אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו • אתר 'בחדרי חרדים' עם סיכום ושידור חוזר מהלווית הענק
אני יודע ערכי ולא הגעתי לרמה גבוהה, כתב בענוותנותו הגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל בצוואתו, ואיך אפשר לומר עלי תארים • אתר 'בחדרי חרדים' עם סיקור ענק ממסע ההלוויה: ההספדים, ה'קדיש', הצוואה, מטוס הגבירים שהגיע מארצות-הברית, והבכי של 100 אלף תלמידים • תמונות, וידאו, טורים ודיווחים • והוא ימליץ טוב בעדנו
- משה ויסברג ויוסי כץ, בחדרי חרדים
- כ"ו סיון התשע"א
- 18 תגובות
שידור חי ע"י שרלייב
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' • 'בחדרי חרדים' מלווה את מיטת הגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל:
• על מה חלם בנו של הגרמ"י באמצע ההלוויה? • מרגש
• שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל • מרח' וילקומרר לבית החיים
• רבבות בהלווית הגרמ"י ליפקוביץ' זצ"ל • בלעדי ב'בחדרי חרדים': שידור וידאו מהלוויה
• אוי, רבי • הרב'ה שלי, ר' 'מיכ'ל יהודה' • טור פרידה
• וַיַּעַל בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם • רגעיו האחרונים • תיעוד מרטיט
• בליל זה יבכיון • הדמעות בפוניבז', ההלם ברחובות
• הסיקור התקדימי ב'יתד' • התואר: מרן ראש הישיבה זצוק"ל
• מתי כתב הגרמ"י את מכתב הניחומים האחרון • מרגש
• כלי התקשורת היחיד שהתעלם מפטירת הגרמי"ל: 'מעריב'
• "רב'ה, למה עזבתנו?" • התלמידים ממררים בבכי
• מסלול הלוויה - ומה צפוי לרבבות? • עדכון שוטף
• שיעור מימות ה'חזון איש' • סדר היום של ראש הישיבה זצ"ל
• כך נראו 97 שנות עמל ויגיעה • פרויקט מיוחד
• זכור אזכרנו עוד • עמל התורה בעדשת המצלמה • וידאו מיוחד
• שעה לפני הפטירה • הפנים המודאגות אומרות את הכל
כמאה אלף איש, על פי הערכות המשטרה, נהרו החל משעות הבוקר המוקדמות לרחבת ישיבת פוניבז' בבני-ברק, בכדי ללוות את זקן ראשי הישיבות – הגרמ"י לפקוביץ' למנוחת עולמים.
רחובות העיר הפכו לבליל עצום של רבבות תלמידים בוכיים, שסירבו לעכל את הבשורה המרה. גדולי ישראל ובראשם הגראי"ל שטיינמן, הגר"ש וואזנר, הגר"ח קנייבסקי והאדמו"רים מגור, בעלז וצאנז, עמדו בראש מסע ההלוויה. למרות החום הכבד וגילם המבוגר, ליוו את ראש הישיבה - במשך שעה ארוכה – בדרכו האחרונה.
מיטת הגרמ"י, הוצאה בשעות הבוקר מביתו הצנוע ברחוב וילקומרר והוצבה ברחבת ישיבת פוניבז' לצעירים ברחוב האדמו"ר מצאנז.
ההלוויה החלה בשעה 11 בקריאת פרקי תהילים שנאמרו פסוק אחר פסוק בבכיות ובהתרגשות מפי הגרש"י בורנשטיין - ראש ישיבת קרית מלך.
לאחר אמירת פרקי התהילים, קרא החזן המיתולוגי של ישיבת פוניבז' ששימש בעבר כראש ישיבת תפארת ציון, את פסוקי אבינו מלכנו,, כשלאחר מכן אמר הקהל כולו סליחות וי”ג מידות של רחמים.
קריאת הפסוקים הופרעה שוב ושוב על ידי קריאות למתנדבי ההצלה, לטפל באנשים שהתעלפו בשל החום הכבד. מתנדבי ארגוני ההצלה טיפלו בעשרות מקרי התעלפויות, וחילקו מים לעוברים ושבים.
נכדו ונאמן ביתו, הרב יוסף שלמה קרלינסקי, הקריא קטעים מתוך הצוואה שכתב סביו הדגול:
בשאר קיומי המצוות אף שחלקים מחבריו גם כן דברים גדולים וכדרשת חכמינו זכרונם לברכה בשבת פ"ב על הפסוק אם יש עליו מלאך מליץ וגו', אבל לא שייך לקבווע את מעלת האדם כפי ראות העין, כי ד' רואה ללבב, ואלו התוארים יכולים לחייב עוד בחוב ולא בזכות, לא תואר של גאון, ולא צדיק וכהנה אלא רק בתואר הרב.
אבקש שלא להכניס אותי באולם של הישיבה.
