העושה דין למטה ניצול מדין למעלה

דברים פרשת שופטים פרק טז (יח) שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק: (יט) לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם: (כ) צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:

א} והקשו המפרשים שתיבת לך מיותרת וחסרת משמעות כי הציוי לכלל ישראל שיתן שופטים ושוטרים ומהו לך?
ב} ועוד שאין הלשון תואם להמשך כי מתחיל בלשון יחיד "תתן לך בכל שעריך" וממשיך בלשון רבים "ושפטו" וא"כ היה לו לומר תתנו לכם בכל שעריכם?

וכתב בספר הליקוטים למהרח"ו. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך: י"ל, למה לא אמר שופטים ושוטרים תתנו לכם בכל שעריכם בלשון רבים. אמנם שמענו משם הרב הגדול חיים ויטאל זלה"ה, לרמוז שכל אחד וא' מישראל יש לו כמה שערים, ואלו הם, שער הרואות העינים, שער השמע הוא האזנים, שער הדיבור הוא הפה, שער הריח הוא האף, שער המישוש הם הידים והרגלים. א"כ צריך האדם שישים לו שופטים ושוטרים בכל אלו השערים הנז', ר"ל, שיגדור עצמו שלא יביט בדבר ערוה, ולא יטה אוזן לדברים שאינם הגונים, ולא ידבר נבלות פה ולא רכילות, ולא יריח ריח בשמים של ערוה, ולא יגע בדבר ערוה בידיו, ולא ילך לדבר עבירה, או לבתי טרטיראות וקרקסאות. לזה אמר שעריך בלשון יחיד, לרמוז על האמור. וכשהוא גודר שעריו מן החטא, אז נאמר (ישעי' כ"ו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו', מדה כנגד מדה, וגם זוכה לי"ש עולמות של כל צדיק וצדיק, שיפתחו לו שעריהם, כי כל עולם יש לו שער. וכ"כ השל"ה דרך חיים תוכחת מוסר לב. שופטים ושטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז, יח). בכאן יש רמז מוסר להא דתנן בספר יצירה (פ"ד מי"ב), שבעה שערים הם בנפש, שתי עינים שתי אזנים והפה ושני נקבי האף, עכ"ל. כך שהתורה רומזת בדרך אגב שכל אחד ואחד חייב למנות שופט ושוטר על כל שערי גופו לחשוב ולהתבונן במה שהוא רואה ובפרט בימינו עם כל הטכנלוגיה שהכל זמין ביד כל אדם ויכול בנקל ליפול לרשת יצרו כי רבים חללים הפילה ויחשוב מה מרויח מאותה הסתכלות אשר רק מטמא את נפשו ואינו יכול למלא את סיפוקו והולך ומדרדר עד שמאבד כל טעם בכל דבר שבקדושה, כמו כן פיו לשמרו מדיבור פוגע מבייש או לשון הרע וכן אוזניו למונעם מלשמוע דברים אסורים וכו' ורק בזה יוכל להינצל מכישלון.

וכתב הכלי יקר דברים פרשת שופטים פרק טז פסוק יח לבאר הנאמר בלשון יחיד וז"ל דבר אחר שופטים ושוטרים תתן לך קשוט עצמך תחילה (בבא מציעא קז ע"ב) ואחר כך ושפטו את העם לקשט זולתו כי כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא (בבא בתרא נח ע"ב): והוסיף על כך לבאר האדמו"ר מבלע"ז שליט"א כבר העירו המפרשים בפסוק זה שמתחילה נקט לשון יחיד תתן לך ואח"כ כחב לשון רבים ושפטו את העם, אולם לימוד גדול יש כאן והוא כי על השופט לדעת בבקשו לזכות לסייעתא דשמיא לדון ולשפוט משפט צדק עליו בתחילה לשפוט עצמו, ולאחר שידון עצמו ללא כחל ושרק או אז יזכה אל הסיוע ממרומים ודינו יצא בצדק מן השמים, הוא אשר התחיל הכתוב שופטים ושוטרים תתן לך לשון יחיד כלומר שפוט ודון עצמך תחילה ורק אחר שתנהג כן יזכו השופטים לושפטו את העם משפט צדק.

