נפטר הגבאי המיתולוגי של נתניה

ר' יצחק כהן ז"ל נולד בשנת תרע"ח לראש הקהילה היהודית בעיר באלך שבאפגניסטן. אביו היה בעל נכסים ומפעל לעיבוד כותנה. כמצוות ראש המשפחה בצוואתו, מכרה המשפחה המורחבת את רכושה, ובשנת תרצ"א שמה פעמיה לארץ ישראל. בכסף שנשאו עמם, רכשו בארץ ישראל מגרשים ובניינים, והקימו מפעל לצמר פלדה.

בשנת תרצ"ט, בעת הקמת המפעלים הראשונים לליטוש יהלומים, ניסה ר' יצחק כהן את יכולתו בענף חדש ומבטיח זה. תחילת הדרך היתה עם בני משפחת עמיאל, ותוך תקופה קצרה, יחסית, כארבעה חודשים, הפך למנהל במפעל.

בתש"ב עבר לנתניה, וקבע בה את עתידו ועתיד משפחתו. ניהול בית החרושת 'אוריון', מחלוצי התעשייה בנתניה, נמסר לידיו, לאחר שהוכחה יכולתו לנווט את המפעל בזמן המשבר הגדול. בעלי המפעל, שהיו מגדולי התעשייה במדינה באותה עת, הציעו לו בשנת 1952 לקנות חלק ממניות החברה, וכך, ממשבר למשבר, הגדיל יצחק כהן את חלקו בחברה, עד להשלמת הרכישה של המפעל כולו.

עם הצטרפות הבנים והחתנים התרחבו עסקי הייצור למפעלים נוספים. ב-1966 התבקש על ידי שר המסחר והתעשייה דאז, פנחס ספיר ז"ל, להקים מפעל בגבעת עדה, שנחשבה לאזור פיתוח. באותן שנים התרחב הייצור לבאר שבע, אופקים, נתיבות וצפת.

בשנת 1976 זכתה החברה בראשה עמד בתואר יצואן מצטיין. בשנת 1983 הוענק ליצחק כהן התואר יקיר נתניה, על פועלו בפיתוח תעשיית היהלומים בעיר בנוסף לפעילותו הציבורית הענפה ומעורבותו בכל הקשור לקליטת העלייה מרוסיה.

במשך עשרות שנים כיהן כגבאי בית הכנסת הראשי של נתניה 'זכור לדוד', שם מתפלל רבה של נתניה, הרב דוד שלוש שליט"א

יצחק כהן קיבל את התואר 'יקיר תעשיית היהלומים' בשנת 1990.

בהלוויתו הגיעו אלפים לחלוק לו כבוד אחרון בין המספידים היה ניתן לראות את האדמו"ר מצאנז שביכה על האבדה הגדולה, ואברכי הכוללים הרבים בהם תמך במשך עשרות שנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!