כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024
לא לעסקה עם השטן

מאמר תגובה: להמשיך להכות בחמאס בכל מחיר

במאמר שנכתב כאן אמש נאמר כי השבת החטופים היא היעד החשוב ביותר כעת, גם במחיר של כניעה לחמאס | שמעון דרומנו, קרא, זעם ומגיש את תגובתו

מאמר תגובה: להמשיך להכות בחמאס בכל מחיר
פעילות הכוחות בחאן יונס צילום: דובר צה"ל

אמש פורסם באתר זה מאמר דעה שכתב ידידי יחיאל גלאי, בו הוא טען כי העם מצפה לתמונת ניצחון, ולדעתו היא לא תגיע משום שהפסדנו במערכה כבר ביומה הראשון של המלחמה כאשר ספגנו מהלומה בלתי ניתנת לעיכול בדמות כ-1400 נרצחים וחטופים. בנוסף, הוא הסביר כי מיטוט חמאס והשבת החטופים הן שתי יעדים סותרים.

מה הפתרון שהוא מציע? להגדיר את השבת החטופים כערך עליון, ובהמשך הדרך לרדוף את ראשי החמאס ולחסלם.

עוד בנושא:

טענותיו של יחיאל מוטעות לדעתי, החל מניתוח המציאות וכלה במסקנות. ראשית - לא הפסדנו ביומה הראשון של המלחמה. אמנם חטפנו מכה כואבת מאוד, ויתכן אף שהפסדנו בקרב, אך המלחמה עדיין לא הסתיימה. ביכולתנו להשמיד את חמאס ותומכיו, ולגרום להרתעה שתבטיח שלא יתבצע טבח נוסף כזה במדינת ישראל. זהו ניצחון.

שנית, מטרת מיטוט חמאס והשבת החטופים אינן מטרות מנוגדות: מה שהביא את עסקת החטופים הראשונה הייתה מכת האש הגדולה של צה"ל, לצד בלימת הכנסת משאבים לרצועה כולל דלק, אוכל ותרופות. רק לאחר הפסקת האש והכנסת סיוע הומניטרי, חמאס העלה את מחיר החטופים, בסיוע לא מבוטל של כלי התקשורת בישראל שפמפמו ללא הרף כי השבת החטופים היא הערך הראשון במעלה.

אם כן אנו רואים שהאויב נכנע כשאנחנו תוקפים חזק, ומתנהל כמו בריון סרבן כאשר אנחנו מצטיירים כחלשים.

הטענה הכי מוזרה בדבריו של יחיאל הייתה שעלינו לקבוע את שחרור החטופים כמטרה היחידה כרגע, כי "האתוס של מדינת ישראל קידש תמיד את החיים". ומה לגבי הלוחמים שנהרגו למען מיטוט החמאס, מה עם קדושת החיים שלהם? ומה לגבי חייהם של תושבי מערב הנגב שרק רוצים לחיות בשקט בלי חשש ממחבלים על הגדר?

מה לגבי ביטחונה של מדינת ישראל כולה? העמדת אתוס קדושת החיים של החטופים אל מול אלו של הלוחמים, תושבי מערב הנגב ואזרחי מדינת ישראל היא בגדר ליקוי מאורות מוחלט.

בנוסף, בניתוח הגיאופוליטי של יחיאל, הוא שכח לציין שאויבנו הגדולים חיזבאללה ואיראן בוחנים כיצד אנחנו מנהלים את המערכה מול חמאס. אם הם יראו שאנחנו מוותרים בגלל חטופים, מה הם ילמדו מזה? ששווה לחטוף עוד ישראלים כדי שהם יוכלו להרוג אותנו בלי לשלם על כך בחייהם.

אפשר לראות מה קורה ברשתות הערביות ובערוצי התקשורת שלהם, כיצד הצד השני מהדהד את קריאות החולשה של ישראלים שאומרים שאנחנו מוכנים לשלם כל מחיר כדי להחזיר את החטופים. הקריאות הללו גורמות להם להעלות את המחיר וחמאס כבר מעלה את רף דרישותיו, דרישות שאף מדינה וצבא חפצי חיים לא יכולים לעמוד בהן.

ולסיום, האמירה של יחיאל ש"בהמשך הדרך ישראל תרדוף את ראשי חמאס", מניין הביטחון? הרי חלק מהעסקה שלהם להחזרת החטופים היא שראשי חמאס לא יושמדו. עצם העסקה עם השטן רק תעודד עוד טרור ותקרין עוד חולשה כלפי חמאס ושאר ארגוני הטרור. כך לא מנצחים מלחמה, כך מפסידים בה.

נכון, מצב החטופים קשה, ואני מתפלל כל יום שישובו לביתם, אבל יחד עם זאת אני מתפלל שבעזרת ה' נשמיד את חמאס הנאצי, ושלא יהיו עוד חטופים לעולם, ושכל אויבינו יהיו מורתעים מאיתנו. זהו קידוש אתוס החיים בראייה הכוללת.

חמאס מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}