סוגיות אביי ורבא ממבט אקדמי: ראיון מעט שונה עם דוקטורנט לתלמוד

המתח הקיים בין המגזר החרדי לעולם האקדמיה מתפוגג מעט דווקא במקום בו שניהם נפגשים - מגמת התלמוד. בעוד רבים רואים סתירה בנויה במושג "תואר לתלמוד", הרי שהשיחה הבאה תפתיע אתכם ואולי תשנה את דעתכם. בוגר ישיבת סלבודקא שנמצא במהלך לימודי הדוקטורט שלו בתלמוד, התייצב על מנת להשיב על השאלות המסקרנות, שלא לומר תהיות, העולות נוכח הימצאותו של בחור ישיבה מהארדקור החרדי במגמת תלמוד באוניברסיטה העברית.

שלום, מה מביא בחור ישיבה לחקור את תורת התלמוד?

"שלום וברכה, האמת שבישיבה הייתי מהטיפוסים שלומדים הרבה ב'אויצר' (אוצר הספרים. י.א.) ופותח ספרים שפחות היו מקובלים ללמוד בבית המדרש. היו שם כמה ספרים בנושאי ההיסטוריה התלמודית שמאוד משכו את תשומת ליבי ומאז נשאבתי לעולם הזה. הייתי יושב שעות בכל יום בספרייה עירונית בקרבה לישיבה והייתי גומע ספרים שעוסקים בחקר התלמוד ובהיסטוריה של המושגים שכולנו מכירים מהגמרא".

מה מצאת שכל כך מרתק בנושא?

"זו זווית חדשה ושונה לסוגיות הנלמדות. אם נניח ניקח את המושג של 'מיגו', סיקרן אותי לדעת מתי הופיע המושג לראשונה בהיסטוריה התלמודית, אילו שינויים הוא עבר ומהן כל הגרסאות המוכרות בנושא. זה מעניק לך מבט רחב יותר על הסוגייה ומלמד להכיר לעומק כל מושג תלמודי. מדובר לדעתי בעולם מרתק ומעשיר".

עוד מציין כי גישה זו אינה סותרת את שיטת ה'לומדעס' המוכרת בישיבות, אלא אף משלימה אותה. "אם הייתי צריך להגדיר זאת בקצרה, הייתי אומר שבעולם הישיבות מתמקדים ב'למה'. למה האמורא הזה אמר כך ולמה במקום אחר נאמר אחרת. כאן אנחנו שואלים מה האמורא אמר לפני שחוקרים את הלמה וזה מייצר מבט נוסף שמחזק את כל האחיזה בסוגייה".

לדבריו, בעוד בשאר התארים הנלמדים באוניברסיטה, לבחור ישיבה ישנם פערי ידע לגשר עליהם, הרי שבתואר בתלמוד ישנו יתרון עצום לבוגר הישיבה, שכן הוא מגיע עם מושגים ורקע שאין לאחרים. "גם באוניברסיטה עצמה מעריכים את בוגרי הישיבה ומכירים באיכות הידע שלהם" מציין.

בעניין הזה, האם בחור ישיבה מרגיש באיזשהו ניכור וזרות כאשר הלימוד מגיע מפי מרצה ולא מאת ראשי ישיבה ורבנים?

"זה כמובן מרגיש שונה, אבל אני מוכרח לציין שמרבית סגל המרצים אם לא כולם, הם בני המגזר הדתי לאומי והם יראי שמים ותלמידי חכמים עצומים, עם בקיאות גדולה בש"ס. כן הדברים לגבי הסטודנטים בחוג לתלמוד. כך שניתן להרגיש באזור נוחות בעניין הזה", עוד מדגיש כי "באוניברסיטה העברית ככלל יש הכלה כלפי המגזר החרדי, כך שכל סטודנט חרדי יכול לחוש כאן כבן בית".

תשתף אותנו קצת בתוכניות של מסלול הלימודים

"זה די דומה למסלולי שאר התארים במובן הזה. בתואר הראשון לומדים בעיקר מבואות. רקע כללי לכלל הנושאים הנלמדים. בתואר השני משלבים כבר עבודות מחקר, בהן מקיפים סוגיות נרחבות והתואר השלישי עובר למחקר בלבד, כאשר לעתים מרחיבים בו את העבודה של התואר השני. כך למשל אם בתואר השני חקרת את סוגיית עבדים בקידושין, אז בתואר השלישי המחקר יעסוק בסוגיית עבדים בכל הש"ס. כמו כן, יש ללמוד שפה נוספת על מנת להשלים את התואר, בנוסף לארמית בה יש לשלוט. זאת יכולה להיות יוונית עתיקה או שפות אחרות המעניקות גישה נוספת ללימודי התואר בתלמוד".

מהן השאיפות שלך לעתיד?

"קודם כל לסיים את התואר השלישי בהצלחה. אחר כך נחשוב הלאה. מי יודע, אולי להיות המרצה החרדי הראשון לתלמוד באוניברסיטה"...

פרופ' יאיר פורסטנברג, ראש החוג לתלמוד, מסר:  "בשנים האחרונות אנו זוכים לזרם גדל והולך של בוגרי ישיבות מן העולם החרדי המצטרפים לחוג לתלמוד ואף ממשיכים למחקר עצמאי מתוך הבנה שהגישה האקדמית מאפשרת לנו להתבונן בספרות חז"ל מזוויות חדשות של יצירה וחידוש ולגלות בה תכנים מהותיים שאינם מתגלים בדרך הלימוד המסורתית. התלמידים בחוג מפתחים רגישות טקסטואלית למורכבות של חיבורים וגלגולם לאורך זמן, מגלים התפתחויות הלכתיות ורעיוניות, ונחשפים להקשרים ההיסטוריים והאינטלקטואליים המגוונים בתוך העולם היהודי ומחוצה לו שבה נוצרה ספרות זו. מניסיוני, המעורבות של תלמידים מרקע ישיבתי המגיעים עם צימאון אדיר למצוא אפיקים חדשים לגילוי אמיתה של תורה, מתוך מפגש עם תלמידים מרקעים אחרים וחשיפה לתחומי ידע חדשים הופכים את הלימוד המשותף לחוויה לימודית יוצאת דופן, ואני מרגיש זכות להיות שותף איתם ללימוד".

ההרשמה ללימודי תארים במגוון מסלולים באוניברסיטה העברית ממשיכה. הצטרפו לקהילה האקדמית המובילה בישראל, המעניקה לחברה החרדית תמיכה אקדמית, מעטפת כלכלית וליווי אישי בהיבט הזהותי-חברתי. אם גם אתם חולמים על תואר יוקרתי באוניברסיטה המובילה בישראל, זו ההזדמנות שלכם.

השאירו פרטים למידע נוסף והרשמה>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!