גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אסד – מורה נבוכים

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אל אסד, בהובלת הארגון האסלאמי-ג’האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע “הרתעת התוקפנות” נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. לאחר מכן, פתחו ארגונים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע “שחר השחרור” באזור חאלב, והתאגדות נוספת של ארגוני מורדים השתלטה על דרום סוריה. ב-8 בדצמבר 2024, השלימו המורדים את כיבוש דמשק והפילו את משטר הנשיא בשאר אל אסד.

על אף שיתוף הפעולה המסתמן כעת בין גורמי הכוח המהפכניים בהפלת משטר אלאסד ולמרות הצהרותיו של מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אל ג’ולאני), על רצונו להקים שלטון שייתן ייצוג לכל הסורים, להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית ריבוי הקבוצות והאינטרסים המנוגדים עלולים להוביל לעימותים פנימיים ולהחרפת הכאוס בתוך סוריה.

אל ג’ולאני ב-2016צילום: מגזין אלהדיל

עם זאת מציינים במרכז המידע למודיעין ולטרור, כי אם הצדדים ינסו להפיק את הלקחים משגיאות שנעשו באזורים אחרים במזרח התיכון אחרי הפלת משטרים רודניים, כדוגמת עיראק ולוב, וינסו לגבש גישה מכילה שתספק את רוב האינטרסים של הקבוצות והקהילות השונות. ובטווח הארוך, ייתכן שקיימות גם הזדמנויות להסדרה ולייצוב סוריה.

בלילה שבין ה-8-7 בדצמבר 2024, כבשו המורדים את הבירה דמשק והשתלטו על נמל התעופה של העיר, תחנות הרדיו והטלוויזיה וארמון הנשיאות. בעקבות זאת, הודיע משרד ההגנה הסורי כי משטר אסד נפל, בעוד הנשיא המודח קיבל מקלט מדיני ברוסיה. ב-10 בדצמבר 2024, הוכרז על הקמת ממשלה זמנית של הכוחות המהפכניים שאמורה לשלוט עד 1 במרץ 2025.

רשימת ארגונים ומיליציות שהשתלטו על סוריה

ארגון היאת תחריר אלשאם, שהוביל את מבצע “הרתעת התוקפנות” ומהווה כיום את גורם הכוח המרכזי לאחר הפלת משטר אסד, הוא ארגון אסלאמיסטי-ג’האדיסטי-סוני בעל אוריינטציה לאומית-סורית בהנהגתו של אחמד חסין אלשרע, המכונה אבו מחמד אל ג’ולאני, לשעבר מנהיג שלוחת אל קאעידה בסוריה. לאורך השנים, הארגון עבר שינויים רבים, בהם שינויים סמנטיים (שינויי שם) ומבניים לצד חבירות משתנות לגורמי כוח מקומיים, אזוריים וגלובליים שהשליכו גם על האידיאולוגיה של הארגון שעודכנה באופן משמעותי.

מאז הקמתו, הפך היאת תחריר אלשאם לארגון הדומיננטי במובלעת בחסות תורכית שהוקמה באזור אדליב שבצפון-מערב סוריה, כחלק מהמאמצים לסיים את מלחמת האזרחים. הארגון הקים תשתיות אזרחיות-מנהלתיות תחת פיקוח של “ממשלת ההצלה הסורית”, כולל הנפקת תעודות זהות. אלג’ולאני, שפעל לקדם תדמית מתונה, השליט מוטיבים שמרניים ברוח השריעה במחוז אדלב, אולם נמנע מלבצע אכיפה אקטיבית של חוקי האסלאם ואף אפשר עירוב בין גברים לנשים בפומבי.

כמו כן, הוא הבטיח למיעוטים (כורדים, דרוזים ונוצרים) שחיו באזורים שתחת שליטת הארגון כי הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהמדינה הסורית, התחייב לשמור על זכויותיהם ואף החזיר להם במקרים מסוימים נכסים אשר נלקחו מהם בעבר. לצד זאת, הארגון גם הואשם בפגיעה בזכויות אדם ואזרח.

צבא סוריה הלאומי

צבא סוריה הלאומי (SNA) הוא ארגון גג הכולל מספר רב של ארגוני מורדים, אשר כונסו תחת ישות ארגונית אחת על ידי תורכיה בשנת 2017. הארגונים פעלו מחמ”ל משותף בשם “שחר החירות”, במסגרתו ניהלו את הלחימה נגד כוחות משטר אסד החל מ-30 בנובמבר 2024.

הארגון הוקם בשנת 2017 באזור המנהלי שמצפון לחלב, והתבסס על מספר ארגונים שפעלו במסגרת מבצע “מגן הפרת” של צבא תורכיה בצפון סוריה. הארגון פועל בחסות מלאה של תורכיה, כצבא סדיר הכפוף פורמלית למשרד הביטחון של הממשלה הסורית הזמנית, גוף ממשל של האופוזיציה שהוקם בסיוע תורכי בצפון המדינה.

הכוחות הדמוקרטיים הסוריים (SDF)

ארגון רב-אתני, המהווה את הכוח הצבאי של האזור האוטונומי של צפון סוריה ומזרחה, שמהווה כשלושים אחוז משטח המדינה. הכוחות הכורדיים מובילים את הארגון, ולצידם יש לוחמים ערבים, טורקמניים ואשורים שמייצגים את המרקם האתני של האזור האוטונומי. לוחמי הארגון נטלו חלק משמעותי בקרבות נגד ה”מדינה האיסלאמית”, ובמערכה הנוכחית הם השתלטו על שטחים שננטשו על ידי כוחות משטר אלאסד והמיליציות הפרו-איראניות במזרח המדינה, אולם היו גם מעורבים בלחימה נגד כוחות חדר המבצעים אלפתח אלמבין וחדר המבצעים של “שחר החירות”.

החזית העממית לשחרור סוריה

הוקמה בשנת 2018 אחרי איחוד בין 11 פלגים של הצבא הסורי החופשי לשעבר, בהם צבא השחרור, אלויה צפור אלשאם (חטיבות בזי הלבנט) והתכנסות דמשק. החזית פועלת בתמיכה תורכית ודווח כי יש לה כשלושים אלף פעילים שממוקמים במחוז אדלב.

אחראר אלשאם (תנועת חופשיי הלבנט)

הארגון הוקם בשנת 2011 כמיזוג של ארבעה ארגונים אסלאמיים המתנגדים למשטר אסד ופועלים להקמת מדינה אסלאמית בסוריה. פעל בעיקר במחוזות חלב, אדלב ואלרקה, ובשיאו מנה כ-25 אלף לוחמים. דווח כי הארגון מתבסס על מימון עצמי לצד מימון של גורמים אזוריים ורשתות ערביות ובינלאומיות של תומכים קיצונים. בין השאר, בקרב על אלרקה, ששימשה בירת “המדינה האסלאמית”, הארגון השתלט על הבנק המרכזי והחרים סכום של ארבעה עד שישה מיליארד לירות סוריות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!