אבן מקיר תזעק • 10 פשקווילים שהסעירו את המדינה
אתם דורכים עליהם, לפעמים מציצים בטקסט ובמקרים חריגים טורחים להתכופף, אבל יש גם מי שאוסף • קבלו את עשרת הפשקווילים שהרעידו את אמות הסיפין • מאבקי דת ומדינה, נגד תקציבי הישיבות והגר"ע יוסף, נגד המכון לרפואה משפטית, מלחמה באצטדיון ובטלוויזיה, בפאות הנוכריות ובגיוס בנות, ואפילו ברבנות הראשית וב'אגודה'
- אלי כהן
- י"ד תשרי התשע"ה
צלם: פלאש 90
פרויקט מיוחד: 'בחדרי חרדים' בשיתוף עם בית המכירות הפומביות 'קדם', הגדול בעולם בתחום ה'יודאייקה', מציגים - עשרת הפשקווילים שעיצבו את יחסי הדת והמדינה במדינת ישראל והסעירו את היהדות החרדית.
נושאי הפשקווילים רבים ומגוונים: מפיאות נוכריות ועד לחגיגת יום העצמאות, משימוש בטלוויזיה דרך ניתוחי גוויות ועד לחפירות ארכיאולוגיות. אל מול השיעור המעניין בהיסטוריה שמלמדים הפאשקווילים, הם מלמדים דבר נוסף: גם כאן, ההיסטוריה, ברוב המקרים, חוזרת על עצמה.
האיצטדיון ימיט שואה!
לפני שלוש שנים סיכלה התנגדות חרדית הקמת מגרש פוטבול ברמות ואת הקמת הארנה (אצטדיון לכדורסל) ליד בנייני האומה – מה שהביא להעתקתו למלחה. תחילת ההתנגדות החרדית לקריית ספורט בכלל בירושלים החלה למעשה עוד בשנות השמונים נגד אצטדיון טדי שהוקם לבסוף ב-1991. בסופו של דבר מקומות אלו, להם התנגדו כה בחריפות בראשית, משמשים גם את הציבור החרדי לכנסים ציבוריים המוניים.
תקציבים לישיבות? רח"ל!
בימים שבהם נאבקים נציגי המגזרים השונים על תקציבי הישיבות, מזכירה לנו מודעה מתש"ל (1970) כי היו ימים שבהם דווקא הבון טון היה נגד השימוש בכספים. הסיבה: שיתוף פעולה עם המדינה הציונית ומתן דריסת רגל ציונית בישיבות, רח"ל.
הקשר בין בחירות לבין פריצות
שלל פשקווילים חריפים החתומים על ידי גדולי הדור עיטרו את רחובות השכונות החרדיות, ביציאה נגד השתתפות בבחירות. ההשוואה ברורה: עדיף מדינה ("בית פרוצות") בניהול חילוני מאשר בניהול דתי - שכן אז יש פחות חילול ה'.
רודפי העצמות בתחילת דרכם
המאבק נגד מיגון חדר המיון בבית חולים ברזילי לא החל בדורנו. "אתרא קדישא" שהוקמה בתשי"ט (1959), היה הקול החרדי הבולט ביותר בנושא זה לאורך השנים, והיה מעורב בכל פרשיות החפירות הארכאולוגיות שהיו במדינת ישראל.
"המסך המהבהב" - כלי מתועב
הטלוויזיה שהגיעה לישראל ב-1966 ועוררה התרגשות רבה, סחפה גם את הרחוב החרדי. שפע הכרזות והפשקווילים נגד הכנסת המכשיר לבתים מלמדים על האחיזה המסוכנת שקנה המכשיר. נראה אפוא שהמודעות על "גירוש השכינה" ימיו כימי הטלוויזיה בישראל.
כשחרדים לא התמודדו לרבנות הראשית
התנגדות להשתתפות בבחירות לרבנות הראשית עשויה להישמע תלושה בימים בהם שני רבנים ראשיים חרדים הם שמנהלים את הרבנות. אך הרבה לפני הרב סתיו, הואשמה הרבנות ב"הכנסת רפורמה בדיני השולחן ערוך".
