קהילת נמירוב נרצחת בפרעות; יום צום ותענית • כ' סיוון

ד' תתקל"א: עלילת הדם בבלואה - באותו היום הועלו על המוקד 31 מיהודי העיר בלואה שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. היה זה חלק ממסעות הצלב באותה עת.

ה' ת"ח: השמדת קהילת נמירוב בפרעות ת"ח ות"ט. פרעות ת"ח ות"ט היו מהפרעות הקשות ביותר שעברו על העם היהודי בכל התקופות. בפרעות אלו, שהיו באוקראינה ובפולין, הושמדו למעלה ממאה אלף מהיהודים במזרח אירופה.

פרעות אלו התחוללו בפיקודו של הצורר בוגדן חמילנצקי הקוזקי והחלו כמרידת הקוזקים והאוקראינים כנגד השלטון הפולני, שהפכו עד מהרה לפוגרומים אין סופיים בקהילות היהודיות שבשטח. רבי נתן נטע הנובר כתב ספר בשם "יון המצולה", ובו תיאורים מזוויעים על התעללויות קשות שעברו על היהודים שקשה לתארם. לאחר תום הפרעות, הנהיגו מנהיגי הקהילות מספר תפילות כמו א-ל מלא רחמים, קינות ואף הורו שלא ללבוש בגדי חג במשך שלש שנים, כאבל על השמדת היהודים.

קביעתו של יום הצום והתענית, כבר מיוחסת לרבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה. הג"מ רבי שבתי כהן זצ"ל הש"ך, כתב בקונטרס "מגילת עיפה" המופיע בספר "שבט יהודה" שקבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "כי גם גזרות תתקל"א היה ביום ההוא ובאותן הזמנים וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום פנים". כמו כן נקבע היום לציון שואת יהדות הונגריה, אך ברוב הקהילות לא נהוג לקיימו.

ה' ת"ח: נעקד עקה"ש רבי יחיאל מיכל מנמירוב הי"ד (ב"ר אליעזר) בעל 'שברי לוחות'.

ה' ת"ץ: נפטר המקובל רבי יוסף אירגז (ב"ר עמנואל) זצ"ל מליוורנו בעל "שומר אמונים הקדמון".

ה' תקס"א: נפטר הרה"ק רבי צבי הירש זצוק"ל (בן הרה"צ רבי שלום זעליג) המגיד מנדבורנא, בעל 'צמח ה' לצבי'.

ה' תרכ"ט: נפטר הג"מ רבי חיים מרדכי לבטון זצ"ל (ב"ר חלפון) בעל 'נוכח השולחן'.

ה' תרס"ב: ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש נסגרת ליום אחד בהוראת השלטונות, זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. כ"ק האדמו"ר הריי"צ זי"ע לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום, להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.

ה' תר"נ: נפטר הג"מ רבי יהודה גג' זצ"ל רב בעיר נאבל.

ה' תרע"ז: כ-35,0000 איש משתתפים בקונגרס היהודי-אמריקאי הראשון, ובוחרים את נציגיהם לקונגרס.

ה' תרע"ט: החל להופיע עיתון "הארץ" בירושלים בשם "חדשות הארץ".

ה' תרצ"ז: נפטר הרה"ק רבי זאב (בן הרה"ק רבי יוחנן) טברסקי זצוק"ל האדמו"ר מרחמסטריווקא.

ה' ת"ש: קמה מחתרת לוחמי חרות ישראל - הלח"י - עם פרישתה של קבוצת מפקדים בראשות אברהם שטרן יאיר מן הארגון הצבאי הלאומי.

ה' תש"ה: רבני הונגריה קובעים יום אבל כיום זיכרון לשואת יהודי המדינה. בתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם.

ה' תש"י: נוסד המושב זיתן השוכן בקרבת העיר לוד בסמוך לכביש אל נמל תעופה בן-גוריון. המושב נוסד על ידי עולים מטריפולי, שהיו במקור בני עיירה בשם זליתן בלוב. המושב שייך לתנועת המושבים ומסונף למועצה אזורית עמק לוד.

ה' תשי"ב: הוקמה הוועדה לאנרגיה אטומית, על ידי דוד בן גוריון, שתפקידה לייעץ לממשלה בכל הקשור בקידום המחקר והפיתוח הגרעיניים.

ה' תשי"ג: הונחה אבן הפינה לאוניברסיטת בר אילן.

ה'תשכ"ז: מדינת ישראל מספחת את מזרח ירושלים ומחילה את החוק על העיר העתיקה.

ה' תש"ל: החלו שלושה ימי קרבות בגזרת רמת הגולן. הסורים פתחו באש ארטילרית. למחרת הגיב צה"ל בהפגזה ארטילרית ובתקיפות מאסיביות של חיל האוויר - תגובה שנמשכה יומיים. בשלושת ימי הקרב היו לכוחות צה"ל 12 הרוגים ו-58 פצועים.

ה' תש"ל: הוקם היישוב אלון שבות שבגוש עציון הנקרא על שם האלון הבודד.

ה' תשל"א: העיתון ניו יורק טיימס פרסם מחקר סודי של הפנטגון על מעורבות ארצות הברית במלחמת ויאטנם. כשפסק בית המשפט העליון, כעבור זמן מה, בזכות הפרסום, נחשב הדבר לציון דרך בתולדות חופש העיתונות.

ה' תשמ"א: נחנכה תחנת הכוח של חברת החשמל ליד חדרה - הראשונה בארץ המופעלת באמצעות פחם.

ה' תשמ"ב: מלחמת לבנון, מתנהל קרב סולטאן יעקוב בין כוח שריון של צה"ל לכוח קומנדו של צבא סוריה. על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב בבקעה שבלבנון. הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים עד עצם היום: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל.

ה' תש"ס: נפטר הג"מ רבי שרגא פייבוש שנייבלג מלונדון זצ"ל (בן הג"מ רבי דוד צבי) בעל 'שרגא המאיר'.

ה' תשס"א: נפטר הג"מ רבי רפאל ביטון זצ"ל אב"ד הוד השרון בעל 'אמרי איש'.

ה' תשס"ו: נפטר הרה"ק רבי ישראל דן טאוב זצוק"ל (בן הרה"ק רבי שמואל אליהו) האדמו"ר ממודז'יץ. בעל 'נחלת דן'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!