והנה לשון לך חז"ל מבארים בכל מקום בתורה לך להנאתך ונביא לכך דוגמאות כדלקמן. כן כתוב בזוהר (שמות) פרשת ויקהל [המתחיל בדף קצד עמוד ב] בשבח הקטורת יותר מכל הקורבנות וז"ל מה כתיב במשה (שם) ויאמר יי' אל משה קח לך סמים נטף וגו' אף על גב דאוקמוה אבל מאי שנא בעובדא דא יתיר מכל מה דאמר ליה אלא קח לך להנאתך ולתועלתך בגין דכד אתתא אתדכאת הנאותא דבעלה איהו ורזא דא קח לך סמים לאעברא זוהמא לאתקדשא אתתא בבעלה, זכאה חולקיה [דף ריט עמוד ב] דמשה, כגוונא דא (ויקרא ט) קח לך עגל בן בקר דאתמר לאהרן לכפרא על חוביה על ההוא עגל דאיהו גרים לון לישראל, ועל דא כתיב במשה קח לך להנאתך ולתועלתך. (ס"א וכן אוקמוה בפסל לך מההוא פסולת דלוח אבנא נתעשר משה אוף הכי לך להנאתך ולטובתך). וכן פרש"י פרשת לך לך (א) לך לך - להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם: וכ"כ דעת זקנים מבעלי התוספות פרשת עקב עה"פ דברים פרק י פסוק יג לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְקֹוָק֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ: וכו' לטוב לך להנאתך ולהרבות לך שכר. ולכן הקשה המהרח"ו בספרו עץ הדעת פ' ראה הרי כידוע בכל מקום שנאמר לך הכונה להנאתך כמ"ש אצל א"א לך לך מארצך, לך להנאתך, וכעזה"ד וא"כ יש להבין כאן שכתבה התורה וספרתם לכם הכונה להנאתכם ומה הנאה יש לאדם בספירת העומר? ומתרץ כי ההנאה בזה שעושה חשבון הנפש על הזמן שחולף ומתקן להבא. וכ"כ לבאר בספר צרור המור ויקרא פרק ח לרבי אברהם ב"ר יעקב סבע נולד בערך בשנת ר'. וכ"כ לבאר האלשיך פרשת בהר: וכ"כ האלשיך בפרשת ויצא בראשית פרק לא פסוק כד וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־ רָֽע: וכו' כלומר לך להנאתך שלא תתחייב את ראשך ולא על הנוגע אל יעקב כי שומרו אנכי: וכן כתב האלשיך לבאר בפרשתנו שופטים (ב) לזה אמר שלש ערים תבדיל לך כלומר לך להנאתך פן ישיגנו גואל הדם ורצחו נפש והיה עליך דמים, על כן עתה ימלט נפשו באחד הערים וחי כי היא הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה, ואם יהיה עליך דם נקי לא תזכה לשבת בה, וכו' או אם הפירוש הוא לך להנאתך, יותר יצדק להנאת גואל הדם פן יהרוג נקי. לזה אמר פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח ואינו אשם כל כך כי הלא יחם לבבו.

אחר הדברים האלה נראה לבאר שגם כאן כוונת התורה ללמדנו שמשפט זה לטובתו ולהנאתו ומדברת עם כל אחד ואחד שידע שצריך ללכת לדין תורה ולתת לעצמו שופטים ושוטרים בכל מקום שיהיה כי זה לטובתך ולהנאתך כאשר נביא דברי חז"ל בזה. כתוב במדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן ו [טז, יח] שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, בכל עיר ועיר, לשבטך אפי' עיר שכולה משפחה אחת מנה לה דיינין, ושפטו את העם משפט צדק ללמדך שצדקה עושין עם שניהם עם הזכאי שנוטל את שלו ועם החייב שמוציאין גזל מתחת ידו, דבר אחר משפט צדק בזמן שעוסקין ודנין בצדק הן עושין צדקה עם הבריות ומצילין אותן מן הפורעניות שנאמר (תהלים פה) אמת מארץ תצמח וגו', בזמן שדין אמת מארץ תצמח אז צדק משמים נשקף הקדוש ברוך הוא עושה צדקה עם הבריות ומציל אותן מפורעניות ומיסורין וטובה באה לעולם. עוד מבואר במדרש תנחומא (בובר) פרשת משפטים [ד] ר' אלעזר אמר אם יש דין למטה אין דין למעלה, אם אין דין למעלה יש דין למטה, כיצד אם יעשו התחתונים דין אין דין למעלה, לכך אמר הקדוש ברוך הוא שמרו את המשפט מלמטה שלא תגרמו לי לעשות משפט מלמעלה, הוי ואלה המשפטים ע"כ. הראת לדעת עד כמה טובת האדם ללכת לדין תורה כי בזה מציל עצמו ובני ביתו ואת העולם מגזרות רעות ומביא שלום ומונע דין למעלה מעליו. ומצאתי בס"ד שכוונתי לדברי הנחלת יעקב דברים פרשת שופטים פרק טז פסוק יח ר' יעקב לורברבוים רבה של העיר ליסא שבפולין נולד בערך בשנת תק"ל הוא למד תורה מפי ר' משולם איגרא. ובזה מובן אשר אמר דוד המלך בתהלים פרק לג (ה) אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝קֹוָ֗ק מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ: לרמז שמי שאוהב צדקה ומשפט מביא על העולם חסדים. והן הם דברי התנא באבות פרק א משנה יח רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם:

