חוק בערל'ה: כך המציאו החלמאים את הגלגל

חוק הדיקטטורה, המכונה כאן משום מה 'חוק ישראל היום', צפוי לעלות היום (ד) להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. קשה לשער מראש את התוצאות, אולם כאזרחים במדינה דמוקרטית, עלינו לקוות כי החוק יידחה לאלתר.

כדי להבין את המשמעות, כמו תמיד, רצוי לחזור למוישהל'ה ובערל'ה, תושבי עיירה יהודית נידחת בפולין של ראשית המאה הקודמת. מוישהל'ה החזיק בבעלותו מאפיה משגשגת ונהג למכור כעכים אפויים היטב תמורת רובל טבין ותקיל. כל זאת עד שבערל'ה הגיע לעיירה.

וזאת רצוי לדעת, כי בערל'ה היה יהודי עשיר מופלג, שעשה את הונו מסחר בבורסה הוינאית, אך תחביב היה בידו - אפיית כעכים. וכך, החל בערל'ה לאפות כעכים ולחלק אותם לשכניו ומכריו, ובהמשך לכל שאר תושבי העיירה.

ראה מוישהל'ה כי פרנסתו מקופחת, ובא בטענות לז' טובי העיר, ישבו הללו וחשבו שבעה ימים ושבעה לילות, כדת מה לעשות. האחד הציע למוישהל'ה לשפר את סחורתו, השני המליץ דווקא על הגדלת המבחר, אבל מוישהל'ה בשלו, מהמתכון של סבתא הוא לא זז ומלבד כעכים אינו רוצה למכור מאומה.

בלית ברירה, קראו פרנסי העיר לבערל'ה והודיעו לו חד משמעית: מהיום אסור לך לחלק כעכים חינם, רק בתשלום.

ויהי הדבר ל'חוק בערל'ה', והנה הוא כתוב על ספר דברי הימים של העיירה חלם.

למה לא 'חוק ביבי'?
והנה כמה נקודות למחשבה, למקרה והחוק האווילי בכל זאת יתקבל:

1. וכי מה ימנע ממגה-טייקון כשלדון אדלסון להכריז על 'מבצע מנויים', במסגרתו כל מנוי יקבל החזר כפול ומכופל של דמי המנוי בשובר רכישה משתלם, למשל?

2. היות ואין חולק כי מטרת החוק להדיח או לכל הפחות לפגוע במעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הבה נייעל אותו. לאמור, חוק שיחייב כל כלי תקשורת לתקוף את נתניהו פעמיים בשבוע, או יותר מכך, חוק שידיח את ביבי ישירות, ואם אפשר גם יכתיר במקומו את נוני מוזס.

3. האם בשלב הבא יידרשו כל אתרי האינטרנט ותחנות הרדיו להפסיק את פעילותן? הלא גם הם מהווים כלי תקשורת חינמי, ומדוע לאפשר להם להתחרות ב'ידיעות אחרונות' ולפגוע בפרנסתו? ובכלל, הבה נרחיב את 'חוק תשלום עבור מידע' גם לויקיפדיה, למשל.

4. ומה יקרה למוצרים שאינם עיתונים? האם ייאסר על סופרמרקט לחלק שקיות ניילון חינם כדי לא לפגוע במתחרה? ומי מדבר בכלל על מבצעי 1+1 המהווים הפרה גמורה של כללי התחרות החדשים, סטייל ישראל הדמוקרטית 2014.

כנס תקשורת ללא תקשורת
ואפרופו תקשורת בישראל 2014, התגלגל לידי דף המתאר את קיומו של פאנל תקשורתי בכנס אילת לתקשורת. מדובר בפאנל העוסק בתקשורת חרדית, והמכיל רשימת משתתפים מכובדת למדי ...כמעט.

כמעט, כי הקיבעון והסטיגמות חילחלו עמוק גם במוחם של מארגני הכנס, שדאגו לייצוג הולם לעיתונות הפרינט ולתחנות הרדיו החרדיות, אך התעלמו לחלוטין מאתרי האינטרנט המובילים, משל לא גלשו אליהם רבבות קוראים חרדים ביום.

ולא שנדרשת כאן גאונות גדולה, די להציץ בסקרי TGI המתפרסמים אחת לתקופה, כדי להכיר בעובדה הפשוטה והבסיסית - העיתונות 'הותיקה' מאבדת מכוחה מיום ליום, איבוד כוח הנובע באופן ישיר ובולט ממעברם של הקוראים לרשת, וכפי שהדבר מתבטא גם בנתחי הפרסום הגדלים והולכים באתרי האינטרנט.

אבל אם יש מי שמעדיף לכבוש ראשו בקרקע, לזלזל בעתיד התקשורתי ולבטל אותו במחי יד - אל נא יתפלא אם העתיד ישיב לו כגמולו, ויתעלם ממנו אף הוא...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!