"אל תפקירו אותנו": האימאם והדרשן בפנייה מיוחדת לחרדים
השייח' דר' עאמר איאד, אימאם ודרשן במסגדים בכפר קאסם, פונה לאנשי המגזר החרדי ברקע גל האלימות הגואה בחברה הערבית: "ההשפעה שלכם על מקבלי ההחלטות בממשלה עשויה לתרום רבות לצמצום ממד האלימות הגואה בחברה הערבית"
- מאיר גלבוע
- י"ג אלול התשפ"ג
- 11 תגובות
ללא צל ספק שנת תשפ"ג תיזכר כשנה הכי מדממת בחברה הערבית והיד עוד נטויה, חדשות לבקרים אנו עדים לעוד רצח ועוד רצח, הספירה קולחת ואנו זועק -למי זה אכפת?!
כאימאם מסגד השוהאדה בכפר קאסם, וכמנהל לשעבר של תיכון כפר קאסם, נושא האלימות והפשיעה מעסיק אותי כבר שנים רבות. הכאב האישי שאני חש כל פעם שאני שומע על עוד אירוע של אלימות מתערבב עם תחושת האחריות שלי כמנהיג דתי וכאיש חינוך. זה שנים שאני, יחד עם אימאמים רבים אחרים, מנהלי בתי ספר, מנהלי מתנסים וכמובן ראשי ערים ושאר פעילי הציבור, עסוקים במאבק סיזיפי למגר את העבריינות מתוכנו. לצערי, עליי להודות בכישלוננו. משנה לשנה מספר הקורבנות עולה ועולה.
מדי יום אני תוהה מה עשינו לא נכון, איך החברה שלי הגיעה למצב הנורא של מלחמת כל בכל. אם הייתי יכול לעשות עוד יותר לא הייתי חוסך לא במאמץ ולא בסיכון שלוקח כל מי שעומד מול גל הפשיעה וההרס.
כמנהיג דתי, אני מדגיש שוב ושוב בדרשות במסגד את הממד האנושי באסלאם, המתבסס על פסוקים רבים ואצטט כאן אחד מהמוכרים- אמר יתעלה:
يَا أَيُّهَا النَّاسُ إِنَّا خَلَقْنَاكُم مِّن ذَكَرٍ وَأُنثَىٰ وَجَعَلْنَاكُمْ شُعُوبًا وَقَبَائِلَ لِتَعَارَفُوا ۚ إِنَّ أَكْرَمَكُمْ عِندَ اللَّهِ أَتْقَاكُمْ ۚ إِنَّ اللَّهَ عَلِيمٌ خَبِيرٌ (13) الحجرات ٤٩، آيه ١٣. (הוֹי הָאֲנָשִׁים, הִנֵּה בְּרָאנוּכָכֶם מזכר הנֵּה ועֲשִׂינוּכֶם אוּמוֹת וּשְׁבָטִים לְהַכִּיר איש את רעהו, הנה נשוא הפנים ביותר בכם אצל אללה, הוא ירא אללה בְּיוֹתֵר, הנה אללָה יוֹדֵעַ וּבָקִי (סורת החדרים 49, פסוק 13).
הפסוק הקוראני בוודאי מזכיר לשכניי היהודים את הפסוק מספר בראשית "וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם" (בראשית א' פסוק כ"ז). כולנו, בני האדם- בני אנוש שווים, הזכות לחירות נחלת כולנו, ללא הבדל גזע, דת, לאום ומין.
הפסיפס החברתי במדינת ישראל רב-גוני, ובתוכו - החברה הערבית. החברה שלי טובעת בים הדם, האסון הולך ומחריף, משפחות רבות הרוסות לגמרי, אובדן מוחלט של תחושת הביטחון האישי, פחד אימים להסתובב במרכזי הערים, ילדים מכונסים בבתים מחשש לחייהם, הורים בבעתה על חיי ילדיהם, ואני שואל:
האם זו גזרת גורל או שמא אוזלת יד של ממשלת ישראל?
