'יום הבוחר' מרסן את תאוות הפוליטיקאים • טור

מזל טוב לכנסת ה-20. ביום חגו של הפרלמנט הישראלי השאלה שלא נשאלה אך ניסרה באוויר - כנסת זו, עד מתי? ולכמה זמן?

עולם כמנהגו נוהג. הח"כים הערבים יצאו מהמליאה בעת ניגון ההימנון הלאומי התקווה. כרגיל הערבים והחרדים סירבו לענוד סיכה בצבעי כחול לבן. ח״כ הרב אריה דרעי העלה חיוך בפי הנוכחים כשתיקן את המכריזה, אריה מכלוף דרעי! הוא כבר מתכונן לסיבוב הבא. מה הוא יודע?

הקואליציה עדיין לא הוקמה. בחג החירות - חג הפסח לא תהיה לנו ממשלה חדשה. המו״מ הקואליציוני מקרטע. זרעי הפורענות לפיזור המוקדם של המליאה החדשה נזרעים ונטמנים. השנאות, הקנאות ובעיקר משחקי ה״כאילו כבוד״ בעיצומם. כולם כבר יודעים כיצד תראה הממשלה הבאה. מפת השרים והתפקידים, לפחות של השותפים הקואליציוניים - כבר ברורה.

עדיין רבים על הפירורים. מינהל כזה, ועדה זו או אחרת. פרורי שלטון, שלא רק שמנעימים ומנציחים את ההישג בקלפי... גם ובעיקר, מהווים אצבע-לעין לשני. לא רק שאין לך... לי יש! פוליטיקאים בחמדנותם.

זו הבעיה של ה״אי-שלטון״ בישראל. השיטה לא מאפשרת לשלוט. רוה״מ בראשות סיעה שהינה רק 25 אחוז מהבית. רוה״מ זקוק לכל מפלגות הלווין שלו בכדי להקים ממשלה שתזכה באמון הכנסת. כמעט ואין לרוה״מ ברירה וודאי לא אפשרות חליפית. התיאבון גדול, השכל קטן, היצרים חזקים, התאווה בוערת.

גם העובדה שהם ״תלויים זה בזה״ בכדי לבסס שלטון יציב, לא מונעת אותם מלאיים ולעיתים לבצע תלייה הדדית ״זה לצד זה״. ההיסטוריה מוכיחה, בישראל רק הימין הפיל את ממשלות הימין והעלה את השמאל לשלטון.

המנצח הגדול הוא משה כחלון. בלעדיו אי אפשר, איתו קשה עד בלתי אפשרי! כחלון כפוליטיקאי וותיק ומנוסה אמור לדעת שבפוליטיקה לפעמים בולעים את כל העוגה ונחנקים! מאידך, מנצח נדיב לעיתים זוכה בפיס. כחלון בבוטות, משחק כילד תפנוקים בחנות צעצועים! יש לו אג׳נדה שעליה נבחר ועל קיומה יבחן! הוא דורש את כל הכלים לביצועה ומימושה המיידי. צודק? בחישוב ארוך טווח לא!

אין לו מועמד מתאים ומנוסה בוגר הוועדה לתפקיד המסובך והקשה של יו״ר ועדת הכספים. ח״כ הרב משה גפני הבטיח לו שת״פ ועבודה משותפת ואיחוד מטרות. גפני יכול לספק את הסחורה. יש לו הוכחות. כחלון פותח ח-ן עובר ושב עם אחד מבחירי הפרלמנטרים בכנסת. בנוסף, קונה לעצמו אויב עתידי ליוזמותיו. בממשלה צרה קל להכשיל כל יוזמה, בפרט פוליטיקאי מנוסה כמו הרב גפני.

״מינהל התכנון במשרד הפנים״. לשם פיתרון בעיית הדיור בישראל, באם אפשר לפתור בקדנציה אחת, חשוב מי יעמוד בראשו. שר הפנים הרב אריה דרעי הוכיח ״ביצועיזם״ ופרקטיות מעשית. כחלון יכל להסתדר עם דרעי על המדיניות המחודשת של ״המינהל״ שכיום במשרד הפנים ואפילו על העומד בראשו. כחלון העדיף ל״הרגיז״ ולזכות בכותרות שעוד לא ברור באם יבשילו למעשים בפועל.

האם כדאי?

