הגיע הזמן להכריז על יום זיכרון לחרדים? • בעד ונגד

יום הזיכרון השנתי לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, נוצר לזכרונם של כל חללי המערכות שנפלו על קדושת ה' מאז שנת תר"ך, עת החלה היציאה מן החומות בירושלים ועד ימינו.

בשנת תשנ"ח, החליטה הממשלה להוסיף ליום הזיכרון גם את הנצחת נפגעי פעולות האיבה, והוא נקרא מאז בשם: "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה".

הציבור החרדי הקריב קרבנות משלו בכל החזיתות, הן בהגנה על הארץ והן בפעולות איבה שונות.

אין זה סוד שהאוכלוסייה החרדית אינה נוטלת חלק בטקסים הממלכתיים על טהרת החילוניות, ולפיכך הציבור הרחב אינו מודע דיו לקרבנות שהקריבו החרדים על המזבחות האמורות במרוצת השנים.

האם יום זיכרון חרדי קולקטיבי, יכול להיות פתרון רצוי וראוי?

האם ראוי שהמשפחות השכולות, שמנציחות לרוב את יקיריהן באמצעות הקמת בתי מדרש ומוסדות תורה וחינוך או בכתיבת ספרי תורה לזכרם, יקבעו יום זיכרון מיוחד בעל אופי חרדי מובהק, שבו ילמדו משניות, ייאמר קדיש ופעולות נוספות שכולן תהיינה על טהרת הקודש, בשונה מצביון הטקסים המקובל ביום הזיכרון על פי אמות המידה שקבעה המדינה?

בעד • הרב משה חיים שינפלד, אב שכול

הרב משה חיים שיינפלד שאיבד את בנו בפעולת איבה, סבור כי מדובר ברעיון חיובי ורצוי.

"עד היום כנהוג במסורת ישראל, כל אחד מקרב המשפחות השכולות, עשה לעצמו אבל יחיד על פטירת יקירו, בין אם זה על חלל של פעולת איבה ובין על חלל שנפל באחת המערכות. אין ספק שלציבור החרדי קשה להתחבר לטקסים הקיימים כיום, למרות שיש לציין לשבח המחוקקים, שמכיוון שלעיתים רבות כמו השנה למשל, יום הזיכרון המקורי חל במוצאי שבת, הוא נדחה ליום ראשון בערב, זאת כדי לאפשר לכל ההורים למשפחות השכולות הדתיות והחרדיות, להשתתף בטקס וכדי שהאירוע לא יהא כרוך בחילול שבת.

"אבל מעבר לאקט שציינתי, הרי ברור לכל, שהטקס במהותו ובעיקרו נושא אופי חילוני מובהק.

"ראוי איפוא לייסד ולקבוע יום זיכרון בעל תכנים דתיים המבוסס על אופני אזכרה על פי ההלכה, כמו תפילה בציבור, אמירת קדיש ולימוד משניות וכיוצא בזה. למעשה יש לנו תעניות שנועדו לקבוע ימי אבל, אז אין מקום לעשות יום צום נוסף מעבר למה שקבעו חז"ל, אולם יום לימוד ואמירת קדיש כללית לזכר נשמות הנספים, יכול לבוא בהחלט לידי הכרה הלכתית על ידי הרבנים.

"לצערנו, למרות הקורבנות שהקרבנו, עדיין נוצר הרושם כאילו איננו שותפים כחרדים ליום הזיכרון הממלכתי, זאת מחמת היעדרותו המופגנת של הציבור החרדי מהטקסים הללו. לטעמי, אילו היו משפחות חרדיות שכולות פונות לרבנים ומבקשות היתר לקביעת יום זיכרון בעל אופי חרדי טהור ובכך לתקן את הרושם המעוות ואת הסטיגמה שדבקה בנו בעקבות האמור, אפשר ולא הייתה לכך התנגדות מצידם. וראוי הדבר שייבדק".

נגד • הרב ישראל גליס, איש ירושלים

הרב ישראל גליס לא מסכים עם קביעת יום זיכרון לחללים החרדים במערכות ישראל, אולם מצדד בקביעת יום לימוד וכיוצא בזה לחללי פעולות איבה.

"בכל הנוגע לקביעת יום זיכרון לחללים חרדים, עדיף שלא להרחיב את הדיבור על כך ולא לעורר דובים מרבצם. במרוצת השנים, החיילים שהתגייסו מקרב הציבור החרדי בצה"ל, שירתו בעיקר בבקו"ם, בתפקידי אדמיניסטרציה ואחרים, וכמעט שלא השתתפו ביחידות קרביות. אי לכך, אין לנו כל סיבה לערוך יום זיכרון מיוחד לציבור שלנו.

"לפני כשלושים שנה, ערכו הרב דוד נחמן בלוי והרב משה חיים שיינפלד טקס מיוחד לנופלים מקרב חיילי הנח"ל החרדים ביישוב חזון יחזקאל. באירוע השתתפו כשבע משפחות משכולות. למדו כמובן משניות והשתתף בו חזן וכו'. אך מאז לא ידוע לי, וגם אין מקום לדעתי, לעשות יום זיכרון מעין זה.

"מה שהייתי מציע, לחבור לישיבות שעורכות ימי זיכרון פנימיים ועצמאיים בנוסף לאלו הקולקטיביים, כמו מרכז הרב, כרם ביבנה, נתיב מאיר ומדרשת נוער ואחרות, והמשפחות השכולות החרדיות יכולות להשתלב באותם ימי לימוד מיוחדים, שבהם נעשה הכל על פי ההלכה כמובן.

"שונים פני הדברים בכל הנוגע לחללי פעולות איבה. הציבור החרדי ספג אבדות קשות בזירה זו. בנפשות כולנו צרובות עדיין המראות הקשים של הפיגוע בקו 2, הפיגוע באוטובוס ליד עמנואל, הפיגוע בשכונת בית ישראל ועוד. כאן ראוי להרים את הכפפה ולהתאגד תחת עמותה מיוחדת שתדאג לזכויות המיוחדות המוקנות בחוק למשפחות נפגע האיבה.

"אתן לך דוגמא מה ניתן לעשות. משרד הביטחון וארגון יד לבנים, מעניק למשל, תקציב מיוחד ליתומים למשפחות שכולות, והם טסים לטיולים באירופה על חשבון המדינה. למה שילדים מקרב המשפחות החרדיות לא ייהנו מתקציבים דומים? אני רוצה לגלות לך, שלפני חמש שנים, אספתי בשקט וללא תרועה, שלושים יתומים חרדים, שעונים לקריטריונים האמורים, וקיבלנו עבורם תקציב מיוחד מטעם הרשויות הרלוונטיות. לקחנו אותם לאוקראינה, וערכנו להם מסע מופלא על קברי צדיקים במעז'יבוז', בז'יטומיר ועוד למשך עשרה יום.

"יש למשפחות אלו זכויות שונות בביטוח הלאומי, כמו במשרדי הביטחון ויד לבנים וברשויות נוספות. צריך רק גוף שיוקם וירכז את הזכויות הללו והוא גם יוכל ליזום וליישם ואולי לערוך יום לימוד מיוחד. הייתי מציע למשל את ערב חג השבועות, שבו יתאספו כל המשפחות ויעשו סיום ש"ס לעילוי נשמות הנפגעים, או כל דרך אחרת. ויהי רצון שלא ישמע שוד ושבר בגבולנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!