מה בעצם לא נכון בדבריו של ח"כ ישראל אייכלר?

השבוע הרשת געשה וסערה (כפי שהיא אוהבת לעשות הרבה לאחרונה), הפעם סביב דבריו של ח"כ ישראל אייכלר. למי שלא בקיא בפרטים, נזכיר בקצרה כי אייכלר פרסם תגובה לדבריו של נתניהו לפיהם "הקב"ה לא תמיד הגן על עם ישראל". בתגובה, בין היתר ציין לרעה את מקימי המדינה הציוניים אשר לא נענו להסכם שהיה עשוי להציל רבבות יהודים מידי השלטון הנאצי בגרמניה.

המגיבים טענו לאנטישמיות מצידו של אייכלר וכן לכפיות טובה כלפי הציבור החילוני שנושא על גבו את עול הגיוס והכלכלה. דבר אחר לא היה בכל המתקפות הללו, והוא צרם בהעדרו - ובכן, עובדות.

ייתכן וח"כ אייכלר טועה בפרשנות העובדות, אבל לומר שהוא תקף את הציבור החילוני כולו, זה סילוף של דבריו. ישנן טענות מוצדקות כלפי מקימי המדינה, טענות שנוגעות בין היתר לצביון החילוני שניסו להקנות למדינת היהודים. וכן, היה עיכוב משמעותי בגיבוש תוכנית הצלה עבור יהודי התפוצות, תהא לכך הסיבה אשר תהא. אפשר לכפור באשמה, אבל צריך להודות בעובדות. אחרת הדיון בנושא יהיה מיותר לחלוטין. אייכלר לא דיבר על השלטון כיום (בין היתר כי הוא חלק ממנו…) אלא על החילונים ששלטו בקום המדינה.

כמו כן הוא ציין שלולא לומדי התורה וניסי הקב"ה, לא היינו יכולים לנצח במלחמות - זוהי כמובן דעה רווחת בקרב דתיים וחרדים רבים ואין בה שמץ של זלזול כלפי מי שהולך לצבא. יש בציבור החרדי הערכה עמוקה כלפי מי שמקריב את חייו למען שמירה על המדינה ויחד עם זאת אנו חושבים כי אנו זקוקים לסייעתא דשמיא, על מנת להצליח להתקיים פה. 

כעת, דווקא אחרי שציינו את העובדות, חשוב להדגיש היכן בכל אופן טועה הגישה הזו. כי יש בה כמה כשלים. ראשית, היא נשענת אך ורק על העבר בלי להסתכל על ההווה. הפער בין ישראל של היום לזו של לפני 75 שנה הוא תהומי ומהותי. עולם הישיבות נמצא בשיא תפארתו, אלפי בתי כנסת נבנים ברחבי הארץ, שירותי דת ניתנים מטעם המדינה והחרדים הם נדבך חשוב בשלטון מזה עשרות שנים.

אז נכון, ישנם קשיים ואתגרים, כמו בכל דור, אבל כשמביטים אחורה ונזכרים שאתגרי העבר כללו גזירות כלפי יהודים השומרים שבת והטבלה לנצרות בכפייה, ומנגד המתח בין דת ומדינה כיום, הוא בעיקר סביב פתיחת מרכולים בשבת ושעות רחצה נפרדות, מבינים שמצבנו טוב. אפילו טוב מאוד. פשוט התרגלנו אליו, עד שקשה להבחין בו. 

נקודה נוספת שרציתי לערער עליה מתוך דבריו של אייכלר, היא לגבי הקביעה שבמדינות העולם מתים כיום פחות יהודים מאשר בארץ ומכאן ראיה שהפרויקט הציוני שנקרא מדינת ישראל, הוא לא בהכרח דבר טוב שקרה לעם היהודי. כאן חשוב להזכיר שאחת הסיבות המרכזיות בגינן מדינות ברחבי העולם חוששות להקשות על יהודים, הוא בגלל קיומה של מדינה יהודית מפותחת. למדינת ישראל שגרירים בעשרות מדינות, נציגות באו"ם וקשרים דיפלומטיים עם מדינות מפתח בכל רחבי העולם. סכסוך עם תושבים יהודים, או גרוע מכך חוקים הפוגעים ביהודים, יכולים בקלות להוביל למשבר דיפלומטי מול מדינת ישראל, לרבות הסכמי סחר וקשרים מדיניים שיפגעו ולכן מדינות עדיין חוששות מכך ואף חשות צורך לגנות מקרי אנטישמיות המתרחשים בשטחה.

ככלל, דבריו של אייכלר מהווים הזדמנות מצוינת להזכיר שהחרדיות צריכה לחשב מסלול מחדש בנוגע ליחסה למדינה. הקמת המדינה היא אחת מהנבואות עליה נתנבאו בני ישראל לפני למעלה מ-2000 שנה. ניסי הניסים שהיו כרוכים בהקמת המדינה, החל ממלחמת העצמאות והאישור הלא צפוי שקיבלנו מהאו"ם וממשיך במלחמת ששת הימים, בה רבים מעידים כי ראו את יד ה' במוחש (מה שאף הביא לגל עלייה עצום), מהווים גושפנקא משמעותית לתפיסה הרווחת כי אכן יד ההשגחה מעורבת בהקמת המדינה ובקיומה.

אפשר וצריך לתקן את מה שבעינינו נראה כפגמים, אבל אסור להתעלם ולא להכיר בדברים הטובים שנותנת לנו המדינה. זאת כפיות טובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!