בפוליטיקה הישראלית הוכח שלא. מי שלא דורך על בהונות השני, לא דורכים על בהונותיו. בעת מבחן ובעיקר לצורך שינוי מהותי צריכים שת״פ מכולם, אבל מכולם. להפריע כל אחד יכול!!

משה כחלון לא ה״טירון״ הראשון שנלכד במלכודת-הדבש של מנצחים. חבל שמשה כחלון לא לומד משגיאות אחרים. ״רבות למדתי מרבותי ועוד יותר מחברי״ שיתכבד וישאל את חברו ח״כ יאיר לפיד המנצח הגדול של הבחירות הקודמות. אין בור ש״יהיר לפיד״ לא נפל אליו ביהירותו הבלתי מתפשרת ובצורך הנפשי שלו לדבוק באג׳נדה האישית, ״הכה בחרדים ותצליח״. ללפיד היו יוזמות והצלחות לא מבוטלות בתפקידו, הוא היה שר אוצר לא רע. רק דבקותו בשיגיונותיו האישים נגד החרדים בכל נושא וצורה, מע״מ-אפס לא לחרדים! סנקציות-פליליות ללומדי תורה, מניעת תקציבים שיטתית לחינוך החרדי ואף לבנות חרדיות שלא משרתות בצבא, ״הקדיחו את תבשילו״ ושלחו אותו למדבר האופוזיציוני כבר אחר שנתיים. זאת עם 19 ח"כים!

כחלון לא לומד וחבל!!

בשיטה הפוליטית בישראל שבה כולם צריכים ותלויים בכל אחד ואחד, ״השיטיון הפוליטי״ והאמונה ״אני ואפסי עוד״ פוגעת לא רק במנצחים.

איווט ליברמן ונפתלי בנט הינם המפסידים הגדולים לכאורה. איווט ליברמן ממרומי סיעתו המצומקת נושא פניו לתפקיד שר הבטחון, לא פחות ולא יותר. למה? ככה! כי צריך אותו.

נפתלי בנט חושק דווקא בתפקיד שר החוץ! לבנט יש טענה קשה ואמיתית לבנימין נתניהו ״ששתה״ לו את המנדטים בימים האחרונים, למרות ההסכמים המוקדמים ביניהם לאי-התקפה ואי תחרות במגזרים הטבעיים. לבנט גם יש, והיו סיכומים מראש עם נתניהו שלא הוסתרו מציבור הכיפה הסרוגה ואולי גרעו בשל כך מכוחה הפרלמנטרי של הבית-היהודי. נפתלי בנט היחיד שהתחייב פומבית לנתניהו גם כשנתניהו היה על הקרשים.

כל זה עומד לזכותו של נפתלי בנט וחובתו של בנימין נתניהו כמפר הסכמים סידרתי. אולם ציבור הבוחרים, מפלגתו ועורפו הפוליטי של בנט דורשים את משרד החינוך. משרד מיתולוגי שהיה בשליטת המפד״ל ובסיס כוחה. נפתלי בנט אישית לא מעוניין במשרד הגדול והמכובד למרות שהינו משאת נפש למרבית המתמודדים לתפקיד שרות. בנט רוצה לשחק במגרש של הגדולים. בחלומותיו הוא מתמודד אחרי נתניהו על תפקיד רוה״מ מראשות הימין. לצורך כל הוא ״חייב״ רקורד של שר בכיר. לפחות חוץ, עדיף בטחון. הפלטפורמה המפלגתית של הבית היהודי קטנה למאווי נפתלי בנט האיש והאושיה! עמידה כיום מול נתניהו וממשלת ימין, טעות איסטרטגית במהלך טקטי לא נכון.

פוליטיקה מורכבת ממאוויים אישים, משקעי עבר, ריבים ילדותיים, חלומות גדלות, ח-ן כדאיות קצרי טווח וגם מאידאולוגיה ואמונה בצדקת הדרך! גם.

כשנבחרים צריכים לעמוד למבחן ומשפט הבוחר הקטן, זה מרסן אותם. מכניס אותם לתלם לפחות האידיאולוגי. כשאין סמכות רוחנית עליונה, מכריעה, קובעת והחלטית כמו למפלגות החרדיות. יום לאחר הבחירות ה״אני״ הקטן הופך להיות גדול!!! רק הרצון בקדנציה נוספת, מרסן את היצרים והמאוויים. למזלנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!