האם ראוי היום להקריב קורבן פסח?

בשנים האחרונות, חלה התעוררות בקרב גורמים בציבור החרדי, לשוב ולחדש את הקרבת קרבן הפסח בזמננו.

בשיעור שנשא הרה"ג רבי שמואל אליהו רבה של צפת בשבוע שעבר, ציין כי כיום ישנה אפשרות הלכתית, חוקית וציבורית להקריב קורבן פסח, ומי שמשתמט מכך, עלול להיכשל בעונש 'כרת'.

הרב אליהו הזכיר את הפולמוס בנושא וציין כי הגאון רבי עקיבא אייגר, ה'חתם סופר' והגר"צ קלישר זצ"ל, ורבים אחרים הסכימו כי ראוי לנסות להגשים את האפשרות הזו.

הרב קלישר, גם ניסה לפעול כידוע מול הסולטן הטורקי להקצאת מקום בהר הבית עבור בניית מזבח והקרבת קורבן הפסח.

כאן ב'בחדרי חרדים', גם פורסם, כי אמש בשעת לילה הגיע הרב יהודה גליק - יו"ר הקרן למורשת בית המקדש, לביתו של הגר"ח קנייבסקי בכדי להציג בפניו את מבצע המנויים לקורבן פסח שישווק בימים אלו - על ידי הארגון - לקהל הרחב, כאשר הביא איתו אל המפגש המיוחד שני גדיים, המיועדים לקורבן פסח.

האם ראוי לשוב ולדשדש בנושא בכל מספר שנים, ולקדם את הרעיון, שעל פניו נראה הזוי ובלתי ישים, או שכיהודים חלה עלינו חובה לפחות להביע את רצוננו באמצעות מעשים אקטיביים, עד מקום שידינו מגעת, לבל ניכשל חלילה באיסור 'כרת'.

בעד • הרה"ג רבי מנחם מקובר, חבר מכון הקרן למורשת בית המקדש

הרה"ג רבי מנחם מקובר חבר מכון הקרן למורשת המקדש, סבור כי לא מדובר בהמלצה או בהלצה, כי אם בחובה ברורה, ולראיה: אף הגר"ח קנייבסקי עצמו השתתף כמנוי אשתקד, בקרבן הפסח.

"הרמב"ם פוסק כי אם ישנו מזבח מינימלי ברוחב חמש על חמש אמות ובגובה של שלוש אמות, אנו מצווים לעשות קרבנות. הקרבן הראשון והקל ביותר לביצוע, הוא קרבן פסח, שכן כבר נפסק כי טומאה דחויה בציבור.

"קרבן פסח יש לו יתרון נוסף, שרשאים לאוכלו בטומאה ולא רק להקריבו כך. הוי אומר, כי בקרבן פסח ישנם שני חלקים. מצוות ההקרבה בבית המקדש ומצוות האכילה ברחבי ירושלים. כיום לכאורה, אין לנו מניעה לקיים את שניהם, למרות שאנו טמאים.

"בעשרים השנים הראשונות של הבית השני, כאשר היהודים היו טמאי מת כי לא היה להם אפר פרה, ובית המקדש לא היה עדיין בנוי, היה מזבח שעליו הקריבו קרבנות, בעיקר קרבן פסח. ואם אז יכולנו להקריב כך, הרי שבימינו, אין כל שינוי בתפיסה ההלכתית".

"מרבית הפוסקים סבורים, כי בהיבט ההלכתי עלינו לפעול בנידון, שכן עלינו לרצות לקיים את ההלכה. אין כאן לכאורה כל דילמה הלכתית. המורכבות היא בעיקר פוליטית ומדינית.

"אנו לא קוראים לציבור, להפעיל לוביסטיקה ואנרגיה במישורים אלו, באלו יעסקו מי שמוצא לנכון לעשות זאת. אולם, עלינו להפגין כמיהה והשתוקקות להקריב את הקרבן כמצווה עלינו. גם גדולי הרבנים בימינו מסכימים ומזדהים עם היוזמה לעשות מנויים על קרבן פסח.

"לפיכך יצאנו כבר אשתקד עם יוזמה כזו, ורבנים רבים הצטרפו כמנויים. מדובר בסך הכל בתריסר שקלים למנוי, ובכך הוכחנו לקדוש ברוך הוא, שעשינו את הצעד הראשוני הנדרש, בבחינת 'פתחו לי פתח' לקרבן פסח. עלינו להיות ערוכים ומוכנים להקרבה. שכן אף אחד אינו חפץ להיכשל חלילה באיסור כרת.

נגד • הרה"ג רבי מאיר דוד דרוקמן, רב קריית מוצקין

הרה"ג רבי מאיר דוד דרוקמן רבה של קריית מוצקין, אינו מתנגד לעיסוק סביב נושא קרבן הפסח, ואף מצדד בכך, שכן הדבר מחדד את ציפיתנו לגאולה, אולם בד בבד, אין לדבריו, לעסוק בענין במישור האופרטיבי, זולת זה הרעיוני.

"לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הר הבית היה בשליטה ישראלית, עסק כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע בנושא ובחן אותו מכל היבטיו.

"הרבי חשש לשיטת הראשונים הסבורים כי ניתן להקריב קרבן פסח גם בימינו, והורה לכל חסידיו, כי בערב פסח לא ישהו בירושלים כדי שיוגדרו כ'מי שהיה בדרך רחוקה'.

"ואכן הציבור הירושלמי, נהג לצאת בליל בדיקת חמץ לכפר חב"ד או ליישובים אחרים עד לאחר החג הראשון.

"כך גם נהגו בי"ד אייר, פסח שני כדי שלא להיכנס לחשש חיוב שעונשו כרת חלילה.

"לאחר מספר שנים, כאשר איבדנו את השליטה על הרב הבית כליל, ולמרות שאיננו חסידי הדגל הישראלי, אולם אפילו דגלון קטן לא מתנוסס בהר הבית, וחיילים במדים אינם מסתובבים שם זולת כוחות שיטור פה ושם, הרי שברור שכבר לא מדובר ב'יד ישראל תקיפה' כבעבר, ולפיכך ההוראה הזו כבר לא הייתה רלוונטית והרבי הורה שניתן לשוב למנהג העבר.

"אין כיום מקום לעסוק בנידון מבחינה ביצועית בפועל, ועובדה שגם אז לא הורה הרבי לנסות ולפעול בנידון. נהפוך הוא, היו חוגים מסויימים שניסו לקשור בשמו הוראות להיתר לעלות להר הבית והדבר מופרך ולא נכון. הרבי התריע והורה בצורה חד משמעית שחלילה לנו מלעלות להר הבית, כל עוד לא מגיע המשיח.

"אולם במקביל, עצם העובדה שיהודים מדברים על מנוי לקרבן פסח, יש בו כדי לחדד את התודעה והציפיה לגאולה הקרובה:

"מספרים על הגה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש' זצוק"ל, שלאחר שאפה את מצות ערב פסח לאחר חצות היום, איחל למקורביו כי יזכו להקריב קרבן פסח, 'עוד היום בבית המקדש'. כאשר שאלוהו, הכיצד יתכן הדבר לוגיסטית, השיב כי משיח יכול לבוא בכל רגע, ואז הכל יתרחש בדרך ניסית, כולל ההקרבה.

"גם אצל מרים הנביאה, נאמר 'ותצאנה אחריה כל הנשים בתופים ומחולות', ורש"י שואל, מהיכן היו להם תופים במדבר, אלא שנשים צדקניות ייחלו והאמינו כי קרובה ישועתם לבוא, ונערכו לכך מבעוד מועד. כך, אם נוכיח לקב"ה כי אנו משתוקקים להקרבת הקרבן באמצעות דיבורים על כך, אפשר ונזכה לכך עוד השנה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!