ביקור בכנסת • השכונות שמחוץ לחומה • סיור חמישי

לכבוד חנוכה נדלג לרגע על השכונות שנבנו באזור מרכז העיר, היישר לשכונות גוש 'כנסת ישראל' שבמרכז ירושלים.

בניגוד לשכונות שנסקרו עד עתה, שכונות אלו לא איבדו את צביונם, המסחר לא השתלט עליהם ואנשים כאן חיים את חייהם כפי שהיה לפני כמאה שנה. גוש זה קרוי בשם הכללי "שכונת כנסת", אך לכל חלק וחלק משכונה זו סיפור משלו.

בשל כך מומלץ לצאת אל השכונות בליל חנוכה כאשר החצרות מלאים אדם ומבעד לחלונות הבתים ושערי החצרות מבליחים אור הנרות

איך מגיעים

גוש שכונות 'כנסת ישראל' בנוי מכמה וכמה שכונות הצמודות זו לזו ירושלים בין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל. כדי להבין היטב את האופן בו בנויות השכונות מומלץ להגיע אליהם מכיוון רחוב בצלאל אל רחוב המתפצל ממנו צפונה בשם רחוב שילה.
מי שיפנה במהלך הרחוב הזה ימינה ימצא את עצמו מול שער ברזל רעוע שנבנה כדי לצורכי העירוב של השכונה המצוייה מאחוריה: שכונת כנסת ישראל א'.

להילחם בנוצרים

היה זה בעידודו של רבה של ירושלים מרן הגר"ש סלאנט כאשר התאחדו כוללי ירושלים תחת ה'וועד הכללי כנסת ישראל'.

שמועה הופצה בירושלים באותו הזמן כי חברה נוצרית עומדת לקנות את המגרש עליו ניצבת כיום השכונה, לכן מיהרו אנשי חברת 'כנסת ישראל' לקנות את המגרש ולייסד עליו את השכונה. ונורתה אבן פינה בד' תשרי תרנ"ב לשכונה.

הייתה זו בעצם השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים על ידי אנשי הכוללים.

כפי שניתן לראות מדובר במבנה טיפוסי של שכונת חצר, וממול מצוי בית הכנסת "בית רחל". מומלץ לבקר ולהריח מניחוחות אותם ימים בבית כנסת זה היה הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין נותן שיעור ב"עין יעקב" .

מימין לשכונה הייתה בעבר כברת אדמה נוספת שנודעה בשם "כרם מוסה עמרם" להקמת שכונת כנסת ישראל ב'.

גם השכונה הזו בנוייה מאגפים המקיפים חצר צרה, והיא מכונה "כנסת ב'", או 'הכנסת הבינונית'.

בתי הגביר

עתה נחצה את השכונה ונפנה מזרחה. מולינו שכונה נוספת ששמה בתי ברוידא ומעשה שהיה כך היה:

רבי יעקב יוסף ברוידא, יהודי אמיד מוורשה לא זכה לבנים וביקש להנציח את שמו באמצעות שכונת מגורים לתלמידי חכמים בירושלים. כך קמה השכונה ששמה הרשמי הוא "אהלי יעקב".

בשכונה בה ניתן לסייד מצוי גם בית כנסת בו התפללו כל גדולי ירושלים. ונקבע שמותר להתפלל רק בנוסח אשכנז ושעל כל התושבים להתפלל רק בו.

בהמשך מתוך תרומת הנדיב גם נבנתה שכונת כנסת ג' בשנת תרפ"ה. השכונה קטנה מאוד אך היא הציורית מכולם ומצוייה מצד ימין של בתי ברוידא.

לחסידים בלבד

איש עשיר היה בירושלים, חסיד צאנז ושמו מנחם מנדל ראנד. כאשר שמע על הקמת בתי ברוידא לעדת הפרושים בלבד החליט להקים שכונה לחסידים בלבד. הוא רכש קרקע סמוך לשכונה ובשנת תרס"ז ירה אבן פינה לבתיה.

הבית הראשון בשכונה היה הבניין הקטן שבו שוכן המקווה של השכונה. ואותו עובר כל מי שנכנס אל השכונה המצוייה ממול לבתי ברוידא.

לאחר מכן בנה את בניין המגורים המרכזי בו התגורר הוא עצמו ואת בניין בית המדרש 'זיכרון מנחם', הנושא את שם המייסד.

בבית מיוחד שבקרבת החצר השתכן גם ר' מנדל ראנד עצמו ומכאן ניהל את מוסדותיו דרו שם עשרים ושתיים משפחות בדירות בנות חדר אחד או שניים עם פינה המשמשת מטבח רובם ככולם חסידים ואנשי מעשה.

בחצר זו נשמר הצביון המיוחד ההופך אותה ואת שכנותיה ל"חצר של מעלה" ועד היום מתנוסס על שער הכניסה לשכונה הכתובת המזכירה את נסיבות הקמתה: "ונתתי להם את ביתי, ובחומותיי יד ושם, טוב מבנים ובנות".

ועוד שכונות

כמה שנים אחר כך נבנו בסמוך בשנת תרנ"ח בתי מינסק זאת לאחר שאחד מממוני כולל מינסק בירושלים קיבל מברק מראש הקהילה על שנכדם יצא לתרבות רעה וראש הקהל בקש כי יתפללו עבורו.

אנשי הכולל התפללו בעדו בכותל המערבי. והבן הסורר שבו לביתו.

כתודה תרם ראש הקהילה את בניית החצר הקטנה בת עשר הדירות למען אנשי הכולל בירושלים.

ערב מלחמת העולם הראשונה גם ציווה כ"ק האדמו"ר ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זי"ע לרכוש קרקע לבניית שכונה גדולה לבני כולל מונקאטש בארץ ישראל. הקרקע אכן נרכשה סמוך לשכונות כנסת אך בשל פרוץ המלחמה נדחתה הבנייה והיא החלה רק בשנת תר"ץ כשהאדמו"ר ביקר בארץ ישראל. הרבי אף חתם בכבודו ובעצמו על ספר תקנות השכונה.

אך בהיעדר משאבים נבנו על המגרש בסך הכל שלושה בנינים העומדים עד היו. במרכז השכונה עומד בית המדרש "תפארת צבי" ובית מגורים אחד ובו שמונה דירות.

אווירת המיוחד הזה המצוי עדיין ברשות ובעלות הקדשי הכוללים כמו לא השתנתה עד היום הזה וכל המבקר ברחבותיה יכול לחוש את טעמם המיוחד של ימים קדומים.