כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024
הפתרון לאמהות

מזדהה? "די! כמה פעמים אמרתי שאני לא מרשה?!"

לא פעם אנו מגיעות למצב בו הילד אינו מפסיק לנדנד ולבקש שוב ושוב, ואינו מרפה עד שאנו מגיעות למצב של כעס ותסכול היוצא בצעקות על הילד, מדוע אנו מגיעות למצב זה? ומהו הפתרון לכך שהילד יקשיב בפעם הראשונה, ולא ינסה אותנו שוב ושוב?

מזדהה? "די! כמה פעמים אמרתי שאני לא מרשה?!"
ילדה צילום: pexels

"די! תפסיק כבר! כמה פעמים אמרתי לך שאני לא מרשה?!"

דוד: "אמא! אני רוצה עוד לנשק אותך".

אמא: "זהו דוד, הולכים לישון עכשיו, מה קורה לך?"

דוד: "אמא, אני רוצה עוד עוגייה".

אמא: "תפסיק לבקש דברים כבר אמרתי לך".

דוד: "אמא אפשר עוד? הוא ממשיך לנסות.

אמא: "אם תמשיך להפריע לי אני אוציא אותך מהמטבח".

זהו דיאלוג פשוט וטבעי שיכול להיות שכל אמא פגשה.

ומה מיוחד בדיאלוג הזה? הבקשות של הילד? לא! בקשות של הילד הן טבעיות לחלוטין, ילד תמיד מנסה ותמיד מבקש עד ש... הוא מקבל/ לא מקבל/ כועסים עליו/ דוחים אותו/ מתעצבנים.

שימי לב לתשובות שלך כאמא. למה שלא תגידי לו "לא" כבר וזהו? קשה להגיד את המילה לא?

ובכלל למה צריך לענות ב"לא החלטתי וברור ולא בכל מיני משפטים עוקפים? (וזאת כמובן אם בכוונתך להגיד את הלא).

מה גורם לך כאמא לענות לילד שלך בכל מיני תירוצים ולא להגיד לו את המילה האחרונה? ועד כמה זה חשוב?

לכל אמא יש סיבה משלה לפעמים מודעת ולפעמים לא. אולי את מרחמת? אולי את חוששת מהתפרצות? אולי את מעדיפה להתעלם ולוותר על רצונך ולקוות שהוא יאכל את העוגייה שרצה וישן בשקט? אולי.

כאשר את פועלת באופן אוטומט מבלי להתבונן מה באמת את רוצה, ההחלטות שלך נעשות כמעט ללא בחירה אישית שלך בתגובה, תגובות אוטומטיות הן תגובות רגשיות שברוב המקרים הן פעולות לא נכונות ואף מזיקות.

למה זה חשוב שתעני לילד שלך ב"לא" החלטי וברור? זה לא נוקשה מידי? זה לא אכזרי?

זהו שזה בדיוק הפוך. ילד רוצה לשמוע ממך את המילה האחרונה! ילד רוצה לשמוע ממך תשובה ברורה! ילד נרגע ומרגיש בטוח כאשר הוא שומע שאת ברורה והחלטית (אפילו אם ענית בשלילה. כן!, כן!)

כאשר את מתרצת או עונה תשובות עוקפות ולא חד משמעיות, הילד מתבלבל, הוא לא מבין מה בדיוק את רוצה ממנו, הוא מרגיש שהוא עוד כמה נדנודים יכול כבר להשפיע עלייך ואז מגיעה הצעקה חסרת האונים, "די! תפסיק כבר! כמה פעמים אמרתי לך שאני לא מרשה?!"

הוא מתחיל לבכות/ לצעוק/ לרקוע ברגליים/ להרגיש שנוא ואת - אחרי הכעס הגדול מתחילה להרגיש את התחושות הנוראיות של רגשות האשמה. "מסכן, למה צעקתי עליו?, איזה ילד מעצבן הכל בגללו"

מתחילה להאשים את בעלך (אפילו שהוא לא בבית בכלל...) שאם הוא היה עוזר לך אז לא היית מתעצבנת והכל היה בסדר.

ובמקרה הכי גרוע, אחרי הכל נתת לו בסוף את מה שהוא רצה וויתרת לו. והלופ הזה ממשיך גם מחר, מחרתיים והלאה.

זו הסיבה שבגללה הילד לא מקשיב לך! זו הסיבה שהילד שלך לא לומד! הוא מבין מצוין שאת אמא אפשר ל"סובב" והוא מקבל את מבוקשו בטוב וברע.

אז מה נשאר לך לעשות עכשיו? לא לפחד להגיד לילדים המתוקים שלך "לא" ולהגיד גם בצורה ברורה כשזה "כן". כשאת תהיי ברורה, החלטית וסמכותית. להם הכל יהיה ברור, בטוח ורגוע.

בהצלחה!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת. 

חינוך ילדים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}