ולמי המדינה לא דואגת? לחתן היתום ממומביי • דואר צבאי

אך לפני חודש הבאנו כאן את ניסיון הסחיטה של משפחות כבאי השריפה בכרמל, שבנסותם לזכות בכספי התגמולים הניתנים לחללי מערכות ישראל - איימו שלא לאבטח את טקס הזיכרון של עיריית עפולה.

השבוע נגלה שרמת האבסורד עלתה שלב.

זוכרים את הפיגוע שהתרחש בבית חב"ד במומביי? ובכן, אחת ההרוגות, נורמה שוורצבלט רבינוביץ' שמה, אזרחית מקסיקו, שהתה בבית חב"ד בדרכה לעלות ארצה ולהיות אזרחית ישראלית.

בנה, מנחם-מנדל יבדלחט"א, כבר היה אז בארץ. הוא למד בישיבה בבני ברק, אך לא רק שהיא לא הוכרה כנפגעת טרור ובנה לא זכה לשום תגמול המגיע לבן של חלל טרור, אלא אף ד' אמות של מנוחה אחרונה לא ניתנו לה במימון המדינה, והיא נקברה בהר הזיתים רק לאחר שנדבנים שילשלו הון מכיסם.

כן, כזאת היא מדינת ישראל. מדינת חוק. המון כסף. לא תמיד, תלוי מי הדורש.

לא כן הדבר באשר לחללי אסון הכרמל. אחת ההרוגות, קצינה בשירות השב"ס ואם לילדים, התגוררה בבית אחד עם אשה אחרת, אף היא אם לילדים. מבחינה חוקית הן היו שותפות למגורים בדירה אחת - הא ותו לא.

לאחר מותה הטראגי, ביקשו ילדי האשה האחרת להיכלל ברשימת הזכאים להיקרא יתומי מערכות ישראל. תחילה סירב השב"ס ובצדק, הרי אלו אינם ילדי ההרוגה. אולם לבסוף נכנע, וכאן קם ונוצר אבסורד שאין כדוגמתו.

אין זה רק עיוות המציאות ואבסורד נוראי לשמו, אף לא עושק כספי המיסים של כולנו למען להטוטים לשוניים שאין בינם לבין המציאות ולא כלום. אלא כניעה מבישה של השילטון אל מול
תקינות פוליטית אנטי מוסרית ובהמית.

מה שלא עמד לזכותו של נער יתום וגלמוד שאין לו אב ואם, קם והיה למציאות לילדים שהפוליטיקלי קורקט המעוות משחק לידיה הציניות והחמדניות של אמם.

יקומו נא חברי הכנסת החרדים וידאגו ליתום תלמיד חכם וירא שמים שבא בברית הנישואין אך לפני שבוע בחוסר כל, ואם לפחות את זה הרווחנו, אשרינו כדי שיכפר במעט על חוקי הסדום שהולכים ומכסים את הרקיע הישראלי בצהרי היום.

נחשים מלאי ארס

ועוד אבסורד.

מהי תפילה אם לא שיח של האדם עם יוצרו?! אך בחסות פוליטיקאי כושל (מנשה רז) קריין זקן (עמיקם גורביץ) וכמה אמהות מרירות. המריבה שהתפרצה סביב נוסח תפילת יזכור אלוקים, בלבלה את היוצרות לחלוטין. דומני שהעובדות הפשוטות והברורות אינן ידועות לשני הצדדים. והנה הן לפניכם.

נוסח היזכור הצה"לי הרשמי הוא כדלהלן:

"יזכור אלוקים את בניו ובנותיו הנאמנים והאמיצים, חיילי צבא ההגנה לישראל, וכל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם, וכל אנשי קהילית המודיעין והבטחון ואנשי המשטרה אשר חרפו נפשם במלחמה על תקומת ישראל, וכל אלא שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי מרצחים מארגוני הטרור.

"יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדשת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. יהיו חללי מערכות ישראל עטורי הנצחון חתומים בלב ישראל לדור דור".

נוסח זה שתחילתו ביזכור אלוקים וסופו ביזכור ישראל, נקבע בפקודות הצבא והוקרא בטקסים שליד הכותל המערבי מאז שחרורו לפני 44 שנה ועד עתה. אכן, בטקסי המשואות של משרד ההסברה מוקרא נוסח אחר. אך שם אין זה טקס דתי אלא חילוני מתחילתו ועד סופו, ואכן צדק הרמטכ"ל כשהשיב לפונים שהנוסח שהיה הוא שיהיה ואין כוונה לשנותו.

ובעצם, למה לשנות? הרי הנוסח משולב ומכבד את כולם. האם אך ורק הורים אפיקורסיים הקריבו (איזו מילה דתית) את יקיריהם למען המדינה (איזה פשיזם)? ומה עם משפחת מורנו, קליין, פרץ ועוד אלפי אלפים שמאמינים כי קורבנם לא היה למען בשר ודם אלא למען הקב"ה שבצילו יושבים יקיריהם בגן עדן?