ולכן מבואר במסכת סנהדרין דף ז ע"א אחת מאימרות השגורות בפי הבריות שאדם אשר הלך לדין עם חברו וביה"ד חייבו אותו אפילו לקחו את הגלימה מעליו צריך לשמוח כל הדרך היות והקב"ה הוציא מידו את הגזילה שהיית בידו. והוסיף על כך המהרש"א חידושי אגדות שם שקלו גלימא וכו'. שכוונת חז"ל בזה שכתבו אפילו לקחו ממנו את הגלימה היינו הבגד העליון שהוא בגדי כבוד שלו כגון בזמננו את החליפה והעניבה והדבר גורם לו לביזיון מסויים לחזור עם חולצה שלא כדרכו בכל זאת ישמח כל הדרך. וכתב על כך בספר פלא יועץ - ערך משפט ודין ידוע מעלת המשפט דכתיב ציון במשפט תפדה וכתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וצריך למנות בכל עיר ועיר חכם שיורה דיני איסור והתר וידין בין איש ובין אחיו ויודיע להם את חוקי האלקים ואת תורתיו ואת הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. כו' ועוד אני מדבר בהנהגת הבעלי דינין כי הן אמת דאמור רבנן מאן דשקלי ליה גלימא בבי דינא ליזמר וליזיל, אבל עינינו הרואות כל בתר איפכא שתכף כשקורין אותו לדין תורה יחרה אפו וחמתו ונעשה אויבו ושונאו, ואין זה אלא חסרון דעת, כי מה בכך כי יבא העם לדרוש אלקי"ם, אמנם לפי מנהגן של בריות ראוי למי שרוצה להיות מבקש שלום ורודף שלום שימשוך ידו כל אשר יוכל מלהזמין את חבירו לדין תורה, וישתדל לגמור הענין ע"י רעים אהובים, ואם עכ"פ לא יוכל מלט מלהזמינו לדין יקדים לילך אצלו ולדבר דברי שלום לאמר אחי ורעי אל ירע בעיניך כי אנשים אחים אנחנו ולבי שלם עמך באהבה ואחוה רק שאנחנו חלוקים בדעות ושנינו רוצים האמת והיושר רק שצריך שיבא השלישי ויכריע בינינו קומה ונלכה לדרוש אלקי"ם בשלום ובמישור ונשמור לעשות ככל אשר יורונו ובבואם לפני השופט יערכו טענותם בנחת בקול נמוך ולא יהא האחד נכנס בתוך דברי חבירו ומי שיצא חייב בדין יקבל עליו את הדין באהבה וישמח על שיצא גזילה מתחת ידו ואח"כ יהיו רעים אהובים כמאז ומקדם עכ"ל: כך חז"ל מלמדים אותנו עד כמה צריך האדם לשמוח להלך לדין תורה אצל הדיינים אם לא הצליח להתפשר איתו וגם אם כאשר פסקו ביה"ד שהוא חייב ישמח כל הדרך כי הקב"ה הוציא ממנו רכוש שאינו שלו בצורה הכי מכובדת, שאם לא כך אותו רכוש היה אמור לצאת ממנו בדרכים אחרות אשר יגרמו לו יסורים וצער כגון בתרופות ורופאים או בנזקי ממונו וכדומא ומלבד הדבר הזה מרויח שמעורר מידת החסד עליו ועל העולם ואף אין עליו דין בשמים ואיך יעצב ליבו שיצא חייב הרי הוא יותר הרויח מהזכאי שבסך הכל קיבל ממון ואילו הוא הציל את גופו ונשמתו במה ששילם, לזאת כתבה התורה שופטים ושוטרים תתן לך שזה לטובתך ולהנאתך.

ולכן כתב הלבוש אורח חיים סימן תרג ויש נוהגין שלא לדון בין איש לחבירו, ונ"ל אדרבה יותר טוב הוא לדון ולפסוק הדין בין הבריות כדי שיהא השלום ביניהם ביום כיפור, ועוד הרי אמרו חז"ל [דב"ר ה, ד] במקום שיש דין אין דין ומקום שאין דין יש דין, ר"ל אם נעשה הדין למטה אין הדין למעלה, ואם אין נעשה למטה נעשה למעלה, וא"כ אם לא ידונו למטה הרי מדת הדין למעלה מתוחה עלינו ח"ו, על כן נ"ל שיותר טוב הוא לדון למטה ולהשקיט הדין שלמעלה, כי על הדין העולם עומד שנאמר [זכריה ח, טז] אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם, ועוד גם מצד התובע יש לנו להטפל לדינו שהרי צריכים כל ישראל להיות להם שלום זה עם זה ביום כיפור, והתובע בזה יבער לבו על נתבע שיחזיק את שלו שלא כדין ויהיה שנאתו עליו בלבו, גם מצד הנתבע טוב לו להזקק לו להוציא גזילה מתחת ידו קודם בא יום הדין הגדול והקדוש ותתקבל תשובתו יותר, כי בעוד הגזילה בידו יהיה ביום הדין כטובל ושרץ בידו, על כן אני אומר כי שטות גמור הוא ושיבוש הדעת יש באותן שנוהגין שלא לדון עכ"ל. והביאו דבריו הפוסקים הט"ז והמ"א ועוד. ולכן דווקא בימי עשרת תשובה חז"ל שינו את נוסח הברכה המלך המשפט בכדי ללמדנו שדווקא בתקופה זו יש תועלת גדולה כשיש משפט למטה אין משפט למעלה.

