לייזרזון נגד הסימפוזיונים הפוליטיים

הרבה דברים אפשר להגיד עליו, על יו"ר החינוך העצמאי הרב אברהם-יוסף לייזרזון. אבל אי-אפשר לומר שהוא לא מבין תקשורת. הוא מכיר היטב את ערכה והשפעתה של המילה הכתובה לטוב ולמוטב, ולא בכדי, אין כמעט שבוע ששמו אינו מתנוסס בעיתונות החרדית.

כידוע, מנהג ישראל בשנים האחרונות, הוא, לקיים סימפוזיונים במסגרת ה'קמפים' הנערכים על-ידי הישיבות בימי בין הזמנים של אב. בגילוי נאות ייכתב כי כותב השורות הנחה בשבוע שעבר פאנל מן הסוג הזה – והחוויה הייתה מסעירה ומרתקת. כל ישיבה מתפארת בדמויות שהצליחה להביא לקמפ שלה, כאשר הדמויות המבוקשות הן, בדרך-כלל, פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים מאנ"ש. זוהי שעתם היפה של בני-הישיבות לקבל תשובות לכל השאלות מפי הבכירים עצמם – ללא ריקודי 'מה יפית' וללא עיגולי פינות.

דווקא הרב לייזרזון, שלא נודע מעולם כמי ש'מתנזר' מתקשורת, השיב השנה בשלילה לכמה ישיבות חשובות שהזמינו אותו ליטול חלק בסימפוזיון השנתי לצד פוליטיקאים. נשמע מפתיע? ובכן, טיעון אידיאולוגי בצידו. וכשלרב לייזרזון יש מה לומר, הוא לא מתחבא מאף אחד.

בתשובה לשאלתנו, מסביר השבוע הרב לייזרזון ל'קו עיתונות דתית', כי התנגדותו ל'סימפוזיונים פוליטיים' בלבד. "אני מדבר מניסיוני כמי שהשתתף בשנים האחרונות בסימפוזיונים", הוא מקדים. "אמנם זה מרתק ומסקרן מאוד, ולאישי-ציבור יש רצון להתבטא בפני בני-הישיבות, אבל הגיעו דיבורים עד נפש".

והוא מסביר בחיוך: "נכון שבחורי ישיבות צריכים להתאוורר, אבל אי-אפשר לנהל את כל המשאים-ומתנים והויכוחים הפוליטיים לנגד עיניהם של מאות בחורי ישיבה. לא אלו הם המסרים שצריכים להגיע לאוזניהם של בחורי הישיבות כהכנה לקראת 'אלול'. לצערנו, הבימה הזו הפכה להזדמנות להוציא החוצה את כל התככים, המחלקות וחילוקי הדעות של הפוליטיקה החרדית".

האם הוא מציע אלטרנטיבה? ללייזרזון מספר רעיונות: "להביא עסקנים ותיקים שיספרו על ניהול המערכות לקודשי ישראל, ואולי להזמין את נאמני ביתם של גדולי ישראל על-מנת להתחקות אחר שיחם ושיגם של הגדולים בכל הדורות".

נו, באמת, אני שואל את לייזרזון. אתה לא מכיר את עולם הישיבות? יש כאן חבר'ה אינטלקטואלים, מצביעים של המפלגות החרדיות, שרוצים לשמוע תשובות לנושאים פוליטיים בוערים.

לייזרזון: "אפשר אולי להביא אישי ציבור, אבל אני מתנגד ל'תעמולת הבחירות' שלא בעיתה. יש עוד הרבה מה לדבר מלבד הויכוחים הפוליטיים הפנימיים. בוא נדבר תכל'ס: האם מישהו חושב שהבעיות המהותיות ייפתרו בידיהם של בני-הישיבות? הרי הם לא ה'בוררים' בין ח"כ פלוני לאלמוני..."

"יש לי הרבה מה להתווכח ולהתבטא", מדגיש לייזרזון. "וזוהי הסיבה שלא רציתי לבוא".

"אני לא רוצה להיות המטיף בשער", הוא מתנצל לסיום לא לפני שהוא מדגיש כי את הסימפוזיונים, ככל הידוע לו, מארגנים בני-הישיבות – ובוודאי שראשי-הישיבות גם הם היו מעדיפים שהפוליטיקה הפנימית תישאר בחוץ.

האם הדברים ייפלו על אוזניים קשובות? אשרי המאמין. קשה לנו להאמין שהבחורים יוותרו על ה'תענוג' הזה, שהפך בלא מעט מן הישיבות לגולת הכותרת – תרתי משמע – של ה'קמפ' השנתי. אבל יש דברים שחייבים להיאמר.

הכתבה פורסמה ברשת 'קו עיתונות דתית'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!