הילד שלכם בנוי לעלות לכיתה א'?

אחד הנושאים הבוערים בסיום שנה להורים שילדם מסיים גן חובה/ כיתת מכינה הינה סוגיית המוכנות לכיתה א'.

האם הבן - ובעיקר הבת - מסוגלים לעשות את הצעד המשמעותי ולהפוך להיות תלמיד/ה מן המניין על כל המשתמע מכך - או שמא החלטה נבונה יותר בשלב זה תהיה להותירם במתחם הילדות המשוחררת של משחקים והבשלה הדרגתית.

ייתכן שבשלב זה של השנה כבר ביצעתם את ההחלטה הגורלית, או שלפחות אחת כזו כבר מתגבשת אצלכם.

במידה ואתם עדיין מתלבטים, גייסנו לעזרתכם את המומחית רבקה טוקר - מאבחנת ידועת שם המתמחה בייעוץ והכוונה להורים בנושא הקריאה בכלל ומשמשת כיועצת להורים לגבי החלטות גורליות כמו כניסה לכתה א' או הישארות שנה נוספת.

מדוע חשוב כל כך לבדוק האם הילד מוכן לכיתה א' או לא? במה זה שונה מהמעבר בין כיתות הגן או כיתות בית הספר?

המעבר בין גן חובה לבין כיתה א' מאוד דרסטי ואפילו קיצוני. בכיתה א' נדרש מהילד לשבת בלי לקום, להקשיב לדמות סמכותית יותר זמן מבגן, להסתגל חברתית ורגשית, לקבל סמכות של פעמון מתי לקום, מתי לאכול. היכולת לשבת 5 שעות תוך כדי ריכוז למורה, לציית להוראות שלה, לעמוד במשימות חדשות כמו להעתיק מהלוח, לעשות שיעורי בית זה בעצם מאוד מאוד קשה. בין הכיתות אין כזה מעבר חד!

הורים רבים תוהים האם הילד, שכרגע אינו מוכן להכנס לכיתה א', יתקדם בזמן שיעבור עד לשנה הבאה באופן טבעי, והמתנה זו בעצם "תחסוך" להם קידום של הילד ועיסוק בנושא המוכנות שלו.

זו טעות בחשיבה, כי הדברים לא "קורים" לבד.

האם המוכנות בהכרח מגיעה עם הגיל?

לא ולא! יש הרבה מאוד טעויות בשטח. ההורים חושבים ש"הזמן יעשה את שלו" ומשאירים ילד שנה נוספת ושום דבר לא זז מעצמו, מאבדים זמן, גורמים לתסכולים.

כבר בחנוכה של השנה קודם הכניסה לכיתה א', יש לערוך סינון (מעין אבחון ראשוני) כדי לגלות את הילדים שצריכים התערבות.

מהם הסימנים שיכולים לרמוז להורה האם ילדו מוכן או לא מוכן להיכנס לכיתה א'?

ישנן יכולות מוטוריות, שפתיות, רגשיות, חברתיות וכמובן יכולת להתרכז. לא תמיד ההורים יכולים לזהות את הקשיים. לפעמים ההורים – במיוחד כשמדובר על בכור/ה רוצים כבר "להשוויץ" שהוא כבר בכיתה א'. לפעמים ההורים עושים חישוב באיזה כיתה הילד יהיה כשהוא בר מצווה ולא תמיד מסוגלים להגיע להחלטה אובייקטיבית. הורים יכולים לראות האם הילד מסוגל לשבת ולהקשיב לסיפור, מקבל סמכות, יכול לצייר ולהיות מרוכז משך זמן. היכולת לשחזר סיפור או פרשת השבוע מאוד חשובים כאינדיקציה של בשלות.

ידוע לכולנו כי היבט משמעותי מאד ביכולת של הילד להסתגל למערכת החדשה ולדרישות המוצבות בפניו עם כניסתו לכיתה א', תלויה רבות ביכולת הרגשית של הילד.

מבחינה רגשית - מהם האיתותים המרכזיים לכך שהילד אינו מוכן לכיתה א' ולהיפך?

מה שרומז על יכולות רגשיות טובות זו היכולת להסתגל לשינויים, גמישות כשיש דמות חדשה בגן, שיעור שונה או מקום ישיבה חדש, עצמאות מבחינת צרכים גופניים, יכולת לקבל הוראות וקבלת אחריות.

איתותים לקושי או מצב של חוסר בשלות רגשית עשויים להתבטא בילד שאינו משחק אצל חברים, לא יורד למטה לשחק, נכנס למיטה של ההורים כל לילה, לא לוקח אחריות על חפצים אישיים, לא עצמאי בנוגע לצרכים פיזייםץ

אלה הם סימנים של חוסר בשלות רגשית.

מבחינה חברתית - מהם האיתותים המרכזיים?

יש בגיל הזה כבר סימנים של כישורים חברתיים! הם מאוד חשובים כדי להשתלב בכיתה ובזירה החברתית. כאשר ילד מאוד אגוצנטרי, אינו מראה שום אמפתיה לזולת, רק רואה את העולם שלו, הוא מאוד יתקשה להבין את האינטראקציה בכיתה ובהפסקה.