ליברליות? חופש? סובלנות? הצחקתם אותי.

מפעפעים בקרבינו נחשים מלאי ארס שכל מטרתם למחוק את אזכרת שם אלוקים מהפרהסיא הציבורית שלנו.

לא לשם כך נפלו בניכם

הגברת ביאלר משתמשת בשם בנה הי"ד כמסווה לשקר צרוף. יורם הי"ד נהרג בערב יום הזכרון ד' אייר תשכ"ט (מלחמת ההתשה בסיני), הנוסח הנוכחי נקבע ונאמר שנים מספר לפני נפילתו. באיזו זכות היא באה היום ודורשת "כולה שלי"? כך גם מר צבי קנור אביו של שי ז"ל (תאונת אימונים בצפון ספטמבר 2008) ואורנה שמעוני אמו של אייל הי"ד (ספטמבר 1997 לבנון). חובה לכבד את ההורים השכולים, אולם כשהם לא מכבדים את עצמם וסוחרים בדמם כדי לגרום פילוג ומחלוקת, הגיע הזמן לומר די.

לא לשם כך נפלו בניהם. לא ניתן להם להעלים את העובדות.

אין פרדוקס גדול יותר מאשר תפילה שאינה מכוונת אל האלוקים. מקראות חגיגיות, יש ויש. גם עצובות ישנן. אבל תפילה חילונית?! ובכלל, מה לכם ולטקס הנערך ברחבת בית המקדש?! אפילו הורדוס רוצח ההמונים לא חלם להעלים את שמו. נהפוך הוא - הוא היה גדול בנאי הבית שלו. אבל אתם, אפסי אפסים שמשתכשכים במימי האפסיים, תאבדו לעד. שמכם לא יתפוס אף לא שורה קצרה באנציקלופדיית הנצח של העם היהודי. מקסימום ברשימת היורדים.

צה"ל הלך כברת דרך ארוכה אל החברה האזרחית שעליה הוא מגן. פרטי ההלוויות שוב אינן חובה. לא קדיש, לא דגל וגם לא ארון. כיום ניתן לערוך כמעט כל שינוי העולה על הדעת. אפילו המאפיין היחיד שעוד איחד את המצבות בבתי הקברות (ונהוג בכל העולם המערבי באדיקות כמעט פאנאטית) הולך ונעלם.

שיטוט קצר בבית קברות צבאי יגלה שהמצבות שונות זו מזו בתכלית, ואכן כך ראוי שיהיה. הנופל - נופל למשפחתו לפני שהוא נופל למדינתו. זכותה של המשפחה להנציחו בדרך שיראה לה. אבל למה ובזכות מה תבואו אתם ובבריונות קולנית תכפו על כלל הנופלים את השמטת העיקרון הכי בסיסי שלשמו שלחו את יקירם אל מותו?! לאן נעלמו הערכים אותם אתם נושאים כל היום?!

הדרישה המחוצפת להשמטת שם אלוקים מהתפילה המשותפת אינה ענין לחילונים. החרדים נדרשים לנושא ואינם יכולים למשוך בכתפיהם, שהרי הצעד הבא הוא ביטול הכשרות במטבחים, ואחריו שמירת שבת, ומי מאיתנו יודע עד מה.

ה' אחד

חבר לעבודה שאל אותי היום: מיהו אותו אלוקים אליו פונה התפילה? אלוקי אברהם יצחק ויעקב, או להבדיל אלוהי אריסטו?

אתה צודק, עניתי לו. איש איש ואלוהיו "כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" (מיכה ד' ה'), "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו" (יונה א' ה').

ואז נזכרתי בסיפור יהודי (דומני שמקורו בדרויאנוב): מושקה נעמד בכיכר העיירה וצעק "שילך איוואן הטיפש לעזזאל".

מיד עטו עליו שוטרי הפריץ והפליאו בו את מכותיהם.

הרבה איוואנים יש בעיירתנו, נאנח מושקה, מנין לכם שהתכוונתי לאיוואן הפריץ?

אכן, איוואנים רבים יש, ענו השוטרים, אולם איוואן הטיפש יש רק אחד, והוא הפריץ.

מדקא מרתחי הכופרים, שמע מינא שהם מודים שאלוקים יש רק אחד, והוא אלוקי ישראל. האלוקים של הדתיים.

וזה מה שמעצבן אותם.

במחשבה שניה, אתם יודעים מה, הם צודקים. הנוסח אכן ראוי לשינוי. מילה אחת הייתי מוסיף.
הלוואי. הלוואי ויזכור עם ישראל. אלוקים הרי זוכר הכל. אבל עם ישראל כבר שכח, והרבה בגללם, אנשים קטנים ומרירים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!