בית המשפט פסק: פא"י לא תפנה את ישיבת גור

הרבה לפני שהפרשה ההולכת ומסתאבת היום לכדי מימדים של ניסיון השתלטות של קצינים בכירים על הפיקוד בצה"ל, בשיטות הלקוחות ממדינות עם משטרים אפלים, ותוך עשיית קנוניה נגד שר הבטחון הממונה עליהם, נכשל אמש ניסיון אזרחי דומה, להשתלט על נכסי ציבור בכוח ולספסר בהם.

שופט בית המשפט השלום בכפר סבא, דוד גדול, מחק על הסף תביעה שהגישה קבוצה, המתיימרת לייצג את תנועת 'פועלי אגודת ישראל' נקיית הכפיים של פעם, להכיר בהם גם כבעלי הזכויות על השטחים הרחבים והמבנים של מוסד 'בית אשר' שבפאתי ראשון לציון, ולהורות על פינויה של ישיבת 'נזר ישראל' של חסידי גור המאכלסת את המקום.

זוהי המכה המשפטית השנייה שסופגים לאחרונה מגישי התביעה. בפעם הקודמת, לפני מספר שבועות, מצא רשם העמותות ליקויים קשים בניהול אחת מהעמותות שמשמשות את אותה קבוצה, וזיהה בחשבונותיה העברות של סכומי עתק, והפיכת העמותה לצינור לתנועות כספיות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרות העמותה. רשם העמותות פסל את חשבונותיה והצמיד לעמותה מלווה שיעקוב אחר התנהלותה.

עתה מדובר בסיכול ניסיון לא פחות חמור, להשתמש בבית המשפט כאמצעי להשגת מטרותיהם, גם במחיר של פגיעה באחת מישיבות הדגל של חסידות גור - ישיבת 'נזר ישראל' - אליה מופנים העילויים שבין הבחורים בחצר זו.

שוויו של הקומפלקס שבו מדובר לא יסולא בפז. הוא עומד על צומת דרכים מרכזית, וכנכס נדל"ן הוא עשוי לשלשל לכיסי בעליו מאות מיליוני שקלים. אלא שתנועת פועלי אגודת ישראל לא היתה מעולם בעלת המקום, אלא חכרה את רובו עוד בראשית שנות המדינה מ'הקרן הקיימת'. מה שעניין אותה, מעולם לא היה הערך הכספי של המקום, אלא הפיכתו לעוד מוסד חינוכי לבנות מבתים שלא יכלו לגדלם, דוגמת מוסדות מפוארים רבים אחרים שהקימה תנועה זו בזמנו, מתוך אחריות ודאגה לכלל.

בראש המוסד עמד בזמנו הרב אברהם רוזנווסר ז"ל, שנמנה על מקימי פא"י והיה מחשובי חסידי גור. בערוב ימיו של בעל ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל, שימש הוא כמשמשו המסור. מאחר וכך, אך טבעי היה, שכאשר הפסיקה תנועת פועלי אגודת ישראל להתקיים ולהפעיל את המקום לייעודו כמוסד לבנות, ביקש מי שעמד בראשו במשך עשרות שנים, שהקירות הספוגים בחינוך לתורה ימשיכו לשמש כבית קיבול לתורה וחסידות, על פי נטיית לבו, ופעל לשכן במקום את ישיבת גור.

מתוך כתב התביעה עולה כי לפני כ-12 שנה, בשנת תשנ"ח, חתמה חברת 'חזקיהו', שהיא חברת האחזקות של פועלי אגודת ישראל, הסכם שבו היא התירה לישיבת 'נזר ישראל' של חסידי גור לעשות שימוש במקרקעין. הרב רוזנווסר, ועמו כל חברי העמותה שהיו עמו בהחלטה אחת, להמשיך את הפעילות התורנית והחינוכית במקום, לא ידעו את לבם מסיפוק.

אלא שעד מהרה היה מי שדאג להשבית להם את השמחה. 'קליקה' שהשתלטה על נכסים ועמותות של פועלי אגודת ישראל, אמנם לא הצליחה להשתלט על עמותת 'בית אשר' ולפעול דרכה ליישום מזימותיהם, אך נטלה לידיה את עמותת 'חזקיהו' כקרדום והגישה בשמה, תביעה נגד כל מי שעקביו דרכו אי פעם או דורכים בכל בוקר מחדש בשבילים המובילים לבית המדרש של ישיבת 'נזר ישראל' של גור.

בתביעה טען עו"ד משה טמבור, הפעם בכובעו בשם חברת 'חזקיהו', כי הישיבה הפרה את הוראות הסכם השימוש, ועל כן היא מבקשת לפנות "אותה את מנהליה ותלמידיה מן המקרקעין, וכן לחייב את כל הנתבעים בתשלום סך 500.000 שקל".

לא פחות ולא יותר.