לדאבוני, ציבורים רבים בחברה הישראלית רואים בחברה ובדת שלי את מקור האשמה. זו התרבות הם אומרים, זה הדת, הם מאשימים. האלימות בחברה היא תוצאה, היא הקצה של משבר חברתי פנימי אשר מועצם באופן דרמטי כתוצאה ממדיניות ממשלתית ארוכת שנים של הזנחה מכוונת והתעלמות בוטה מצרכי חברה התורמת למדינה בעשייה כלכלית, רפואית וחברתית.
כולנו זוכרים איך הצדיעו למאות הרופאים והרופאות, האחים והאחיות הערבים בזמן הקורונה. בספר בראשית כתוב: "וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד' פסוק י'), אומנם בהקשר אחר, ברם, קול דמי הנרצחים זועק מן האדמה דה-פקטו. ואני זועק אליכם, חבריי ושותפיי היהודים, אם נגזר עלינו לחיות יחד על אותה פיסת אדמה, הרי האחריות למצוקה היא של כולנו. ובראש ובראשונה של הממשלה. המשבר של החברה הערבית לא ייפתר ברגע, סוגיות העומק שהולידו את המשבר מצריכות טיפול ארוך טווח, אבל צריך להתחיל. קודם כל בהחזרת הביטחון האישי למשפחות הנורמטיביות. באכיפה מאסיבית של הפשיעה, של כנופיות האלימות, של הנהיגה הפרועה ברחובות הערים ובכבישי הארץ. בשיתוף פעולה מלא עם מנהיגי הציבור. אנחנו הקורבנות הראשונים לאסון הזה אך יש מי שממשיך להאשים אותנו שוב ושוב ומונע כל אפשרות שנעבוד יחד לטובת כלל החברה הישראלית.
ויתרה מכך, האלימות ברחוב אחד לא תיעצר בסוף הרחוב, האלימות כבר זולגת למחוזות רבים, בין אם בכבישים או בתור בסופר-מרקט. הפשיעה היא לא בחברה הערבית, היא בחברה הישראלית בכללותה ועל כולנו לשנס מותניים ולעשות ככל שביכולתנו בכדי שנקיים את מצוות האל לשמור על קדושת הבריאה. לשמור על קדושת החיים.
המדינה חייבת להוביל מהלכים משמעותיים של חינוך, של מתן תקווה לדור הצעיר, שלא העבריין בעל הרכב היוקרתי יהיה המודל לחיקוי אלא הסטודנט, המורה, או איש הדת. אני, ורבים אחרים מבני עמי, עשינו, עושים ונעשה הכל. אבל אל תפקירו אותנו. אל תינטשו אותנו במצבנו האנוש.
כמנהיג ואיש דת, הנני פונה לכל המנהיגים הדתיים היהודים בכל זרמיהם, ואני סמוך ובטוח שקדושת חיי האדם הינה נר לעיניכם. ההשפעה שלכם על מקבלי ההחלטות בממשלה עשויה לתרום רבות לצמצום ממד האלימות הגואה בחברה הערבית. הרי סוף מעשה במחשבה תחילה, חשוב ליזום מהלכים דרסטיים, להנגיש משאבים קונקרטיים לצעירים חסרי המעש בחברה הערבית, לנקוט בהליכים מעשיים לשם איסוף הנשק הבלתי חוקי, למנות פרויקטור מוכח ובקי ברזי החברה הערבית, להאיץ את כוחות המשטרה בפענוח מעשי הרצח לשם הרתעה ומניעת הרצח הבא.
עצם היותכם בין מקבלי ההחלטות בכוחכם לשנות את הסטטוס קוו ולשנות ולו במעט את הטרגדיה שחווים אנו כיום בחברה הערבית למשמע דיווחי אמצעי התקשורת חדשות לבקרים אודות האלימות המשתוללת בכפרים ובערים הערביים ועלולה לזלוג לחברה הישראלית כולה. ולמי אנו מצפים ומחכים?
תקוותי, שפנייה שלכם למנהיגים שלכם בממשלה עשויה לקרום עור וגידים ולהפסיק את נחשול הדם ולהציל את חיי אדם חפים מפשע.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות