דף של ספינה בלב י-ם
זה לא עוד מפעל חסד או שיעור גמרא יומי, זהו פרויקט של איש אחד המקדיש את חייו למקום וללומדיו • אליהו הלוי ממחיש בצבעים חיים את שעורי הדף היומי ב'זכרון משה' בסיקור ותמונות • מיוחד
- אליהו הלוי
- כ"ג אב התשס"ח
- 6 תגובות
מפעל חיים. הרב פנחס גוטפרב
מצאתי עצמי מרותק לשיעורו הקולח, מנסה לא לפספס ולו מילה אחת. הוא הרצה את דבריו בשטף, תוך שהוא עוקב אחר מבטי תלמידיו. נדמה הוא כמחפש אחר זיק של הבנה בפני תלמידיו. האווירה בחדר הייתה תוססת ועירנית במיוחד, כאשר בפני כולם ניכרה הפעילות והשותפות ההדדית בשיעור.
לפתע נכנס לחדר יהודי ישיש, מדדה באיטיות ובצליעה קלה לעבר מקומו. זקנו המלבין ופניו חרושות הקמטים, מעידים על ה"פקאלע" שהוא נושא על גבו.
"רב דוב פנה מקום לרבינו בחיי", פונה מגיד השיעור בחיוך שובה-לב ליושב לצידו, תוך שהוא מחזק את היהודי שזה עתה נכנס: "אין לך רופא כמו התורה, בא שב על מקומך ותתחזק בתורה".
צילום: הרב קראוס
מחייב את כולם
פגשתי אותו נינוח. בסבר פנים ניאות לשוחח עימי על המפעל המיוחד שזכה להקים. הרב פנחס גוטפרב, מייסד 'המרכז העולמי ללימוד הדף היומי' - מרכז המפעיל שיעורים בדף היומי סביב השעון, בשטיבלאך של 'זכרון משה'.במפעלו זה יצר פלטפורמה רחבה לכל מבקש ה'.
"הדבר הייחודי במפעל הזה", פותח הרב גוטפרב, "הוא המוטו שכל אחד ימצא כאן את מה שמתאים לו, ובשעה שמתאימה לו. אם בשעות עסקינן, הרי שהשיעורים כאן מתקיימים משעה ארבע לפנות בוקר ועד אחת בלילה. גם רמות השיעורים משתנים משיעור לשיעור. ישנם כאן מספר שיעורים, המצריכים הכנה מראש לשם הבנת השיעור".
זכרון משה קנתה לה מאז ולתמיד שם, כאבן שואבת לכל צמא דעת, כאשר מגידים בעלי-שם היו נושאים את דברותיהם מידי שבת, ולחילופין בעיתות צרה, מעל גבי סטנדר האבן המיתולוגי, הניצב במרכז מדרגות ארון הקודש, באולם התפילה המרכזי. מגידי שיעורים היו מוסרים את שיעוריהם בעיתים קבועים ביום, אולם אלו לא היו נפוצים די ובלתי ממוסדים.
צילום: מבעד לחלון
צילום: הרב אונדר
צילום: חדר השיעורים
צילום: מכל גווני הקשת
הרב גוטפרב החל את פעילותו במקום לפני כ-21 שנה. הוא גיבש וארגן שיעורים בשעות מסודרות, תוך שהוא משכנע ר"מים ברי אוריין להצטרף לפעילותו. כיום מתקיימים כאן במהלך יממה 32 שיעורים. "לפני כ-17 שנה פנה אלי הר"ר מרדכי קרסינקי", ממשיך הרב גוטפרב. "ברשותו היה מחסן גרוטאות שהיה ממוקם מאחורי השטיבלאך, וברצונו היה להפוך אותו לחדר שיעורים, נוסף על הקיימים. כך נוצר מקום רחב ומרווח למסירת שיעורים, שכמובן תרם להיקף כמות השיעורים ביום" .
מה היחודיות של המקום הזה? חסרים שיעורי 'דף היומי' בכל מקום ומקום?
"תראה", הוא אומר, תוך שהוא מצביע על תמונה המונחת על השולחן. "כאן יושב לו ילד בן 9 ולצידו יושב ישיש בגיל 90. ההרמוניה ותחושת הביחד כאן הם מדהימים. אין כאן מגבלה של גילים, מוצא, או רקע חברתי. כאן יושבים כולם זה לצד זה, באווירה של אחדות סביב התורה, המאחדת את כולם. בנוסף כל אחד ימצא כאן את רמת הלימוד, והשעה הנוחה לו".
סיפור התור המופלא
במסגרת השיעורים שנמסרים במקום, מבצע הרב גוטפרב, המחשות בנושאי הלימוד התקופתיים. אם מדובר בשחיטת בהמה והדגמת האיברים, דיני הטריפה, ראשית הגז הנעשה בפומבי, וגם ביציאה לשדה חשוך לשם המחשת דיני קידוש החודש, המזלות וכו'.