ביום שישי ט"ו באב תשע"ו האסון שפתח את בין הזמנים הבחור אליהו מגורי כהן ז"ל מבני ברק, בן 20 בלבד, טבע למוות ונמשה בחוף שרתון בתל אביב, חבריו לספסלי ישיבת זכרון מיכאל בהלם "כולם תמיד נהנו להיות במחיצתו. והנה אחר כמה ימים ביום שלישי י"ט אב תשע"ו החלום שמסעיר את צפת בבין הזמנים, הבחור אליהו מגורי כהן ז"ל, שטבע ביום בשישי האחרון למוות בחופי תל אביב, הגיע בחלום לאברך תושב צפת מספר פעמים וביקש ממנו, טבלתי במקווה טאלנא בלי לשלם, תשלם עבורי הרב יוסף כהנא מצפת מספר ל'בחדרי חרדים' "תושב העיר התקשר אלי בגלל שאני גר קרוב למקווה וביקש ממני ללכת לשלם במקווה בטאלנא בעיר העתיקה. שילמתי שבע שקלים, כפי שעולה כניסה בערב שבת". הרב כהנא מספר עוד "הבנתי לפי דבריו של אותו אברך כי כבר קודם שהוא נפטר הוא ביקש ממנו לשלם והלה שכח. האמת שהיה לי יום קשה, הייתי ממש עייף, כבר שכבתי במיטה וממש לא בא לי לקום, אבל כששמעתי שלנשמה של הבחור אליהו אין מנוח, לא הייתי מסוגל ללכת לישון ולתת לנשמה להתייסר למעלה. קמתי והלכתי למקווה של טאלנא וראיתי שלט 'בימי חול חמש ש"ח, בימי שישי שבע ש"ח', מאחר ולא ידעתי מתי אליהו לא שילם, האם ביום חול או בשבת, העדפתי לשים שבע ש"ח. אותם הנחתי בקופת המקווה בשעה אחד בלילה.

הראת לדעת עד כמה לטובת האדם כאשר הולך לדין תורה וניצול ח"ו מרכוש שאינו שלו כי בזה עושה נחת רוח לקב"ה ומעורר מידת הרחמים על עצמו ועל העולם ואף גם זאת מבטל גזרות רעות ומציל עצמו מן הדין ומצער לנשמתו, אולם רבים לצערנו כאשר מגיעים לעניין של ממונות קשה להם לקבל את הדין ומעדיפים ללכת לערכאות אשר דנים על פי חוקי אומות העולם, והדבר מזעזע כיצד יכול האדם לעזוב תורת אלוקים חיים תורה שניתנה מהשמים שאינה חוכמה אנושית המנחה את האדם כיצד צריך לנהוג והולך אחר הגיון של אומות העולם אשר קבעו מוסכמות חברתיות ובנו להם חוקים ומשפטים, והנה לדוגמה כעת עומד על הפרק עניין עבודות הרכבת בשבת עד שכבר ראש הממשלה השתכנע שצריך להפסיקן באים בג"צ ומוציאים צו מניעה לממשה וראשיה שלא להפסיק העבודות הפכו לפוסקים ולמכריעים כיצד צריך להנהיג המדינה גם בהלכה וכל זה למרות שאין סיג ושיח בתורת ישראל והכל נובע ממה שקיבלו את הכוח לשפוט לפי חוקי אומות העולם שומו שמים עד היכן אפשר לאבד את השפיות, לכן התורה מצווה אותנו כל אחד צריך לשמוח ולהשתדל ללכת לדין תורה כי זה לטובתו ועל ידי זה נזכה שיקויים בנו מאמר חז"ל כשיש דין למטה אין דין למעלה והקב"ה יקום מכסא דין וישב על כסא רחמים ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ויקויים הפסוק ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמן ואמן.

המעוננינים לשמוע את השיעור נמסר ברדיו קול חי כל יום שישי בין השעה שש לשבע בבוקר.
כל המעוניין לקבל דבר הפרשה באימיל. נא לשלוח בקשה לכתובת [email protected]

בידידות ואהבה
הצב"י מרדכי מלכא ס"ט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!