א תמוז: נתניהו מתחיל לכהן כראש הממשלה • אירועי היום

ב' ר': נולד ונפטר יוסף הצדיק ע"ה (בן יעקב אבינו ורחל אמנו ע"ה).

ה' קנ"א: יום הידוע כיום תענית בעדות אשכנז, כיוון שזהו יום הידוע כיום "המועד לפורענות". פרעות ביהודי סביליה שבספרד, שכונו גזירות קנ"א. המניע המרכזי לפרעות היה רצונם של האיכרים להביא לסילוק חובותיהם ליהודים. בגירונה הצליחו מרבית היהודים לעמוד בפרץ ולהינצל מבלי לנטוש אמונתם, אך לא כך בערים רבות אחרות. כשניסו הנוצרים הפורעים לפגוע גם במוסלמים, שלהם היו מעבר לים בעלי ברית רבי עוצמה, פעלו השלטונות בנחרצות והענישו אותם בחומרה יתרה. כשוך הפרעות מינתה הממשלה ועדות חקירה, אך לא נקטה פעולות של ממש נגד הפורעים, שחלקם נמנו עם השכבות הנכבדות. ביום זה גם אירעו פרעות ביהודי העיר פוזן, בשנת ה' ש"ן, פרעות באוקראינה ובפולין בשנת ה' תכ"ח, ופורענות נושאי הצלב ב- ה' תקע"א.

ה' רכ"ג: נפטר הג"מ רבי יצחק קאנאפטון זצ"ל גאון קסטיליא (ב"ר יעקב) בעל 'דרכי התלמוד'.

ה' שמ"א: נפטר הג"מ רבי משה זצ"ל , אבי הג"מ רבי ישראל נאג'ארה בעל ' לקח טוב'

ה' תקפ"ג: נפטר הרה"ק רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין זצוק"ל, (ב"ר אהרן) בעל "מאור ושמש".

ה' תרס"ה: נפטר הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם זצוק"ל (ב"ר מאיר נתן) מייסד חסידות באבוב.

ה' תרמ"ט: נפטר הג"מ רבי חיים אלעזר ווקס זצ"ל (ב"ר אברהם יהודה) רבה של קאליש בעל 'נפש חיה'.

ה' תרנ"א: נפטר הג"מ רבי יצחק זעקל הלוי פולק זצ"ל (ב"ר אברהם) בעל 'ברכת יצחק' מבוניאד.

ה' תש"ז: דוד בן-גוריון שהיה אז ראש הסוכנות היהודית, חותם על מכתב שנשלח לאגודת ישראל ובו נקבע ה"סטטוס קוו" בענייני דת ומדינה במדינה שבדרך. המכתב נשלח על רקע החשש, כי אגודת ישראל תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה בפני ועדת אונסקו"פ, ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושבקרה באותם ימים בארץ. המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה תאוקרטית. בן גוריון התחייב כי המדינה תשמור על ערכי הדת, שבת - כיום המנוחה השבועי, כשרות - במטבחי המוסדות הממלכתיים, דיני אישות - שמירה על מסגרת משפטית יחידה לענייני נישואים וגירושים, חינוך - אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך.

ה' תש"ח: סיום ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור ותחילת קרבות עשרת הימים.

ה' תשי"ג: באישון לילה, חדרו מסתננים מחבלים לכפר הס והתקיפו את בית משפחת הלפמן. ראשונה נהרגה אם המשפחה, שושנה. צבי בעלה התעורר לשמע היריות והספיק לצאת עם רובהו כדי להדוף את המרצחים, אך אלו הקדימו אותו ופצעוהו, ולאחר מכן נפטר מפצעיו.

ה' תשי"ד : נתפסו במצרים חברי חוליית "עסק הביש". בעקבות מגעים בין מצרים לבין אנגליה על פינוי הכוחות הבריטים מאזור תעלת סואץ, ביקש אגף המודיעין הישראלי להפעיל מחתרת במצרים, אשר תחבל במתקנים מערביים ואשר תיראה כאילו בוצעה על יד כוחות לאומנים מצריים ותגרום לחיכוך בין ארצות המערב למצרים ובכך לעכב את פינוי התעלה. חוליה של 13 איש אשר הוכשרו על ידי המודיעין הטמינו פצצות בבתי קולנוע, במשרדי הדואר ובמוסדות מערביים. חברי החוליה נלכדו, לאחר שאחד מהם נתפס בדרכו לביצוע פיגוע, והועמדו לדין. מקס בינט מי שנחשב למפקד החוליה התאבד בכלא, שניים נוספים ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר נדונו למוות והוצאו להורג בתלייה ושאר חברי החוליה נדונו למאסר. הצנזורה בישראל אסרה על פרסום הפרשה, אולם בהמשך הוקמו ועדות חקירה, כדי לדעת מי מקרב ראשי השלטון, העניק את האישור לפעולה. לאחר מלחמת ששת הימים שוחררו שאר חברי החוליה במסגרת החלפת שבויים עם המצרים.

ה' תשי"ד: נפטר הג"מ רבי אברהם חיים (ב"ר רחמים) זצ"ל מרבני בבל.

ה' תשט"ו: התקבל חוק השיפוט הצבאי בכנסת.

ה' תשכ"ו: נפטר הג"מ רבי נסים חורי זצ"ל מעיר תיטאוין מחכמי תוניסיה.

ה' תש"מ: נפטר הג"מ רבי צבי דידי זצ"ל בעל 'ארץ צבי'.

ה'תשמ"ד: מוקם היישוב כוכב יעקב בחבל בנימין צפונית לירושלים.

ה' תשנ"ג: נפטר הג"מ רבי שמואל ברוך ורנר זצ"ל בעל 'משפטי שמואל'

ה' תשנ"ו: בנימין נתניהו מציג את ממשלתו (העשרים ושבע מאז קום המדינה) בפני הכנסת, ומתחיל לכהן כראש ממשלת ישראל.

ה' תש"ע: חסידי סלונים תושבי עמנואל, נכנסים לכלא בעקבות מה שמוכר כ'פרשיית עמנואל' שבה סרבו לציית לפסיקת בית המשפט, שניסה לכפות עליהם מהלכים בניגוד לרצונם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!