עליה דרמטית בכמות הכלואים בישראל

הוועדה לביקורת המדינה דנה במעצרים פליליים בישראל - הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט. נועה שפריר, מנהלת ביקורת במשרד המבקר אמרה בפתח הדיון כי מטרת הביקורת הייתה אז לשקף את תהליך המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט, תנאי המעצר והליווי בשירות בתי הסוהר וכן את התנהלות מייצגי המדינה בהליכי מעצר המתנהלים בביהמ"ש.

בדו"ח הודגש כי ההחלטות המתקבלות אצל גורמי אכיפת החוק משפיעות במישרין על זכויותיו החוקתיות של העצור לחירות ולכבוד וכי יש לפעול בתיאום כדי ליישם את סמכויותיהם בהתאם לחוק, להבטיח את זכויות העצורים ולהפחית את המשאבים הנדרשים מכל גורם, דוגמת שמירה על זכויות עצורים בהיוועצות, תיעוד פעולות המשטרה, שיפור תנאי החזקתם של עצורים ועוד.

יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי פתחה ואמרה: "ביקשנו לקיים את הדיון בגלל גל המחאה הנוכחי והמעצרים המתרחשים בו. יש עומס בבתי המעצר וראיתי את זה בשטח בפועל כאשר כיהנתי כיו"ר הוועדה לביטחון פנים בסיורים במתקני הכליאה השונים בארץ. בביקור בבתי המשפט שמעתי שהמצב כיום שהשופט מחכה לנעצר ולא להיפך. ניכר בדיון שיש שוני והתקדמות חיובית בנושא מתשלום דמי ערבות ועד הזכות להיוועצות והליך מוסדר מול הסנגוריה הציבורית. מציעה שאחרי דוח הביניים של ועדת דותן - יתקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי לבחון את ההמלצות".

רפ"ק רועי בורלא, פיקוח ובקרה מדור החקירות במשטרת ישראל אמר בדיון כי מאז כתיבת הדו"ח שונו דברים רבים והמשטרה נמצאת במצב שונה לגמרי. לדבריו, "בין 2017 ל-2022 יש ירידה של 15% מכלל המעצרים ובין 2016 ל-2022 יש ירידה של 46% של העצורים ששוחררו על ידי קצין ולא הועברו לכליאת מעצר בשב"ס - אלו ששוחררו ברובם היו ע"י שופט. 2016-2022 יש ירידה של 63% בהיקף העצורים ששוחררו ע"י בימ"ש ב- 24 שעות הראשונות".

עוד אמר רפ"ק בורלא: "אין מערכת אחת, יש מערכות שונות שהן תוצר היסטורי. כל המסמכים הם בתוך "מערכת הפלא" (מערכת ניהול התיקים של המשטרה). היא כל הזמן משתדרגת, יש שדה חובה במערכת בנוגע לזכות היוועצות עם סניגור. הקראת זכויות לחשוד הוא קבוע במסמך, הוא צריך לחתום על זה ואז מתחילים את החקירה. עצור צריך להיות מיוצג, ברגע שיש ויתור על זכות היוועצות אנו לא מחוייבים להדביק סניגור בכח ואז מתחילים בחקירה. אם לא היתה הודעה לסניגוריה לפני החקירה, החשוד ויתר על זכותו להיוועץ. אין דבר כזה שאדם רוצה להיוועץ ולא תצא הודעה לסניגוריה. יכולה להיות תקלה בדיווח והיא תתוקן למחרת בבוקר. בעבר היה ניתן להפקיד כסף בערבות בסניפי דואר, בהמשך הכניסו עמדות ממוחשבות בתחנות משטרה וגם שם היו תקלות. משנת 2022 ניתן באמצעות "ממשל זמין" לשלם מרחוק באמצעות כרטיס אשראי".

רעות גורדון כץ ממשרד המשפטים אמרה בדיון כי מנקודת המבט של המשרד עיקר סמכויות הקצין נידונות בפני ועדת דותן שהיא עוסקת לנושא המעצרים. "הוועדה צללה לעומק של סמכויות קצין הממונה וגיבשה מתווה מקיף ונותן מענה, והמטרה היא לשחרר כמה שיותר עצורים מהתחנה, ולוודא שלא תהיה פגיעה בזכויות העצורים. בימים אלה מגובש דוח ביניים ומקווים שיתן מענה לנושא שתפס הרבה מקום בדו"ח. הדיונים החלו ב- 2019, ובשנה האחרונה הושקע מאמץ לקדם את הנושא ע"י גופים רבים. יהיו גם המלצות שיצטרכו תיקוני חקיקה".

אוהד בוזי, רת"ח אג"מ חסיונות משפט פלילי מהשב"ס אמר בדיון כי החל משנת 2022 יש עליה בכמות הכלואים, "היום מדברים על 16,000 כלואים שכוללת עצורים ואסירים. אנו נדרשים לפעול עפ"י פסיקת בימ"ש העליון לתת שטח מחיה מינימלי כנדרש. יש לכך השפעה על היכולת של שב"ס לקלוט עצורים. העליה הדרמטית נובעת מהמצב הביטחוני, אכיפה ועוד. בסופו של דבר כל העצורים אמורים להגיע לשב"ס, ואנו מגיעים לנקודת המיצוי של שב"ס".

לדבריו, "אנו צפויים לפתוח בזמן הקרוב אגפים. היום בפועל יש 1,500 אסירים מעל תקן הכליאה שנקבע - 14,500. חלופת מעצר - איזוק אלקטרוני לא ממומש במעצר בית, עריכת התסקירים ע"י שירות המבחן מתארכת בגלל חוסר כ"א, ונוצר מצב שעצורים הם בסטטוס ארוך יותר. 58% מהנקלטים משתחררים כעצורי ימים, ושליש מהם פחות מיממה. התקן הכללי הוא 1250 מפוקחים באיזוק אלקטרוני. נכון להיום יש 696 עצורים שתופסים את התקן."​

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!