לומדים ש"ס

אם ב'דגל' יש הרבה אנשים שמדברים בגלוי ובסתר, וגם ב'אגודה' לא חסרים גרונות עמוקים, הרי שלימוד הש"ס הפך להיות משימה קשה. אפילו יותר קשה ממסכת עירובין. שום דבר לא מעורבב במפלגה הזו. אף אחד לא מעיז לפצות פה, כל עוד רשימת המועמדים לכנסת הבאה טרם פורסמה. אז, ואולי גם אז לא, יהיו כאלו שיוציאו את חרבותיהם מנרתיקיהן.

נכון לעכשיו, כשהכל עדיין לא ברור, כשכל אחד מהחכי"ם הנוכחיים שנתו נטרפת בלילה מחשש לעתיד כסאו בכנסת, הם ממלאים פיהם מים. גם לא בחדרי חדרים. הם חוששים מנחת זרועו הארוכה של הבוס. מקורביו של אריה דרעי כבר חשו זאת על בשרם. עשרת החכי"ם אולצו להכריז אמונים ולכרוע ברך לרגלי המנהיג החדש.

עוד נחזור לרשימת ש"ס לכנסת הבאה, אך אי-אפשר בלי הבוס לשעבר, אריה דרעי, שהתעורר מעט לתחיה פוליטית, ולו רק בגלל רעהו וידידו הטוב, אהוד אולמרט. מאמצים רבים נעשו בתקופה האחרונה כדי לאפשר את חזרתו של דרעי להנהגת ש"ס. היו שחשבו, וגם אמרו זאת למנהיגה הרוחני של המפלגה, הגר"ע יוסף, שהגענו כבר לימות המשיח, ואפשר לממש כבר את הפסוק 'וגר זאב עם כבש'.

אבל אלי ישי קלט להיכן מנסים להוביל אותו.

באיש אחר ובמקרה אחר, עוד יכול היה ישי, מחוסר ברירה, להסכים למנות מס' 2. אבל דרעי זה כבר סיפור אחר. לא צריך להיות עילוי בישיבת חברון כדי להבין, שכל דריסת רגל של דרעי בש"ס משמעותה השתלטות מהירה וחזקה של האריה על כל חיות היער. ישי גם מכיר היטב את הפתגם שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד.

הוא מיהר להניף את שלטי החוצות והודיע לכולם: אני המנהיג. בלעדי, איש לא ירים את ידו. זהו. אין טעם להמשיך ולנסות להחזיר את דרעי להנהגת ש"ס. פה ושם יש עוד שמנצלים מחלוקות שמתעוררות, מטבע הדברים, בין הממונים על ביתו של הרב עובדיה יוסף, הרב משה יוסף ורעייתו יהודית (מלפנים סודרי), אבל ישי הצליח לעבור את המשוכות הללו.

עכשיו הוא מסתער על היעד. הוא שואף בכל מאודו להגדיל את מספר חברי הכנסת של ש"ס. הוא חייב להוכיח לכולם, שהשארותה של ש"ס על ספסלי האופוזיציה, תוך איבוד משאבים כספיים ניכרים למוסדות ש"ס, לא הייתה לחינם, וכי יש תמורה לאגרה. הוא לא מסתפק ב-11 מנדטים. מבחינתו, תוצאה זו תהיה כשלון. שכן, לכל הדעות, דרעי היה מצליח להגדיל את מספר חברי הכנסת באופן משמעותי.

היות והדגל העדתי כבר מת מזמן, רוכב הפעם ישי על הדגל החברתי. אבל, אבוי, מה לעשות, שאת הדגל החברתי גנב לו עמיר פרץ בלי קרב. ואם גם פרץ לא מצליח להציב את הנושא החברתי במוקד מערכת הבחירות, ברור שגם ישי לא יצליח במשימה.

מה שנשאר לו, זה ללקט את הפירורים שעוד נשארו ולהציל את הקמפיין אותו הוא בונה בעמל רב מתחילת כהונתה של הכנסת היוצאת. לא לחינם גם כמעט ואין רואים את הכיפה של ישי על ראשו בפוסטרים. הוא מנסה בכל כוחו להדמות לפרץ.

אבל הצימוק שבעוגה הוא, ללא ספק, הנבחרת שתציב ש"ס בבחירות הבאות. נכון לעכשיו, כפי שציינו, שומר ישי את כל הקלפים צמוד לחזה. אבל פירורי מידע כבר דולפים החוצה. נוכל לקבוע ברמת וודאות גבוהה, שח"כ יאיר פרץ שהסתבך בפלילים בפרשת התואר האקדמאי שהשיג בדרך לא כשרה (כולם עושים את זה), יהיה מחוץ לרשימה. גם ניסים דהן, עושה רושם, סיים את הקריירה הפוליטית שלו.

אז חוץ משניים אלה, מה שהיה הוא שגם יהיה. המקסימום שנראה, זה הקפצת מועמדים מקצה הרשימה (יעקב מרגי) לחלקה העליון. ח"כ בניזרי, שאף הוא מסובך לא מעט בפרשיות פליליות, זוכה לחסינות מליאה מפטרונו הרב ראובן אלבז. נוכל לקבוע, שללא פטרונות זו, גם בניזרי היה מוצא את עצמו בחוץ. קופא בקור יחד עם פרץ ודהן.

מועמד חדש אחד שיתפוס מקום גבוה ברשימה, הוא אריאל אטיאס, העומד בראש מערכת הכשרות של 'בד"ץ בית יוסף'. אטיאס זוכה לאימונו של הרב עובדיה יוסף, ובעיקר של בנו הממונה על מערכת הכשרות הש"סית, הרב משה יוסף.

אין לישי עוד שפנים באמתחתו. המכסימום שיוכל לעשות, זו מתיחת פנים של הרשימה. כמה שידרוגים לא משמעותיים. אך פרצופה של ש"ס ישאר כפי שהיה.

אבל את העיקר לא נשכח: יש לנו מנהיג חברתי אמיתי. עם עניבה של גוטיה, חליפה של ורסצ'ה ומשקפיים של ארמני.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!