אחרי שחתני הגאון ר' בנימין ביינוש ז"ל קורלנסקי שעמד לימיני כל החיים הלך לעולמו ביום שבת קודש אסרו חג שבועות תשס"ו בכל זאת נשאר רצוני ככתוב בצוואתי שאחרי פטירתי ממכם, יספידוני אך ורק בני היקרים שיחי' וכשיזכו שייצא תועלת מדבריהם לשומעים זכות של זיכוי הרבים וזיכוי נשמתי יעמוד לימינם בברכה וישועה.
כנהוג שאחרי ימי השבעה מתאספים להתעוררות אבקש מכל בני המשפחה שלא יבקשו ולא יכבידו על שום אחד ואין צריך לכ זה וגם על ידי אחרים לא יצא שיבקשו ויכבידו על שום אחד רק אם מעצמם ורצונם הטוב מתעוררים לסדר לדבר, דברי התעוררות הרשות בידם.
להשתדל שלא יהיה עניני הגזמות אלא עובדות כהוייתן מה שיודעים וראו ושמעו ובזה יהיה תועלת לרבים וגם זכות לנפשי.
לבקש מחילה בשני אם חס ושלום נשארתי חייב למ"ש איזה חוב לא נודע לי וכן אם פגעתי וציערתי בין בזדון ובין בשוגג את מ"ש שירחמו עלי למחול.
אבקש מיוצאי כל יוצאי חלצי ומכל אחד שקיבל תועלת ברוחניות על ידי ושבא אליו על ידי נחת רוח שישתדל לעשות עבורי לעילוי נשמתי במשך השנה באיזה קביעות לימוד התורה. כמו לימוד טהרות בעיון וכן כוללים ללימוד סדר זרעים, וכן יעשו דברים טובים ובמיוחד מעשה צדקה וחסד ולחזק את חינוך הבנים והבנות על טהרת הקודש ולהרבות בקירוב לבבות מתוך אהבה ושמחה.
והנני מבקש מהמקבלים שברוב טובם וחסדם זכרו לעשות לעילוי נשמתי כי הרי אין גבול ושיעור לדרגת האדם.
על ידי המעשים טובים אזכה שכל יוצאי חלצי יהיו ויתחנכו כרצון הבורא יתברך שמו לכבודו ותפארתו
כותב מעומק הלב נאום המבקש מיכל יהודה בנו של אבי מורי משה דוד ז"ל. "אבי אבי, כל תלמיד היה אצלך כמו בן"
בנו, ממשיך דרכו, הגרמ"ד לפקוביץ' אמר בפתח דבריו כי הוא יקצר בדבריו בשל החום הכבד וסכנת הנפשות הכרוכה בצפיפות הנוראה. "אבי אבי, כל תלמיד היה אצלך כמו בן. שנים ארוכות זכרת את השמות של כולם. תמיד אמרת שההצלחה של חינוך תלויה במסירות נפש של ההורים. אמרת שכל ההצלחה שלך זה בגלל המסירות נפש של ההורים שלך. ואתה היית דוגמה של מסירות נפש לחינוך.
"החזון איש אמר עליך שאתה יכול לקום בלילה ולחשוב מה אני עושה עם תלמיד פלוני. זה נקרא מחנך. זה נקרא מגיד שיעור.
"אבא, מסרת את הנפש להחזיק את עולם הישיבות במתכונתו. הקמת ישיבות רבות גם לבני עדות המזרח. ואני רוצה להודות לבחורים חיים אסחייק ויעקב ישראל בכרך שעמדו לימינו בשנים האחרונות, ולנכד ר' יוסף שלמה קורלנסקי שהתאמץ הרבה בשביל אבא".
הגרא"י, בנו השני הספיד אף הוא קצרות, וזעק בבכי: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. שמרת כל השנים שלא יהיו שינויים בצורת העברת התורה. הקפדת על דיבור בחזרת הש"ץ, וכולנו נתחזק בזה לעילוי נשמתך. תהיה מליץ יושר על אמא שתחי', ונזכה כולנו לראות בתחית המתים".
לאחר אמירת הקדיש על ידי בנו הבכור בבכי קורע לב, יצאה ההלוויה לדרכה דרך הרחובות האדמו"ר מצאנז האדמו"ר מגור וחזון איש, ומשם לבית החיים פוניבז'. המשטרה סגרה את התנועה ברחוב ישמח משה ומפאת הסכנה, רק אברכים מעל גיל 30 נשאו את המיטה.
בשעה 13:00, נחתה טיסה ועליה כעשרים גבירים מארצות הברית שהגיעו במיוחד למסע ההלוויה. הגבירים הגיעו לבית החיים ונפרדו ממורם ורבם.
צוואת הגרמי"ל לפקוביץ' שהוקראה בהלוויה
צוואת הגרמי"ל לפקוביץ' בכתב יד
גלריית תמונות מההלוויה