'אגודה' מגייסת בנות לצבא?
נשמע הזוי? לא לפי הפשקוויל הבא, שטוען ש'אגודת ישראל' אחראית על "חוק גזירת גיוס הבנות"! ההסבר (הגזעני) לכך הוא פשוט: "מי השיא לחוקק חוק של מתן הצהרות דתיות על ידי בנות ישראל לוועידת פטור אשר כתוצאה מכך נפלו בפח הגיוס אלפי בנות ישראל יוצאי עיראק, תימן וכו' שלא היו מחוסנות לעמוד בפני השאלות המסובכות שהציגו לפניהן".
הקשר בין פאות נוכריות ליום העצמאות
התנגדות ברחוב לפאות לא התחילה עם שריפת הפאות מהודו לפני עשר שנים. אנשי בריסק הואשמו בכך שנשותיהם חובשות פאה נוכרית, ומעבר לכך לומדות בבתי הספר של בית יעקב בהם חוגגים, כביכול, את יום העצמאות ("יום אידם". ההאשמה הציונית מוזרה כשלעצמה: ישיבת בריסק מתנגדת לקבלת תקצוב מהממשלה והיא מתנגדת ידועה לציונות).
המכון לרפואה משפטית: "בית מטבחיים"
ידיעות המשיכו לזרום ברחבי העולם החרדי על חילול גופות תחת מעטה של "תרומת כליות" ו"פיקוח נפש", תוך הטעיית המשפחה כי יש חשש זיהום, מחלקה מדבקת או סכנה לבני המשפחה. על כן אורגנה הפגנת מחאה מטעם "הוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם" בסמוך למכון המשפטי אבו כביר.
"עזות מצח וחוצפה"? כלפי מרן הגר"ע זצ"ל
בשנת תשל"ו (1976) יצא הרב עובדיה בקריאה נרגשת וארוכה בכתב ידו המוכר והמפורסם לתרום ולתמוך בקק"ל במלאת 75 שנה להקמתה המקיים את מצוות יישוב את ארץ ישראל. גורמים חרדיים מסוימים לא אהבו את הקריאה, וצילמו אותה עם תוספת קטנה פרי ידיהם, שסיומה היווה עזות מצח וחוצפה שלא יודעת גבולות: "[הרב] עובדיה יוסף, דורש לתמוך בגוף ציוני מובהק אשר כל גדולי ישראל לחמו נגד זה בחירוף נפש". הפאשקווילים. צילומים: בית המכירות הפומביות 'קדם'.
נושאי הפשקווילים רבים ומגוונים: מפיאות נוכריות ועד לחגיגת יום העצמאות, משימוש בטלוויזיה דרך ניתוחי גוויות ועד לחפירות ארכיאולוגיות. אל מול השיעור המעניין בהיסטוריה שמלמדים הפאשקווילים, הם מלמדים דבר נוסף: גם כאן, ההיסטוריה, ברוב המקרים, חוזרת על עצמה.
האיצטדיון ימיט שואה!
לפני שלוש שנים סיכלה התנגדות חרדית הקמת מגרש פוטבול ברמות ואת הקמת הארנה (אצטדיון לכדורסל) ליד בנייני האומה – מה שהביא להעתקתו למלחה. תחילת ההתנגדות החרדית לקריית ספורט בכלל בירושלים החלה למעשה עוד בשנות השמונים נגד אצטדיון טדי שהוקם לבסוף ב-1991. בסופו של דבר מקומות אלו, להם התנגדו כה בחריפות בראשית, משמשים גם את הציבור החרדי לכנסים ציבוריים המוניים.
תקציבים לישיבות? רח"ל!
בימים שבהם נאבקים נציגי המגזרים השונים על תקציבי הישיבות, מזכירה לנו מודעה מתש"ל (1970) כי היו ימים שבהם דווקא הבון טון היה נגד השימוש בכספים. הסיבה: שיתוף פעולה עם המדינה הציונית ומתן דריסת רגל ציונית בישיבות, רח"ל.
