שמואל הנביא -איננו; הראי"ה עולה לארץ • אירועי היום

ב' תמ"ח : מתנהלת מלחמת עמלק במדבר סיני.

ב' תתפ"ד: יום שבו על פי אחת המסורות נפטר שמואל הנביא ע"ה.

רבינו הרמב"ם מוצא את ספר התורה של עזרא הסופר, וקובע יום זה למשתה ושמחה והודאה לה'.

ה' י"א: נפטר רבינו רבי יצחק (בעל החוטם) מקורביל ז"ל (ב"ר יוסף) מחבר ספר מצוות קטן (הסמ"ק) חתן רבינו יחיאל מפריס ז"ל.

ה' תקצ"א: נפטר הג"מ רבי משה יהודה לייב צינץ זצ"ל (ב"ר יוסף) גאב"ד ניקלשבורג.

ה' תר"י: נולד הג"מ רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל 'התעוררות תשובה'.

ה' תרס"ד: הגרא"י קוק זצ"ל עולה לארץ-ישראל ומתחיל לשמש כרבם של יפו והמושבות באיזור.

ה' תער"ב: נפטר הרה"ק רבי יעקב לייב מקוואל זצוק"ל (בן הרה"ק רבי אברהם מטריסק ז)

ה' תרע"ו: קרב יוטלנד - הקרב הימי הגדול במלחמת העולם הראשונה. נערך בין ציי בריטניה
וגרמניה. הקרב התנהל בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד. היה זה הקרב הימי הגדול ביותר בעידן אוניות השטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ואחד מן הגדולים בהיסטוריה של הקרבות הימיים, הן מבחינת מספר כלי השיט שהשתתפו בו משני הצדדים הלוחמים, והן בקוטר ובעוצמת התותחים שהופעלו בו. הקרב סימן את תחילת הקץ של סיירת המערכה מחד, ומאידך היה זה הקרב הראשון בו השתתפה נושאת מטוסים (אם כי החלק שנטלה בקרב היה זניח). זהו גם אחד מן הקרבות השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה הצבאית הגלובלית.

ה' תרצ"ט: פרסום הספר הלבן ה-3 של מקדונלד, על ידי הבריטים שניסו למצוא חן חן בעיני הערבים בגישתם האנטי יהודית ונקטו במדיניות פרו ערבית. בספר הגבלות חמורות על היישוב היהודי בארץ ישראל. כך למשל, הוחלט בו שהמדינה שתקום בארץ תהיה דו לאומית ואולם בעלת רוב ערבי. בנושא העלייה נקבע שהעלייה תיעצר, ובחמש השנים הבאות יעלו רק 75 אלף יהודים, ומכאן ואילך, העלייה תהיה מותנת באישור הערבים. בנושא ההתיישבות יאושר ליהודים להתיישב רק באזורים מועטים בארץ. כך גם, ביטא הספר הלבן ביטא נסיגה מלאה מכל הצהרת בלפור והמנדט. הספר הלבן לא אושר מעולם פורמלית, אך למרות זאת יושם.

ה' תשי"ד: נפתחה המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל.

ה' תשכ"ז: לאחר כיבוש העיר העתיקה והכותל, בידי הצנחנים שוחררה ירושלים מידי אוייבי
ישראל, במסגרת מלחמת ששת הימים. יום זה נקבע על ידי הממשלה והכנסת כ'יום ירושלים'.

תשל"ו :צבא סורי פלש בגלוי ללבנון והתערב במלחמת האזרחים' לאחר שכבר בראשית השנה שגרה סוריה יחידות מצבא השחרור הפלסטיני. באמצעות מהלך זה נעשתה סוריה לגורם הדומיננטי בלבנון.

ה' תש"ס: נפטר הצדיק הנסתר ה'חייט' רבי אברהם שלמה אליהו גרין זצ"ל (ב"ר חיים דוב) מבני ברק.

ה' תשס"ב: אינתיפאדת אל אקצה: מסתיים מבצע חומת מגן, שהיה מבצע רחב היקף של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון. מטרתו העיקרית של המבצע הייתה לפגוע ב"תשתיות הטרור" הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים שהתעצם. בפועל צה"ל הרס גם את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. במסגרת המבצע גויס סדר כוחות רחב היקף שלא היה כמוהו מאז תום מבצע שלום הגליל. המבצע הוכתר בהצלחה וסימן נקודת מפנה באינתיפאדה השנייה, שלאחריה פחתו מאוד בס"ד פיגועי הטרור ומספר האבדות הישראלי.

ה' תשס"ג: נקבע יום זיכרון הממלכתי לעליית יהודי אתיופיה ארצה ולזיכרון אלו שנספו בדרך. בשנים תש"מ-תשד"מ, החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת "ביתא ישראל", מן הכפרים באזור גונדר לעבר גבול אתיופיה וסודן, שם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. העלייה דרך סודן התאפשרה בשל הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל. הצנעת הזהות היהודית על-פי הוראת סוכני המוסד הקשתה על העולים את השמירה על הלכות הכשרות והטהרה; במדבר לא היו העולים יכולים לקבור את מתיהם מפחד השודדים, ואילו במחנות הם לא היו יכולים לקבור את המתים בטקס יהודי מאימת השומרים הסודנים.

בכסליו תשד"מ, החל "מבצע משה", המבצע הממלכתי הראשון להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. המבצע התנהל בחשאי, ובמסגרתו הועלו – ברכבת אווירית של מטוסים ישראליים – כ-8,000 מיהודי אתיופיה, ואולם בשל הדלפת מידע על קיומו לעיתונות בישראל הסתיים מבצע זה בטרם עת. משפחות רבות נשארו מאחור, קרועות ומפולגות, עד "מבצע שלמה", אשר בו הובאו ארצה בסיוון תשנ"א, ברכבת אווירית נוספת, 14,324 עולים בתוך 36 שעות.

לאור המחיר הכבד ששילמה יהדות אתיופיה, קבעה הממשלה יום מיוחד, לזיכרון והתייחדות עם הנספים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!