רק 17% משוטרים שסרחו הועמדו לדין

הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (שני) על תופעת אלימות השוטרים. בדיון השתתפו גם אזרחים שנפגעו ותלונתם נחשפה בתקשורת, בכירי המשטרה, ובראשם המפכ"ל רב ניצב דודי כהן, ונציגי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים.

יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון מקדימה אמר: "משטרת ישראל היא נכס לחברה הישראלית, ועלינו לוודא שמחד היא יכולה לבצע את תפקידה ומאידך לשמר את אמון הציבור במשטרה – לא רק בפיקוד העליון אלא גם בשוטר ברחוב". חסון הדגיש, כי כל מערכת אינה חסינה מביקורת חיצונית ופנימית.

חנה יזרעלוביץ', המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, ציינה כי על פי הביקורת שנערכה כמחצית מהתלונות למח"ש אינן נבדקות בכלל, ומאלו שנחקרות - רובן נסגרות. היא הדגישה כי מח"ש יודעת שסגירת התלונה לא שללה את האלימות שביצע השוטר - והמחלקה איננה מעבירה פרטים אלו כדי שהמשטרה תעצור את קידומו של השוטר הבעייתי או תערוך עימו בירור פיקודי.

המפכ"ל דודי כהן דחה את תביעת משרד המבקר, כי המשטרה תבצע תחקירים על אלימות שוטרים אחרי שמח"ש סגרה את התיקים, והבהיר כי הסמכות בעניין הוצאה לגמרי מידי המשטרה והועברה למח"ש.

ח"כ אריה ביבי מקדימה, לשעבר ניצב וראש אגף כוח אדם במשטרה, הדגיש כי לא המשטרה ולא חברי הכנסת לא יגנו על שוטרים שסרחו, אך הדגיש כי אין קורס במשטרה שאין מוצגים בו דילמות של אזרח מול שוטר. ביבי קרא להגביל את זמן החקירה של מח"ש, כדי שלא תיווצר תקופה ממושכת מידי של השעיה, בה השוטר-הנחקר מקבל רק משכורת חלקית.

ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי תקף את העובדה שמח"ש איננה מבצעת תחקירים אלא לטענתו רק גובה עדויות מהנפגע וכשיש מולו את העדות של השוטר-המכחיש - הרי שהיא סוגרת את התיק וגונזת את התלונה בטענה של "גרסה מול גרסה".

"מח"ש איננה חוקרת, איננה מפענחת ממצאים, כולל ממצאים גלויים. מח"ש לא מנסה למצוא האם שוטר באמת פגע באזרח. מח"ש לא מחפשת ראיות ואם המתלונן לא הצליח לספק את התמונה של השוטר - מח"ש תסגור את התיק. גם אחרי שביהמ"ש פסק פיצויים לאזרח מחש מסרבת לפתוח את התיק", הוסיף.

מבקרת הפנים של משרד המשפטים איריס פרידמן הודתה שמיום הקמת היחידה לביקורת במשרד, בשנת 92', לא בוצעה כלל ביקורת על מח"ש והבטיחה כי בשנת 2011 יוכנס מח"ש להצעה לביקורת והמחכה לאישור מנכ"ל משרד המשפטים. יו"ר הוועדה יואל חסון העיר על כך כי ביקורת-פנימית לא מבינה שמי שלא מבצע ביקורת בעצמו מביא עליו ביקורת חיצונית.

עו"ד משה סעדה, נציג מח"ש, סיפר כי בעוד כחודשיים רוב החוקרים במחלקה כבר יהיו אזרחים. הוא טען כי הם גם יוזמים ולא מחכים לתלונה, ולומדים גם מהתקשורת וגם ממידע מודיעיני. לדבריו, מתוך כ- 2800 תלונות שהוגשו בשנת 2009, 34% נסגרו מחוסר-אשמה, ו39% נוספים נסגרו מחוסר עניין לציבור. סה"כ 1360 תלונות נגנזו. רק 17 אחוז מהתלונות נגד שוטרים אלימים הגיעו לכדי העמדה לדין.

לדברי סעדה לפעמים פונים חוקרי מח"ש לאזרח והוא מסרב לשתף פעולה. סעדה סיפר כי בחלק מהתלונות נגד אלימות שוטרים, נחשפים ניסיונות של שוטרים לחפות על חבריהם האלימים. "אנחנו חוקרים את השוטרים על שיבוש הליכי חקירה, ומנסים להעלות את רף הענישה על-כך", הוסיף.

היו"ר יואל חסון הביא חלק מהעדויות שהופיעו בתקשורת, בהן הוצגו תמונות ברורות שהשוטרים הכו אזרחים - ובכל זאת נסגר התיק מחוסר עניין לציבור או מחוסר-ראיות. על כך השיב סעדה כי בתוכנית שודרה רק גרסתו המאוחרת של המתלונן.

