הנקמה המתוקה של דרעי

החברות והידידות הקרובה בין אריה דרעי לראש הממשלה אהוד אולמרט, נמשכת כבר שנים רבות. מדובר בחברות שהחלה על בסיס פוליטי, ובחלוף השנים גם הפכה לחברות אישית.

לאולמרט היה חבר נוסף, עוד לפני שהכיר את דרעי, אך זו הסתיימה לה בשבוע שעבר בפגישה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה בירושלים. בפגישה השתתפו אהוד אולמרט ודן מרידור.

החברות השניה, בין דרעי ואולמרט, גברה על החברות הראשונה היותר עמוקה ומשמעותית. בכך נקם דרעי את נקמתו המתוקה באחד האנשים עמם יש לו חשבון ארוך, ארוך וגם כואב מאוד, עוד מימי חברון-בראון. חשבון וזכרון שהוא בלתי נשכח וגם לא נסלח.

עיתון 'הארץ' דיווח ביום שישי האחרון על הפגישה בין אולמרט ומרידור, ועל קץ החברות והידידות ביניהם. "הפגישה האחרונה ביניהם היתה קצרה, כבדה ומרירה. היא סימלה את סופה של החברות בין השניים. זו היתה חברות ארוכת שנים, אינטימית מאוד, ללא סודות וללא בגידות, שחושלה באין-סוף בריתות, תככים ומהלכים פוליטיים משותפים. ביום ראשון בערב, בלשכת ראש הממשלה, כשאהוד אולמרט ודן מרידור ישבו זה מול זה למעין שיחת סיכום מוזרה, נטולת תכלית - כבר לא נותר ממנה הרבה. רק זיכרונות".

זמן רב לפני הבחירות כבר הפעיל אולמרט את כל כובד משקלו על אריק שרון, כדי לשלב את מרידור במפץ שתכנן יחד עם מרידור. בעצם מדובר בפרויקט משותף לשניים, שהחל להתבשל על אש קטנה עוד הרבה לפני ששרון עצמו חלם על כך. מה היה יותר טבעי מכך, שמרידור ימצא את עצמו שותף בכיר במפלגה החדשה.

שרון לא רצה לשמוע. לא רק בשל השפעת בניו, עמרי וגלעד. גם שרון עצמו הוא אחד שמתקשה לסלוח ולשכוח, ואת ימי מלחמת לבנון העכורים, אז היה מרידור ממקורביו של מנחם בגין, אין צורך להזכיר. אדם נוסף הקשור עיסקית וחברית עם שרון ובניו, הטיל ווטו על כל אפשרות של פיוס והתקרבות בין השניים. קוראים לו דודי אפל.

אבל קירבתו של אולמרט לשרון, הלחצים שהפעיל שוב ושוב, עשו את שלהם, ונראה היה ששרון כבר מוכן לסלוח. אבל אז התמוטט שרון, והפגישה בין השניים כבר לא יצאה אל הפועל. מרידור היה משוכנע, שלאחר שהמושכות נמצאות בידיו הבלעדיות של אולמרט, הדרך לרשימת 'קדימה', ולאחר מכן לכהונת שר בכיר, סלולה היטב. אך זה לא קרה.

הרשימה הוגשה, ומרידור נשאר בחוץ. אולמרט המשיך להצהיר כל העת, בראיונות פומביים וגם בשיחות פרטיות, כי מנוי וגמור עמו לשלב את מרידור ולהשתמש בכישוריו וניסיונו. הבחירות חלפו עברו, הקואליציה הוקמה, ומרידור שוב נשאר בחוץ.

ידידים משותפים של השניים, הרימו גבות לנוכח השארתו של מרידור מחוץ למעגל, אבל אט-אט יצא המרצע מהשק: לאולמרט יש עוד כמה חברים קרובים, שהפעילו את כל כובד משקלם והשפעתם כדי להשאיר את מרידור בחוץ.

והם הצליחו. את דודי אפל כבר הזכרנו, אך אין ספק, שגם ידו הארוכה של אריה דרעי היתה בעניין. בכך הוא נקם את נקמתו המתוקה באיש שהיתה לו מעורבות גדולה ומרכזית במקום בו נמצא היום אריה דרעי – מחוץ למעגל הפוליטי הפומבי.

את פרשת חברון-בראון כבר הזכרנו, אך לא רק. במשך כל תקופת כהונתו של מרידור בממשלה, הוא הביע עמדות ברורות ונחרצות נגד דרעי ומפלגתו. מרידור, הידוע בגישתו הבלתי מתפשרת בנושא זה, כמורו ורבו הפוליטי מנחם בגין ("יש שופטים בירושלים"), לא עשה הרבה חשבון לדרעי, חרף עוצמתו הפוליטית האדירה.

ודרעי, שכבר היה מחוץ למשחק הפוליטי וחזר אליו בזכותו של אולמרט, סגר את החשבון.

קישורים:
עוד ידיעות פוליטיות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!