תיפקודו הקוגניטיבי לימודי של הילד גם הוא מהווה מדד למידת המוכנות שלו

הילד צריך להיות מסוגל לחשוב ולפתור בעיות, טווח תקין של ריכוז, זכרון שמיעתי וחזותי, יכולת להפנים חומר חדש בלי חשיבה אסוציאטיבית, יכולת מוטורית כדי לכתוב בקצב של כולם, הבנת שפה והבעת שפה, ארגון שפה... יש הרבה מאוד תהליכים קוגניטיביים שילד זקוק להם בבית הספר ורוב הילדים משלימים את אבני היסוד ההתפתחותיים האלה באופן טבעי. זה בעצם מדהים כשחושבים על זה.

הגב' טוקר, מתי לדעתך כדאי לפנות עם הילד לאבחון? האם בשלב זה של השנה מאוחר מדי לכך?

כדאי סביב חנוכה כבר לעשות סינון ראשוני. מדובר במבדק שייערך ע"י הגננת כדי שתראה את מידת המוכנות של הילדים, ואז רצוי שהגננת תעקוב אחרי ההתקדמות ושוב תבדוק בשבט. אם עד אז אין התקדמות בתחום החלש, יש צורך לשלוח לאבחון.

בחודש סיוון זה מאוחר מדי כדי לעשות שינויים מאוד דרסטיים וחבל.

אני מקבלת הרבה פניות עכשיו עם השאלה האם לעלות או לא. בתוך חודשיים אין אפשרות לקדם ילד שמראה איחור משמעותי. יש מקרים של ילדים שיש להם אח קטן ממנו מיד אחריו שחייב לעלות לגן חובה ומאוד חכם. איך אפשר לקדם את הילד הגדול כשיש רק כמה חודשים? יש מקרים של תאומים כשאחד חלש יותר, למה לגרום ביניהם תחרות ותסכולים? כדאי לבוא כבר בחודש שבט או אדר כי יש זמן ל"בשל" ולקדם את הילד או לפחות לתת לו סיכוי.

הילד מוכן או לא מוכן? מי צודק, ההורה או הגננת?

במצב שבו הגננת חוזרת ואומרת להורים שלדעתה אין שאלה בכלל והילד מתאים לעלות לא', ואילו בתחושה שלהם הילד ילדותי מדי, לא מצליח להתמודד עם כישלונות וכו'. או מצב הפוך- ההורים מרגישים שהילד חכם ויכול להתמודד עם מה שתזמן לו הלמידה בא'. ובגן טוענים שלדעתם כדאי להשאיר כי שנה נוספת תתרום לילד.

למי כדאי להקשיב?

הרבה פעמים אין הסכמה בין הגננת לבין ההורים כי כל אחד רואה את הילד מזווית אחרת...כדאי לבקש חוות דעת מקצועית מבן אדם נייטרלי ולא לעשות טעות. כל כך הרבה סבל יש אצל הילדים שטעו איתם לכאן ולכאן.

ואי אפשר להימנע מן הסוגיה הרגישה של : מה עושים כאשר אין ברירה וצריך להשאיר את הילד בגן או מכינה שנה נוספת? הורים רבים מספרים, כי המחשבה על מצב שבו יצטרכו לספר לילד שהוא נשאר בגן, ולהתמודד עם התסכולים שלו, מעוררים בהם את הרצון "להעלות את הילד וזהו".

איך מספרים לילד שהוא נשאר בגן \מכינה בעוד הרבה מחבריו עולים לכיתה א'?

באמת קשה! אולי צריכים קצת להימנע מההתרגשות לקראת כיתה א' שהגננת יוצרת כל השנה. תמיד יש ילד או ילדים שנשארים אז למה לכתחילה לא להכין אותם. אפשר גם לעשות את זה עם תובנה וחכמה ולהגיד שיש ילדים שהגננת בוחרת להישאר כי היא זקוקה לילדים שהיא מכירה שיכולים להיות כעזר...אבל אחרי הכל הילד יסתגל מהר מאוד ויעבור את זה בלי נזק. הנזק של טעות זה יותר משמעותי מלהשאיר ילד שצריך את זה. תמיד עדיף להיות בין החזקים מלהיות בין החלשים משך 14 שנה...

טיפ להורים שעדיין שנה לפניהם קודם שילדם ייכנס לכיתה א'

הטיפ המרכזי לדברי הגב' טוקר הינו להקריא לילד סיפורים!

לטענתה, ישנה חשיבות עצומה בהקראת סיפור בפני הילד כשהילד רואה את הכתוב. זה מעשיר את הילד בכל התחומים - ואין דבר יותר חשוב מזה. זו חשיפה לשפה ולאותיות בצורה מעוררת מוטיבציה!

בנוסף, חשוב לתת לילד לעבוד בחוברות עבודה כמו למצוא הבדלים בין תמונות, ומשחקים שילד צריך לתאר חפץ כדי להעשיר את השפה. וכך להכין אותו למטלות מורכבות יותר שיילמדו בהמשך.

בכתבה הבאה, נעסוק בעז"ה באיבחונים לסוגיהם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!