במה יכולה ישיבה לחרוג מהסכם השימוש במבנה? האם החליטה שילמדו מסכת 'בבא קמא' במקום 'בבא מציעא'? או שמא 'ירושלמי', כדרך גור, במקום 'בבלי'? האם הפכה את המקום חלילה, למטרה אחרת מישיבה, אולי למשרד שבו מגלגלים מיליוני שקלים שלא למטרתם הציבורית?

ניסיון נישול

מאחורי ניסיון הנישול של הישיבה מהמבנה שחכרה, עומדת כוונה להעביר את המקום לשימושו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה של אחד מהמעורבים המרכזיים בתביעה. מדובר בניסיון דומה לזה שמחלקת החקירות של רשם העמותות התריעה מפניו, ובדיוק באותם דמויות שהרשם קבע כי הוזרמו אליהם סכומי עתק, כולל משכורות, בדרך אסורה.

לאותו קרוב משפחה יש מוסד שבו לומדים 70 תלמידים, שפעל בזמנו ב'יד בנימין'. מאז שהמשתלטים על נכסי פועלי אגודת ישראל החליטו למכור את 'יד בנימין', כאילו היה רכוש פרטי, מיטלטל 'הקרוב' ממקום למקום והמוסד שהוא עומד בראשו נאלץ לשלם דמי שכירות כמו כל מוסדות התורה. קרובו, מעמותות פא"י, שאולי מרגיש אשמה על שמימוש הנכסים בא על חשבונו, שם עיניו על מוסד 'בית אשר', ואם לא השופט גדול שסיכל המזימה, התכוון לשכן את המוסד הקטן, במבנים שמהם תכנן לגרש 500 בני ישיבה על רבניהם.

אגב, אותו מוסד של הקרוב, מופיע גם הוא בכתב התביעה, כנתבע נגדי, וגם אותו מייצג עו"ד משה טמבור של חברת חזקיהו, שביקשה לגרש את ישיבת גור. אם כל הטיפול בכספים ובנכסים של פא"י היה נעשה בשקיפות כפי שהדבר הזה 'שקוף', לא היה לאיש טענות.

תביעה נגדית

מתוך פסק הדין שניתן אתמול עולה, כי בתגובה לתביעה שהוגשה לסילוק ישיבת 'נזר ישראל' מן המבנה, הגישו חלק מהנתבעים תביעה נגדית שבה נטען: "חברת 'חזקיהו' והפרקליטים הפועלים בשמה עשו לריקון נכסי תנועת פועלי אגודת ישראל ושילשלו את הכספים לכיסם הפרטי".

אחד הנתבעים דורש בעקבות זאת מבית המשפט להורות על פירוקה של חברת 'חזקיהו' ולמנות לה כונס נכסים. יצוין כי חברת 'חזקיהו' היא אחת החברות המרכזיות שדרכה נעשים הצעדים הלא שקופים של למימוש נכסי וכספי פא"י.

עוד עולה מתוך פסק הדין: "לטענת התובע שכנגד 'חזקיהו' ופרקליטים הקשורים עמה שלשלו לכיסם הפרטי לא פחות מ-86,0000,000 שיסודם בתרומות של חסידי גור שנספו בשואה"...

האשמה קשה ביותר, המצוטטת בלשון הזו בדיוק בפסק הדין מאתמול.

לפני כחודשים נערך בבית המשפט בכפר סבא קדם משפט, שבו טענו הנתבעים כי חברת 'חזקיהו' של פא"י בעבר, היא חברה לתועלת הציבור ובתור שכזו אין לה סמכות לתבוע כלל את סילוקה של הישיבה, שהוא בוודאי לא צעד לתועלת הציבור.

השופט נתן אז לעו"ד טמבור, המייצג את 'חזקיהו', כמעט חודשיים להגיש לבית המשפט העתקי מסמכים ותצהיר גילוי מסמכים, אך 'חזקיהו', כמובן, העדיפה מטעמיה שלא לעשות זאת, ולפני למעלה משבוע פקע המועד להגשת המסמכים.

במקום להגיש את שנדרש, כפי שנקבע במשפט, פנה עו"ד טמבור, חמישה ימים לאחר המועד וביקש דחיה בדיון.

השופט דוד גדול, התייחס בביקורת רבה לבקשה, והחליט, בשל ההתנהלות, למחוק על הסף את התביעה לסילוק ישיבת 'נזר ישראל' מ'בית אשר' ולחייב את הפועלים בשמה של חברת 'חזקיהו' בהוצאות.

עתה נותרה בעינה רק תביעת הנגד לפירוק חברת 'חזקיהו' לחלוטין והיא הועברה על ידי השופט גדול לבית המשפט המחוזי מרכז.

בית המשפט קבע כי רק אם יינתן פסק דין חלוט שידחה תביעה זו, יוכלו התובעים להגיש שוב את התביעה לסלק את ישיבת גור מהבניין.

אבל אין סיכוי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!