לדבריו, יש פער משמעותי בין הגרסא הראשונית של המתלוננים לבין הגרסה האחרונה שהיא זו ששודרה. "אנחנו בחנו את התיקים לעומק – גם חוקר, ראש צוות חקירות, ופרקליט מח"ש וע"פ כל הראיות הסיטואציה שהוקרנה בטלוויזיה היא אלימות כלפי השוטרים", ציין סעדה.

ח"כ ראלב מג'אדלה מהעבודה אמר, כי המפכ"ל צריך להיות מוטרד מהחזרת אמון הציבור במשטרה. "איך האזרח ירגיש כשהמפכ"ל ומפקד המחוז הצפוני מלווים לכלא שוטר שרצח אזרח. זו דוגמא אישית שלילית", קבע.

ח"כ מרינה סולודקין מקדימה הוסיפה, כי לפני כ-15 שנה היו הרבה בעיות אלימות שוטרים נגד עולים מחבר המדינות ומאתיופיה, ובשנים האחרונות ניכר שיפור. ואולם היא טענה כי אי אפשר ששוטר יחזור לעבודתו במהירות - לאחר שהרג אזרח, כפי שאירע בתקרית בעתלית.

אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע תיארה כיצד מח"ש התעלמה מהקצין אמיר פארס, שהואשם באלימות בעמונה, והתברר כי שיקר בחקירתו במשטרה, שיקר בחקירתו במח"ש ושיקר לבית המשפט. פארס הורשע וחוייב לשלם פיצויים למפגין שהיכה - אך את סכום הפיצויים שילמה המשטרה ולא הקצין-השקרן מכיסו.

"אלימות שוטרים איננה בעיה של המתלונן ולא עליו מוטל להביא את הראיות למח"ש. זו מחויבות ובעיה שלנו כחברה", הוסיפה. לדבריה המשטרה שולחת למגע עם אזרחים גם שוטרים נגועים באלימות בעבר.

ח"כ דב חנין (חד"ש) הזהיר, כי "יש רצון במערכת המשטרתית לטשטש, למרוח, ולעגל פינות בנושא אלימות שוטרים. זו לא המשטרה שמגיע לאזרחי ישראל לקבל".

נפגעים שתלונתם שודרה בתקשורת סיפרו על האימה והפחד שחוו בעת שהשוטרים תקפו אותם. מולם אמר ניצב יואב סגלוביץ, ראש אגף חקירות מודיעין כי כלי-התקשורת ערכו את העדויות והביאו מהם רק קטעים. "במשטרה אין תרבות שקר אך יש אנשים שמועדים ואותם אנחנו לא מגבים ועליהם לא מחפים".

המפכ"ל הוסיף, כי משטרת ישראל מגנה כל אלימות ואמירת שקר. "משטרה חזקה היא מרכיב-הכרחי במדינה דמוקרטית", הדגיש והוסיף כי "אנו ניצבים בפני איומים אסטרטגים בתחום הפשיעה, חמורה ומאורגנת. אנו דורשים מהשוטרים מקצועיות, נחישות וחתירה למגע. 27,000 שוטרים ולוחמי מג"ב נמצאים בכל השסעים והמתחים של החברה הישראלית והמשטרה מקפידה לעבוד עם הראש ולא עם הידיים". לדבריו בשנת 2009 הועמדו לדין 104 שוטרים בגלל שימוש בכוח, כמחציתם עקב הליך במח"ש ומחציתם ביוזמת המשטרה-עצמה.

"המשטרה איננה נותנת גיבוי אוטומטי לשוטר", הבהיר כהן "וכל מקרה נבדק לגופו, אך שוטר שנשלח לבצע את תפקידו חייב לקבל את גיבוי המשטרה עד שיורשע". לדבריו בשנים האחרונות נרשמה ירידה בתלונות על אלימות שוטרים.

ח"כ חסון הבהיר כי הדיון בא לחזק את המשטרה, ורוב שוטרי ישראל עובדים בתנאים לא-קלים. חסון קרא לחזק את מעמד השוטר גם מבחינת תדמית וגם את שכרו ותנאיו. הוא הבהיר כי מח"ש חייבת להיות גורם מרתיע כלפי השוטרים והדגיש כי מדובר בכשל חמור בכך שעד היום לא נערכה במשרד המשפטים ביקורת-פנימית על תפקוד המחלקה. "ביקורת פרלמנטרית היא חיונית, ומשמשת כלי ניהולי לשיפור התפקוד, הוסיף וקרא למפכ"ל להראות כי ידה של המשטרה קשה נגד שוטרים אלימים, הפוגעים בתדמיתה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!