בהקשר לזה, יש בפיו סיפור מופלא, שהתרחש לו ממש מעל הסטנדר, סיפור הנראה לקוח מתקופת האר"י. עיניו בורקות. הוא נראה נרגש מה, כאשר הוא פותח בסיפור: "זה קרה יום אחד, בשעה 6:15 בבוקר, כאשר מסרתי שיעור במסכת קינים לצעירי הצאן, שיעור אותו המחשתי באמצעות יונים שאיתרתי מבעוד מועד. הדגמתי על היונים את ההלכות השונות.
"בסיום, הפטרתי בקול, כאילו ביני לביני: 'חבל שאין לי כאן גם תור בכדי להמחיש לכם'. באותו רגע", הוא מתאר בפאתוס, "נכנס תור הישר לחדר השיעורים, הוא עף אנה ואנה עד שנחת ונעמד היישר על הסטנדר שלי, כאומר טול אותי. באותו רגע נעתקו המילים מפי. הייתי המום ונרגש מעוצמת ההשגחה. כל התלמידים שנכחו במקום חוו את החוויה המדהימה שמן הסתם לא ישכחו לעולם. אגב, המעניין, כי בסיום השיעורים בהם המחשתי שוב ושוב באמצעות התור, כאשר לא הייתי זקוק לו שוב, לקחתי אותו לביתי ושמתי אותו בקופסת קרטון, אך לתדהמתי, מיד הוא שבק חיים".
להכניס 'גישמאק'
יצאתי לעבר השטיבלאך, בכדי לטעום על קצה המזלג את החוויה הזאת. הגעתי היישר אל שיעורו של הרב י. קראוס, המתקיים בשעות הערב. מצאתיו יושב בתוך הקבוצה המגובשת, ובהסבר קולח העמיד את הסוגיה על מקומה.
"סוד ההצלחה של הרב קראוס", אומר לי משתתף בשיעור מעת היווסדו, "הוא כושר ההסברה המדהים, וההרמוניה והגיבוש כאן שהם ממש מופלאים. די אם אציין כי לאחרונה, כאשר אחותו של הרב קראוס התחתנה, הוא התעקש למסור את השיעור, ומיד בסיומה לקחתי אותו ברכבי לחתונה".
אצל הרב אונדר, המוסר את שיעורו ב-10:15 בבוקר לא מצאתי לי מקום. חדר השיעורים היה מלא מפה אל פה. הדיון שהתנהל סחף את כל הלומדים, כאשר הרב אונדר מנחה את הטון, תוך שהוא משיב ועונה לכל אחד ואחד ביחס של כבוד. שיעור זה מקיף את ה'רייד' על הדף עד האחרונים, ויש להכין את הדף הנלמד.
צילום: שלט המורה על זמני השיעורים
די אם נציין כי על פי עדות, עמל הרב על שיעורו כשבע שעות. "השיעור הזה הוא עמוק, ומטרתו להכניס 'גישמאק' לאלו שכבר עמלו על הדף", אומר משתתף בשיעור, מתלמידי רבי חיים שמואלביץ. "ישנו חז"ל האומר של'ואהבת' מגיעים על-ידי 'והיו הדברים', דהיינו שעל-ידי לימוד התורה מגיעים לאהבת השם, וזאת על-ידי שחיים את הדברים. היכרתי כאן בשיעור יהודי ששרד את התופת במחנה אושוויץ בעת המלחמה הארורה, וכאשר חלה ולא יכל להשתתף בשיעור, הוא קבל בעיני בשברון לב: 'כל חיי אינם שווים לי כשאני לא יכול לבוא ולהשתתף בשיעור'. היה כאן גם יהודי בשם ר' דובצ'ה לוברבום, שהיה מבקש כל בוקר: 'ריבנו של עולם, איני מבקש ממך אלא דבר אחד: שאוכל היום לבוא להשתתף בשיעור, ולהבינו כראוי'".
הרב גוטפרב: "בתחילה, כאשר התחלתי למסור שיעורים, ניגש אלי יהודי שמראה פניו והליכותיו העידו עליו כי מן אנשי עולם התחתון הוא. הוא תפס בידי בחוזקה ואמר לי: 'הרב, אתה חייב לקלוט אותי לשיעור שלך'. האמת שלא רציתי אותו בד' אמותי", מציין הרב גוטפרב, "חששתי ובצדק. אך הלה התעקש, ואט-אט הוא השתלב בשיעורים. כיום ברוך ה' הוא עצמו מוסר שיעורים במקום בשעת בוקר מוקדמת".לשיעורים הנמסרים ב'זכרון משה' ניתן להאזין, און ליין, באמצעות מערכת 'קול הדף'.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות