כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

סוער בועדת החינוך: ארכיאולוגים נגד הרפורמים

כמה ארכיאולוגים בכירים שהופיעו בפני ועדת החינוך תקפו בחריפות את מתווה הכותל הרפורמי על פגיעתו בהיסטוריה ובממצאים הנדירים במקום

הרחבה הרפורמית. צילום: הדס פרוש פלאש 90
הרחבה הרפורמית. צילום: הדס פרוש פלאש 90

ועדת החינוך קוראת למבקר המדינה לבדוק את סוגיית ההתנהלות סביב קבלת ההחלטות להקמת 'הכותל הרפורמי' על פי 'מתווה הכותל' - ברחבה הנוכחית ליד קשת רובינסון שבקטע הדרומי של הכותל המערבי, שהביאו לפגיעה בחוק הארכיאולוגיה ובחוקי הבניה.

הבוקר (ג) קיימה הועדה דיון בעקבות פנייה של ד"ר אילת מזר בדבר פגיעה בארכיאולוגיה ובעתיקות בעיר העתיקה. הוועדה שמעה מהמשתתפים בדיון שבקטע הדרומי של הכותל המערבי, מתחת לקשת רובינסון, בו מוקמת כיום רחבת התפילה הזמנית – עזרת ישראל, נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים שאין שני להם בעולם. לדברי ד"ר אילת מזר זהו המקום היחיד בו ניתן לראות את ההרס והחורבן של הבית השני. עוד עלה בדיון כי רחבת התפילה הזמנית שנבנתה לפני כשלוש שנים, נבנתה ללא ההיתרים הנדרשים.

רשות העתיקות הבהירה שתפקיד הרשות הוא למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על העבר והערכים הארכיאולוגיים ובין מתן פתרון לצרכי הפיתוח של המדינה ולכן הסכימה לבניית הרחבה הזמנית. לדברי מנכ"ל רשות העתיקות ישראל חסון, "אין ולא תהיה פגיעה בממצאים הארכיאולוגיים". ד"ר מזר טענה מנגד כי "מדובר באזור היחיד ממנו אנחנו יכולים לראות את הכותל במלוא הדרו ואת החורבן שהתרחש בימי בית שני. האתר בעל חשיבות עליונה ועלינו לתת לו את הכבוד הראוי לו ולא להסתירו באמצעות במה המיועדת לאירועים חברתיים".

לדבריה הצטרפו גם הארכיאולוג מאיר בן דור שאמר כי "המקום הזה חייב להישאר פתוח בלי שום בינוי מעליו, משום היותו חשוב ביותר", ופרופ' עמוס קלונר, מהמועצה לארכיאולוגיה שלדבריו "החשיבות של האתר היא בגדר סופרלטיב שאין כדוגמתו בירושלים ובארץ ישראל כולה".

בנימין סאסי, מנכ"ל החברה לפיתוח ירושלים אמר כי הבמה לא משמשת לכיבודים ולאירועים אלא לקיומם של לטקסי בר מצווה ותפילה בלבד. הבמה יכולה להכיל עד כ-450 אנשים והיא זמנית בלבד עד להקמת מבנה קבוע שבנייתו מעוכבת.

חברי הכנסת התייחסו לדברים - לדברי ח"כ אורן חזן: "הבמה מכוערת ומסכנת את האתר ואין לה שום היתר בניה ולמה שאין היתר צריך לפרק אותו". ח"כ יהודה גליק אמר בלהט רב: "אנחנו תמיד נמצאים במתח בין שני קווים מקבילים: הרצון לשמור על המורשת והערכים הארכיאולוגים ומצד שני, הרצון של מדינת ישראל להתפתח ולהתקדם. אני ממליץ שרשות העתיקות תהיה הגורם שיבנה את רחבת ישראל שנותנת מענה למאות אלפי יהודים מרחבי העולם, שאמנם אני חולק על דעתם, אבל דווקא במקום שיש בו עדות ארכיאולוגית על החורבן, אני חושב שזהו המקום לתיקון של אהבת חינם ומתן אפשרות לכל אדם שירצה בכך להתפלל על פי דרכו".

בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות: מהדיון עלה שכל בעלי המקצוע בענף הארכיאולוגיה הרלוונטיים לדיון מציגים את דעתם בדבר עוצמת הפגיעה והחרדה לגורלו של הגן הארכיאולוגי במקום. הוועדה הגיעה למסקנה שהעבודות לבניית הבמה הנוכחית נעשו ללא היתרים מתאימים ובניגוד לחוק הארכיאולוגיה ולחוקי התכנון והבניה.

הוועדה קוראת למבקר המדינה לבחון את כל סוגיית ההתנהלות סביב קבלת ההחלטות להקמת הרחבה הנוכחית, שהביאו לפגיעה בחוק הארכיאולוגיה ובחוקי הבניה. הוועדה קוראת לתנועה הרפורמית ולארגון נשות הכותל, לדחות על הסף, כל פתרון שיהווה הפרה בוטה של חוק הארכיאולוגיה וחוקי הבניה. הוועדה מצטרפת לקריאתה של רשות העתיקות למצוא את האיזון בין שימור הארכיאולוגיה וממצאים מהעבר ובין פיתוח נדרש של המדינה, תוך שמירה על חוקי המדינה.
מתווה הכותל ועדת החינוך הכותל הרפורמי ארכיאולוגיה בית שני

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}