'אוכלים אותה' בשיאן

מחלוקת הפוסקים קידמה אותנו טרם הגיענו ל'שיאן', האסייתית הירושלמית. היו שטענו בלהט כי האוכל שם בינוני ומטה, והיו שטענו שהאוכל דוקא בסדר גמור. אחרי מו"מ מתיש גובשה הסכמה בין שני הצדדים ששני סעיפיה המרכזים קובעים: א. המקום עצמו משובב נפש, אפילו מקסים. ב. האוכל לא מדהים.

עם תובנות שכאלה עשינו את פעמינו, בחשש מה – יש להודות, אל עבר תחנת הרוח ברחוב רמב"ן בירושלים, מקום משכנה של המסעדה. המקום עצמו, אם נתעלם לרגע משלט הפח האופייני יותר לחומסיה יד שניה בשוק מחנה יהודה מאשר למסעדה יוקרתית – המקום עצמו, כך גילינו מיד, אכן משובב נפש. בוודאי אם התמזל מזלכם ושוגרתם לחדר ה-V.I.P המדהים שיכול לפתוח את התיאבון גם לסובלים מאנורקסיה חריפה.

ועכשיו לאוכל. פתחנו באגרול (חביב), בירקות עם אטריות פריכות (חביב מאוד) ובסלט צנון (חביב ומומלץ ביותר). ההמשך היה מורכב יותר. מרק התירס עם נגיעת הקוקוס עורר קולות התפעלות מחובבי הז'אנר, כמוהו גם הוונטון שהוגדר כמצוין, ורק בחלקנו נפל מרק הטופו עם לימון וצילי שעורר ציפיות. ציפיות שנגוזו עם הטעם השרוף שהעלתה בחכתה הכף ששקעה בתוכו, ועם השליחה המהירה של המנה בחזרה למטבח.

הפיצוי הגיע, ובגדול, בעיקריות. צר לי לאכזב את הפסימיסטים ומדברי הסרה, אבל ב'שיאן', עם קצת בררנות, תמצאו מנות מצוינות. לא פחות. האנטריקוט עם חצילים מאודים, ג'ינג'ר ושמן שומשום היה מעדן, ומהפרגיות בטמפורה עם דבש, שום ואננס דרשנו במהירות מנה נוספת, אחרי שהזעקנו במהירות את המלצר, בצורה בלתי מנומסת. גם נתחי העוף החריפים עם ירקות, שום ובצל ירוק בסויה והנודלס עם נתחי עוף, גזר, בצל, פטריות, פלפלים וכרוב – היו ראויים מאוד ונעלמו להם במהירות.

הנפילה היחידה היתה בבקר במשרה בירה עם פטריות, בצלים, שום וסויה, שהיה יותר בירה במשרה בקר מאשר להפך. לא מבחינת נוזלים, אלא מבחינת טעמה המוגזם והדומיננטי מדי של הבירה במנה. אבל גם זה, לא הצליח להעיב על שביעות הרצון ולמילות החמות שפיזר הקהל אל עבר הטבח והמלצרים. מלים, שלמרבה הפלא, לא תאמו את מידת התשר שקיבלו המלצרים, אך זה כבר נושא לדיון משפחתי נוקב.

האחרונות היו טובות, אך את יתרת מילותינו ההולכת ואוזלת, ניתן ליינות. במסעדה ממליצים על היינות של יקב יתיר, ומה לעשות, הם צודקים לגמרי. הסובניון בלאן הצונן היה מעולה, וזכה לתשבחות גם מטיפוסים שהפגינו פנים חמוצות כשהמלצר התעקש עליו שוב ושוב. גם האדומים התקבלו בברכה רבה, אבל לא בשביל לעסוק בהם הרי נתכנסו כאן.

מסקנות: שיאן היא יותר ממקום ראוי לבלות בו ערב של ארוחה נעימה, בעיקר אם התמזל מזלכם והמסעדה, דבר די נדיר, לא היתה בתפוסה מלאה. הזהרו מהמוקשים הקטנים, בחרו את המומלצות, והרי לכם הבטחה: תצאו עם חיוך גדול על הפנים.

מחיר: בינוני ומעלה. כ-150 ₪ לאדם, כולל שירות ולפני יינות.

שיאן, רמב"ן 8 ירושלים. טלפון: ‭.02-5612007

קישורים:
לטור קודם של 'אוכלים אותה' - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!