כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024
שפת הגוף בהוראה

מרתק ומעניין: איך יוצרים רושם ראשוני?

ממשיכים עם לימוד שפת הגוף בהוראה, כיצד להעביר מסר בצורה מעניינת ומרתקת יותר, כיצד ליצור את הרושם הראשוני בכיתה? ומהי מטרת העל שתיצור את האווירה התומכת? | העברת מסר אפקטיבית פרק ב'

מרתק ומעניין: איך יוצרים רושם ראשוני?
כיתה בבית ספר. אילוסטרציה צילום: Edi Israel / FLASH90

בפעם הקודמת סיפרנו על שרה ורחל אשר כל אחת מהן נתבקשה להכין שיעור, האחת השקיעה שעות רבות להכנת תוכן מעניין ואילו השניה כלל איננה השקיעה בהכנת השיעור, לאחר השיעור

התוצאה היתה: שרה שהשקיעה רבות לא צלחה את השיעור ואילו רחל העבירה אותו באופן מרתק במיוחד.

מה עושים בכדי להעביר שיעור מוצלח? ואיך אפשר לעמוד לפני כיתה או קהל ו'לקנות' אותם באמת?

לכאורה צריך להסביר כאן את חשיבות השפה הלא-מילולית בהוראה ואז לעבור להמלצות.

צור קשר עין, הבט בשומעיך – דאג לכבד במבטך גם את היושבים רחוק או בצדדים. יצירת קשר עין חשובה ביותר, שכן כך אתה משדר התייחסות חיובית ושומר על רמת מעורבות גבוהה מצד מאזיניך.

אל תתבצר מאחורי שולחן - הוא יוצר מחסום בינך לקהל, מסתיר אותך, מקרין ריחוק ורשמיות, ומגביל את חופש התנועה שלך.

אל תקפא על עומדך כאילו חוברת לקרקע בנקודה אחת - זה מפחית מן החשיבות שהקהל ייחס לך ולמעמדך. אנו, כמו בעלי החיים, מקשרים סטאטוס לשליטה טריטוריאלית, וההתקבעות במקום אחד מצמצמת את הטריטוריה הנרחבת הניתנת לך כמרצה - למינימאלית ביותר. בנוסף לכך, בעמידה סטאטית יש רושם של היתקעות והתקבעות. היה דינאמי, אבל לא תזזיתי.

לידיים יש תפקיד חשוב בהעברת המסר - תנועות הידיים ממחישות את הנאמר, מדגישות אותו ויוצקות לתוכו משמעות. הימנע מתנועות ידיים רפות ונמוכות המסמלות תבוסתנות, חוסר מעורבות רגשית, או תחושת כישלון. גם אגרופים מונפים או אצבע מתנופפת אינם מומלצים - אלא אם כוונתך לאיים על שומעיך או ליצור התלהמות לוחמנית. תנועות ידיים חותכות, חדות וישרות - מקנות למסר אופי פסקני ותוקפני.

תנועות של הרחקה הידיים מהמרכז החוצה או ממרכז הגוף קדימה לעבר הקהל - משדרות פתיחות ומעבירות מסר של "אני איתכם". ככלל - עדיפות תנועות ידיים מעגליות ופתוחות.

גם להבעות הפנים יש חלק נכבד באימפקט הרגשי. לדוגמה: הרמת גבות יוצרת מבע חיובי ופתוח. אם תנסה להרים את הגבות למספר שניות תיווכח, שקשה מאוד להתחבר לרגשות של כעס בפוזה הזאת. הבעות אקספרסיביות תורמות להבנת המסר וליצירת תחושה של מעורבות. זה לא אומר שעליך 'לעשות פרצופים', אבל גם הבעת פני האבן האטומה החביבה על נבחרינו מיוצאי מערכת הביטחון אינה משרתת אותך בעת הצגת דבריך.

רושם ראשוני בכיתה

במערכת כיתתית מתרחשות סיטואציות תקשורתיות בכל רגע ורגע. קיימת תקשורת מילולית ובלתי מילולית בין המלמד לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם.

אחת ממטרות העל היא ליצור אווירה תומכת שתאפשר אקלים כיתתי נעים ללמידה וקידום אישי רגשי לכל תלמיד. למלמד האחריות והסמכות לכך, ובמידה מסוימת הכיתה היא ככלי בידו. שימוש נכון בשפת הגוף ושאר מרכיבי התקשורת הסביבתיים, יכולים לתרום להצלחת תפקודו של המורה בכיתתו. 'רושם ראשוני' הינו פרמטר חשוב ביותר בהצגת ה'אני' של המורה בפני תלמידיו, והוא הבסיס למתן אמון הדדי ובניית הקשר.

'רושם ראשוני' נוצר מכלל מרכיבי שפת הגוף שהוזכרו בתחילת המאמר, והוא ישפיע על התלמידים לטווח ארוך. חשוב לציין ש'רושם ראשוני' נוצר תוך דקות, ולעיתים קשה לשנותו. 'רושם ראשוני' נבנה מכלל מרכיבי שפת הגוף שהוזכרו בראשית המאמר.

תדמית חיובית ודימוי עצמי גבוה של המלמד בפני עצמו יחד עם ההכרה ביכולתו המקצועית, החינוכית והסמכותית - הם בסיס להעברת מסרים בצורה טובה. המלמד צריך לשאול את עצמו, האם קיימת התאמה בין המסרים אותם הוא מעביר בשפת הגוף לבין המסרים המילוליים אותם הוא מעביר? כאשר יש אי התאמה בין המסר המילולי והמסר של שפת הגוף, התלמידים יתפשו זאת כחולשה, חוסר יציבות או חוסר אמינות.

כמו-כן המלמד צריך להיות מודע ומיומן בקריאת המסרים שמעבר למילים המועברות אליו מהתלמידים, לפרש אותם נכון ולהגיב בהתאם. לדוגמה: מצב בו המלמד מצהיר כי הוא מאוד אוהב ללמד ויש בו אנרגיות להתחדשות, אבל שפת גופו מורה על עייפות, חוסר עניין, דיבור בטון עייף, חוסר אנרגיה, וישיבה ממושכת בכיסא. במצב זה, למרות הצהרות המורה, המסר היותר חזק שייקלט אצל התלמידים הוא חולשה וחוסר אמינות לדבריו.

רכישת מיומנויות תקשורתיות ושפת גוף נכונה יתרמו רבות להצלחת תפקודו של המלמד בכיתה.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

שפת גוף הוראה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}