במקרה זה מס הכנסה עשה שימוש חריג בסעיף המדובר – וקבע לאותו פליט כי הוא הרוויח מאותו חדרון רווח נקי של 1,600,000 שקל בשנת 2009.

לדברי עו"ד ברון ועו"ד רו"ח נעם שרעבי, ממשרד עורכי הדין ברון ושות', במסגרת בקשה לקבלת צו העיקול בו נתבקש פקיד השומה להסביר לבית המשפט כיצד קבע שהפליט חייב 800,000 שקל למס הכנסה, הסביר פקיד השומה כי מדובר במזנון המופעל על ידי שני מוכרים במקום הומה אדם, הפתוח בערבים ובשבת, ולפיכך קבע את מחזור הכנסתו לפי הרף העליון של המחזור שמפיקים שני אנשים שמפעילים מזנון שמוכר מזון במידרחוב לפי תדריך מס הכנסה. עוד קבע פקיד השומה שהעסק מרוויח רווח נקי בשיעור 65% מהמחזור, כמו שכתוב בתדריך לגבי עסק שמוכר מזון. כך יצא שהעסק שמוכר כרטיסי חיוג עם רווח של 10%, הפך להיות העסק המכניס ביותר בנווה שאנן, אם לא המזנון המרוויח ביותר בכל תל אביב.

לדברי עו"ד ברון, השומה שקבע פקיד השומה מבליטה את הצורך בזהירות יתר כאשר פקיד השומה משתמש בתדריכי מס הכנסה לצורך קביעת שומה. לדבריו, גם במקום בו עסק לא מדווח על הכנסתו, על פקיד השומה לקבוע את הכנסת העסק באופן סביר בהתחשב במקום העסק ובאופן פעילותו, בפרט כאשר עומדת בפני פקיד השומה האפשרות לבקר עסק ולראות בעיניים את העסק.

לדבריו, לו ביקר פקיד השומה בעסק, היה נוכח לדעת כי לא מדובר בקיוסק וכי אין מקום פיזית לשני מוכרים.

עוד מוסיף עו"ד ברון כי במיוחד כאשר מס הכנסה משתמש בסעיף 194 לפקודת מס הכנסה ומבקש לעקל כספים ולפגוע בקניינו של אדם, מן הראוי שייזהר שבעתיים בקביעת גובה השומה ובסבירותה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!