מלך זילברשלג על השיר שסיבך את מיכאל שניצלער

פוסטים, ציוצים וסטטוסים רבים מתפרסמים ביומיים האחרונים מאז הסתלקותו הפתאומית של אמן הרגש והנשמה החסידית ר' מיכאל שניצלער ז"ל, כל אחד מספר איך התקשר לשיריו של המנוח או איך בדידו הווה עובדה עם הנפטר הדגול. העיתונאי אלימלך (מלך) זילברשלג שיתף את הרגשות שלו והקשר שלו למנוח ז"ל כשהוא שם זרקור על שיר עם מסר חשוב שסיבך את שניצלער עם ראשי ישיבות ומשגיחים. 

וכך מספר זילברשלג: "כשהייתי רך בשנים, בשנות הישיבה הקטנה, הונפק לחלל העולם אלבום ששמעתי עשרות פעמים. 'מיין קינד טרעף מיך' - 'בני, מֶצא אותי'. רקם אותו מיכאל שניצלער, האמן האהוב עליי בעולם. השם הזה לא אומר לכם כלום אז דמיינו אמן עם לב בגודל של כל ספרות היידיש וקול שמאפיל על כל תו בשכונה שר שירים סמיכים עד כדי פיזיוּת. אז 'מיכואל'. כל שיר הוא הרבה דקות כתובות בפשטות של טונות עצב, רצינות ותמימות. מצאתי את עצמי המון דומע משירים שלו, אבל תמיד בתהומות היגון הייתה גם תקווה. תמיד היה סוף טוב".

לדבריו, "השיר האהוב עליי באלבום עוסק בנער שנזרק מהישיבה כי לא היה אדוק מספיק. שיר שעוסק בצביעות מגזרית שאף אחד לא מעז לדבר עליה. בטח לא אמן מלב כבד וריאה של המיינסטרים החסידי. הוא שר שירים שהם יותר יידיש משיידיש מסוגלת להיות יידיש ויותר חסידיים משיכול היה הבעל שם טוב להתפלל שיהיו. מנסה לומר הוא היה הכי מקובל בעולם".

מיכאל ז"ל משמח חולים.

ואז בא השיר ההוא שסיבך אותו. קבלו ציטוט:

"ארויס געווארפן פון ישיבה
ס’העלפט נישט אויף דעם קיין תשובה
אוי די רשעות נעמט נישט קיין עק
ביי אונז איז דא נאר מצויינים
לאמיר בויען נאך בנינים
דורות פאלן נעבעך אוועק

אין הימל וויינט מען אויף דעם חורבּן
נאך א קינד, נאך א קרבּן
אלעס אין דעם נאמען פון תּורה
נאך א חתימה, נאך אַן אסר
מיט דעם געט מען זיך א כּשׁר
געוואלד! ווי האט איר נישט מורא"

תרגום:

נזרק מהישיבה
לא תעזור אף תשובה
אוי הרשעות חסרת גבול
אצלנו יש רק מצוינים
בוא נבנה עוד בניינים
דורות נופלים אל התהומות

בשמיים מבכים על החורבן
עוד ילד עוד קרבן
והכל בשם התורה
עוד חתימה, עוד איסור
ככה הם מכשירים את עצמם
געוואלד איך אתם לא פוחדים".

מלך מעיד על עצמו: "המילים האלה נגעו לי במעמקי נימי הנפש בין פעם אחת לאחרת בה נזרקתי מהישיבה. והן נגעו, מתברר גם באלה שהיה בכוחם להפוך אותו מוקצה. ניסו לרדוף אותו, בהצלחה לא גדולה ראוי לציין אבל הוא לחם מלחמת חלשים חסרי אונים ושילם על כך מחיר".

"בשבת מיכאל נפטר, ככה פתאום, מה הקשר בכלל. זה מעציב אותי כאילו היינו חברים ממש טובים. ולמען האמת ברחתי מלפגוש אותו. כאילו ברור שרציתי, והכי הוחמאתי בעולם שגם הוא רצה אבל משהו בי לא נתן לי. כאילו הוא האדם היחיד בעולם שהחוק של לעולם אל תפגוש את הגיבורים שלך תקף לגביו. האמנתי שעוד ניפגש, הוא אמר שישיר בחתונה שלי. אבל מיכאל איננו. וזה סוף מאוד עצוב לסיפור של מי שגרם לי לחפש בכל שיר חילוני לא עלינו, תקווה, ולא למצוא בלי להעליב".

את שירתו ויצירותיו מתאר מלך זילברשלג: "השירים שלו הן עבותות האהבה שקושרות אותי ואני מאמין שעוד רבים לשפה הזו, לדרך הזו, לעולם הזה.
אז חשבתי לכתוב על השיר המזעזע של המצות, או על השיר של ברכת הבנים, או בכלל זה על כל נדרי, ומה עם לעכטעלע. אבל יש לי שיר אחד לא סגור איתו. שיר אחד שלא רק שלא היה לו סוף טוב, הבעיה רק גדלה. נפתחו אמנם מסגרות מבינות, מכילות ומרחיבות אבל המוסדות שבמרכז המחנה לא קשובות לרוב לצרכי הפרט".

"אז חוץ מלסכם עולם של מוזיקה טהורה רציתי להזכיר לעילוי נשמת מיכאל בן משולם זושא שהנושא הזה שהיה קרוב ללבו נשאר פתוח - בואו אנחנו נסגור את זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!