הקשר בין בחירות לבין פריצות
שלל פשקווילים חריפים החתומים על ידי גדולי הדור עיטרו את רחובות השכונות החרדיות, ביציאה נגד השתתפות בבחירות. ההשוואה ברורה: עדיף מדינה ("בית פרוצות") בניהול חילוני מאשר בניהול דתי - שכן אז יש פחות חילול ה'.
רודפי העצמות בתחילת דרכם
המאבק נגד מיגון חדר המיון בבית חולים ברזילי לא החל בדורנו. "אתרא קדישא" שהוקמה בתשי"ט (1959), היה הקול החרדי הבולט ביותר בנושא זה לאורך השנים, והיה מעורב בכל פרשיות החפירות הארכאולוגיות שהיו במדינת ישראל.
"המסך המהבהב" - כלי מתועב
הטלוויזיה שהגיעה לישראל ב-1966 ועוררה התרגשות רבה, סחפה גם את הרחוב החרדי. שפע הכרזות והפשקווילים נגד הכנסת המכשיר לבתים מלמדים על האחיזה המסוכנת שקנה המכשיר. נראה אפוא שהמודעות על "גירוש השכינה" ימיו כימי הטלוויזיה בישראל.
כשחרדים לא התמודדו לרבנות הראשית
התנגדות להשתתפות בבחירות לרבנות הראשית עשויה להישמע תלושה בימים בהם שני רבנים ראשיים חרדים הם שמנהלים את הרבנות. אך הרבה לפני הרב סתיו, הואשמה הרבנות ב"הכנסת רפורמה בדיני השולחן ערוך".
'אגודה' מגייסת בנות לצבא?
נשמע הזוי? לא לפי הפשקוויל הבא, שטוען ש'אגודת ישראל' אחראית על "חוק גזירת גיוס הבנות"! ההסבר (הגזעני) לכך הוא פשוט: "מי השיא לחוקק חוק של מתן הצהרות דתיות על ידי בנות ישראל לוועידת פטור אשר כתוצאה מכך נפלו בפח הגיוס אלפי בנות ישראל יוצאי עיראק, תימן וכו' שלא היו מחוסנות לעמוד בפני השאלות המסובכות שהציגו לפניהן".
הקשר בין פאות נוכריות ליום העצמאות
התנגדות ברחוב לפאות לא התחילה עם שריפת הפאות מהודו לפני עשר שנים. אנשי בריסק הואשמו בכך שנשותיהם חובשות פאה נוכרית, ומעבר לכך לומדות בבתי הספר של בית יעקב בהם חוגגים, כביכול, את יום העצמאות ("יום אידם". ההאשמה הציונית מוזרה כשלעצמה: ישיבת בריסק מתנגדת לקבלת תקצוב מהממשלה והיא מתנגדת ידועה לציונות).
המכון לרפואה משפטית: "בית מטבחיים"
ידיעות המשיכו לזרום ברחבי העולם החרדי על חילול גופות תחת מעטה של "תרומת כליות" ו"פיקוח נפש", תוך הטעיית המשפחה כי יש חשש זיהום, מחלקה מדבקת או סכנה לבני המשפחה. על כן אורגנה הפגנת מחאה מטעם "הוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם" בסמוך למכון המשפטי אבו כביר.
"עזות מצח וחוצפה"? כלפי מרן הגר"ע זצ"ל
בשנת תשל"ו (1976) יצא הרב עובדיה בקריאה נרגשת וארוכה בכתב ידו המוכר והמפורסם לתרום ולתמוך בקק"ל במלאת 75 שנה להקמתה המקיים את מצוות יישוב את ארץ ישראל. גורמים חרדיים מסוימים לא אהבו את הקריאה, וצילמו אותה עם תוספת קטנה פרי ידיהם, שסיומה היווה עזות מצח וחוצפה שלא יודעת גבולות: "[הרב] עובדיה יוסף, דורש לתמוך בגוף ציוני מובהק אשר כל גדולי ישראל לחמו נגד זה בחירוף נפש". הפאשקווילים. צילומים: בית המכירות הפומביות 'קדם'.