הדילמה • מה עושים רבני הערים החרדיים ביום העצמאות • פרויקט מיוחד
לא מעט רבנים חרדיים מוצאים עצמם היום בדילמה לא פשוטה: האם לרמוס את 'מנהגי הציונים' ולגרום לשנאת חינם - או להתפשר על העקרונות? • הרב באשדוד עורך מנין סגור לאברכים • רבה של הרצליה קיבל 'טיפ' מהחזון איש • והמרא דאתרא דרמת השרון אומר הלל ללא ברכה • ומה דעתכם? טקבקו!
- יוסי כץ, בחדרי חרדים
- ו' אייר התשע"א
- 53 תגובות
הרבנים יעקובוביץ', אידלשטיין ושיינין. עיבוד: בחדרי חרדים
יום העצמאות גורם מדי שנה לרבניה החרדיים של הערים החילוניות לדילמות לא פשוטות: האם להשתתף בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל? האם להגיע לאירועים החגיגיים בעיצומם של ימי ספירת העומר? ומה לענות לשאלות הרבות המגיעות מיהודים הרחוקים משמירת תורה ומצוות, ומעוניינים לקיים את החג כהלכתו?
בערים החרדיות, השאלה כמעט ואינה קיימת. מלבד לדיונים מעמיקים המתארכים שעות ארוכות במקוואות שזוכות לעדנה בשל יום הפגרה, הציבור כולו נוהג כהרגלו ביום העצמאות. הרבנים לא נדרשים לשאלות מיוחדות, ועולם כמנהגו נוהג.
הרבנים החרדיים בערים החילוניות נאלצים מדי שנה לנווט בלולינות בין הרצון להרבות באהבת ישראל ולא להשניא את ממסד הרבנות על אלו הרחוקים מתורתנו הקדושה, לבין הרצון לשמר את העקרונות כפי שקיבלו מרבותיהם.
אתר 'בחדרי חרדים' יצא לבדוק כיצד מצליחים הרבנים לאכול את עוגת העצמאות ולהותיר אותה שלימה.
הגר"י אדלשטיין: מי שלא נאה לו – שילך!
הגר"י אדלשטיין, המכהן כרבה של רמת השרון למעלה מיובל שנים, מהווה דוגמה ומופת לרבני ערים רבים. הרב נערץ על בני עירו, בשל העובדה שהוא מקפיד על כבודו של כל תושב, קטן כגדול. הרב ידוע בגישתו הפרגמטית, ועושה הכל בכדי לא למשוך אש ולגרום לחילול ה'.
בליל יום העצמאות נוהג הרב לשאת דברים באחת מההתכנסויות בעיר בה הוא מדבר גם על היום המיוחד והמשמעות שלו באספקלריא תורנית. הבוקר (ג'), התפלל הרב בבית הכנסת המרכזי בעיר, שם אמרו את תפילת ההלל ללא ברכה.
בתקופה האחרונה, הגיעו ציבור גדול של בני תורה להתגורר בעיר. אמירת ההלל בבית הכנסת המרכזי הייתה שלא לרוחם, והיו שארגנו מניין המיועד לאברכים בו לא אומרים את ההלל. הגר"י התרגז מאד ואמר: "מי שלא מוצא חן בעיני מנהגי העיר, יכול להתפלל במקום אחר. אזור לפגוע במנהגי המקום".
הרצליה: הרב מתפלל בבית
לעומת הגישה הפרגמטית של הגר"י אדלשטיין, בולטת גישתו של הגרי"י יעקובביץ' – רב העיר הרצליה.
לפני כחמישים שנה, לאחר שהרב נכנס למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, נכנס ל'חזון איש' ושאל אותו מה עליו לעשות ביום העצמאות ואיזה מסר להעביר בדרשת החג.
החזון איש השיב לו: תביא את דברי השולחן ערוך: 'חמשה עשר בשבט נקרא ט"ו בשבט'. מדוע הוצרך השולחן ערוך לומר שחמישה עשר נקרא טו'? ללמדנו שכדי לקבוע יום מיוחד צריך להיות השולחן ערוך.
הגרי"י אמר את הדברים בדרשה המרכזית, ומאז לא הוזמן לשאת דרשות באירועי יום העצמאות. את הדרשה היחידה בימים אלו אומר הרב ביום הזיכרון, אז הוא סופד לחללי מערכות ישראל שהתגוררו בעיר.
הבוקר (ג'), התפלל הרב בביתו, לשם הגיעו קומץ אברכים, וזאת בכדי שלא יאלץ לומר את ההלל. בבית הכנסת המרכזי בעיר אומרים את ההלל, וזאת לאחר שהרב הורה שלמען השלום יש להקל בזה.
אשדוד: מניין שחרית לאברכים בלבד
הגר"י שיינין רבה של אשדוד, החליט לעשות הפרדה בין תושבי העיר. ב'כולל' בראשו עומד הרב, מתפללים האברכים תפילת שחרית ללא אמירת הלל, אך בבית הכנסת המרכזי בו מתפללים ציוניים רבים אומרים את ההלל.
הרב הורה לאברכים כי ביום העצמאות לא יכניסו אנשים מבחוץ למניין בכדי שלא לעבור בפרהסיא על מנהגי המקום.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 53 תגובות